כניסה להר הבית (הלכה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←חלוקה למחנות קדושה: ניסוח, הגהה |
מ ←חלוקה למחנות קדושה: ניסוח |
||
שורה 30:
* [[הר הבית]]: השטח המזרחי, החצר המערבית, הרחבה הדרומית והחלק הצפוני הסמוך לסורג והחיל מבחוץ.
* [[הסורג]]: מחיצת אבנים נמוכה, שעד אליה מותרת הכניסה לגויים ולטמאי מתים. נמצא לפני החיל.
* [[החיל]]: השטח בין הסורג לכתלי העזרות.
* [[עזרת נשים (בית המקדש)|עזרת נשים]]: שטח שנמצא ממזרח ל
;'''מחנה שכינה:'''
* [[העזרה|עזרת ישראל]]: השטח הפנימי ביותר אליו הורשו ישראלים להיכנס שלא לצורך.
* [[עזרת כהנים]]: שטח ששימש את הכהנים וכן ישראלים שנכנסו לצורך הקרבת קרבן.{{הערה| {{רמב"ם
* [[בין האולם ולמזבח]]: השטח הפנימי ביותר אליו הורשו להיכנס כהנים בעלי מומים.
* [[ההיכל]]: השטח הפנימי ביותר אליו הורשו להיכנס הכהנים.
שורה 51:
===בתקופת המקדש בירושלים===
כשנכנסו בני ישראל לארץ והחליף המקדש בירושלים את המשכן, הועתקו שלושת המחנות לירושלים, כדברי ה[[תוספתא]]:
{{ציטוט|תוכן=וכשם שהיו במדבר שלש מחנות- מחנה שכינה, מחנה לויה, מחנה ישראל, כך היו בירושלים. מפתח ירושלים ועד פתח הר הבית- מחנה ישראל; מפתח הר הבית ועד [[שער ניקנור|שערי נקנור]]– מחנה לויה; משערי נקנור ולפנים– מחנה שכינה.|מקור=תוספתא מסכת כלים
גם במקדש שבירושלים נותרו דיני שילוח [[מדאורייתא]] כדיני המשכן במדבר. אולם בימי [[בית המקדש הראשון|בית ראשון]] ו[[בית המקדש השני|שני]] הוסיפו חז"ל סייגים ודינים [[מדרבנן]] בהלכות שילוח טמאים מן המחנות, הן על ישראל והן על הגויים. כדברי המשנה:
[[קובץ:Second Temple.jpg|300px|ממוזער|מחנה שכינה ועזרת נשים (בחזית) במודל בית המקדש השני במוזיאון ישראל]]
{{ציטוט|תוכן=עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הֵן{{הערה|אף שהמשנה מונה 11 קדושות, פירש [[רב האי גאון]] שהבבא הראשונה במשנה הנוגעת לקדושת ארץ ישראל אינה נחשבת ממנין עשר הקדושות, משום שאין בה הרחקה מטומאה. וכן כתב [[הרמב"ם]], {{רמב"ם||בית הבחירה|ז|יב|ללא=שם}}}}:
{{ש}}'''[[ארץ ישראל|אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל]]''' מְקֻדֶּשֶׁת מִכָּל הָאֲרָצוֹת. וּמַה הִיא קְדֻשָּׁתָהּ, שֶׁמְּבִיאִים מִמֶּנָּה [[קרבן העומר|הָעֹמֶר]] וְהַ[[ביכורים|בִּכּוּרִים]] וּ[[שתי הלחם|שְׁתֵּי הַלֶּחֶם]], מַה שֶּׁאֵין מְבִיאִים כֵּן מִכָּל הָאֲרָצוֹת:
{{ש}}'''[[עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון|עֲיָרוֹת הַמֻּקָּפוֹת חוֹמָה]]''' מְקֻדָּשׁוֹת מִמֶּנָּה, שֶׁמְּשַׁלְּחִים מִתּוֹכָן אֶת הַ[[נגע הצרעת|מְּצֹרָעִים]], וּמְסַבְּבִין לְתוֹכָן מֵת עַד שֶׁיִּרְצוּ. יָצָא, אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ{{הערה|"וּמְסַבְּבִין לְתוֹכָן מֵת עַד שֶׁיִּרְצוּ. יָצָא, אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ"- הסבר: מת שנמצא בתוך "עיר מוקפת חומה", רשאים לסבב את המת בתוך העיר, כדי להרבות הספד לכבודו, או כדי למצוא מקום לקוברו. אבל אם יצא המת מן העיר, אין מחזירין אותו, שאין מחזירין טומאה לעיר. ([[פירוש קהתי]])}}:
שורה 70:
לפיכך, תחומי הכניסה האסורים לאזורי הקדושה השונים בטומאה הם:
*'''ל[[נגעי אדם|
*'''לטמאים ב[[טומאות היוצאות מגוף האדם|טומאה היוצאת מן הגוף]], ובכללם: [[טומאת זב|זב]], [[זבה]], [[טומאת יולדת|יולדת]], [[נידה]] ו[[בעל קרי]] שלא נטהרו ב[[טבילה (יהדות)|טבילה]]:''' אסורה הכניסה להר הבית.
*'''לגויים, וליהודים [[טומאת מת|טמאי מת]]:''' אסורה הכניסה מבעד לסורג, אל החיל.
שורה 80:
===ביאה ריקנית===
הנכנס ל[[העזרה|עזרה]] שלא כדי [[בית המקדש#העובדים במקדש|לעבוד]] או ל[[השתחוויה (הלכה)|השתחוות]], [[מלקות (הלכה)|לוקה]],
==הקדושה באין מקדש==
| |||