מוסטפא בארזאני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג) |
|||
שורה 40:
מוסטפא ברזאני היה בנו החמישי של השייח' מוחמד ברזאני ונכדו של השייח' סעיד ברזאני.
ברזאני קיבל את חינוכו היסודי ב[[בארזאן]] {{אנ|Barzan, Iraq}}, המשיך ללמוד ב[[טורקיה]] והשלים לימודי דת ב[[סולימאניה]]. בשנת [[1931]] החל את פעילותו במרד הכורדי יחד עם אחיו אחמד ברזאני. ב-[[1935]] דוכא המרד הכורדי על ידי המשטר ב[[בגדאד]], והוא גורש לסולימאניה. ברזאני נס מסולימאניה ב-[[1942]] וחידש את מאבקו לעצמאות הכורדים בשנת [[1943]] כאשר תקף נקודת משטרה ב[[פנדרו]]. לאחר שגם מרידה זו דוכאה ביד קשה על ידי המשטר, הוא נמלט עם כאלף מתומכיו ל[[איראן]], שם התגורר ב[[רפובליקת מהבאד]], הרפובליקה האוטונומית הכורדית שהוקמה בחסות ברית המועצות בכורדיסטן האיראנית ב-[[1946]]. כשהתפרקה רפובליקת מהבאד באותה שנה, נמלט עם תומכיו ל[[ברית המועצות]], תחילה ל[[באקו]], אחר כך ל[[טשקנט]], ולבסוף למוסקבה.
בעקבות הפיכת [[עבד אל-כרים קאסם]] ב-[[1958]], קיבל ברזאני אישור לחזור לעיראק. הוא חזר לברזאן והחל להניח תשתית לפעילות נגד המשטר העיראקי. ב-[[1963]] החל ראש [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]] הישראלי דאז, [[מאיר עמית]], להדק את הקשרים החשאיים עם ברזאני, ובמשך כעשר שנים העניקה [[ישראל]] לכורדים בעיראק סיוע צבאי. לאחר חתימת [[הסכם אלג'יר]] ב-[[1975]] בין [[השאה]] האיראני [[מוחמד רזא שאה פהלווי|מוחמד רזה פהלווי]] ל[[סדאם חוסיין]] מהצמרת העיראקית, הסכם שהסדיר את מחלוקת הגבולות בין המדינות והבטיח את הפסקת הסיוע האיראני למורדים הכורדים, דוכא המרד בתוך שבועיים.
| |||