שיכוך כאב – הבדלי גרסאות

'''שיכוך כאב''' (ב[[לועזית]]: '''אַנַלגֶזיה''' או '''אנלגטיקה''') היא דרך (לרוב [[תרופה|תרופתית]]) להעלאת סף הרגישות ל[[כאב]] אצל אדם הסובל מכאבים, מבלי שהאדם יגיע למצב [[אובדן הכרה]] ומבלי לפגוע בתחושת המגע. כאב הוא תגובה חושית של הגוף לנזק פיזי או ל[[דלקת]]. שיכוך הכאב יכול להיעשות בדרך [[פרמקולוגיה|פרמקולוגית]], או באחת ממגוון הדרכים המשלימות, והוא יכול להיות מקומי או לכלול את כל הגוף.

 

 

[[הרדמה]] - (או אלחוש; בלועזית: אנסתזיה) היא פעולה מכוונת של עירפול כל ה[[חוש|חושים]] לעיתים עד למצב של [[חוסר הכרה]] (הרדמה מלאה). ההרדמה נועדה לחסום תחושות בכלל וכאב בפרט. הרדמה שונה מאלחוש בכך שהיא פוגעת בכל התשדורת החושית ולא רק בחישת כאב. ביצוע ההרדמה מתבצע ברפואה המערבית בעזרת תרופות. גישות משלימות מציעות הרדמה על ידי [[דיקור]], [[היפנוזה]] רפואית או שילוב של כמה מן השיטות.

'''מנגנון''': האופיואידים פועלים על [[חוט השדרה]] על ידי עיכוב של שחרור מתווכי כאב למוח. וישירות על [[סינפסה|סינפסות]] של הגרעין הקשתי (arcuate nucleus) במוח. פעולה כפולה זו הופכת אותם מאוד יעילים בדיכוי כאב. הם מפעילים [[קולטן|רצפטורים]] לאופיאטים, בעיקר מסוג μ - מדכאי [[GABA]]. רצפטורים אלה אחראים על שיכוך כאב ותחושה טובה גם באופן פיזיולוגי. אופיואידים אנדוגניים (endogenous opioids) הם חומרים המופיעים באופן טבעי במוח, לדוגמה [[אנדורפין|אנדורפינים]].

 

 

===מדכאי דלקת שאינם [[סטרואידים]]===