גרי אקשטיין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאריק סיני |
מ הוספת קישור לשלמה ארצי |
||
שורה 15:
במהלך 1978 ליווה את צביקה פיק בהקלטת אלבומו של האחרון - "מוסיקה". באוגוסט אותה שנה הופיע אקשטיין בפסטיבל המוזיקה הגדול ביותר עד אז "פסטיבל הפופ בנואיבה-נביעות". הוא שימש גם כמלווה וגם כסולן, וגירסתו החיה ומלאת העוצמה ל"בלוז בית הקפה" תועדה באלבום הפסטיבל. בסוף אותה שנה יצא אלבומה היחיד של להקת הרוק הנתנייתית "גן עדן", בה שימש אקשטיין כטכנאי ההקלטה.
ב-1979 הוציא את [[אלבום מוזיקה|אלבומו]] השני, "גרי אקשטיין" שכלל את הלהיטים: "בוגי איתי הלילה", "היום זה היום", "אני הולך לבית שאן" (שנכתב כפרודיה על שירו של צביקה פיק - "אני הולך לאן שאן"), "רוח סתיו" ו"קפטן ג'ק (שכבר נכלל באלבומו הראשון). באותה שנה הוא הקליט דואט עם [[שלמה ארצי]], "[[פתאום כשלא באת]]", וניגן בתקליטו של ארצי "[[דרכים]]". עוד ניגן בהופעות ובהקלטות האלבום "המראה" של צביקה פיק, בתקליט "[[והילד הזה הוא אני]]" שכתב [[יהודה אטלס]] והלחין [[אבנר קנר]], ועיבד את השיר "הלילה האחרון" לעוזי פוקס.
ב-1980 הנהיג את להקת "סתיו" (עם יאיר שרגאי בגיטרות, מוטי דיכנה בבס, שלמה חממי בתופים, ודריו מלכי בקלידים). עוד באותה שנה ניגן בגיטרות באלבום הבכורה של [[אריק סיני]], והלחין מתוכו את השיר "מסתובב ושר", וכן ניגן בגיטרות ושר קולות רקע באלבומו של [[אריק איינשטיין]] - "חמוש במשקפיים".
| |||