אפקט פלין – הבדלי גרסאות

* מהי אינטליגנציה, והאם מבחני מנת משכל אכן מודדים אותה?

* באיזו מידה אינטליגנציה ומנת משכל [[תורשה, סביבה והתפתחות האדם|מורשות או נרכשות]]?

 

דוגמה מפורסמת לוויכוח טעון במיחד בשאלות אלו הוא הוויכוח לגבי ה"פער" בין מנת המשכל הממוצעת של אמריקאים ממוצא אירופי ("לבנים") ושל [[אפרו אמריקאים]] ("שחורים"). עד [[שנות ה-90]] נמדד פער זה בכ-15 נקודות IQ, שהן כ[[סטיית תקן]] אחת, לטובת הלבנים (מאז קטן הפער לפחות מ-10 נקודות{{הערה|שם=נסביט2012}}). לפי טענה שיוצגה בספר מפורסם משנת 1994 "[[עקומת הפעמון (ספר)|עקומת הפעמון]]" של הרננשטיין ומוריי, מחקרי תאומים מראים שחלקה הגדול של מנת המשכל הוא מורש ולא נרכש, ולפיכך אין לדעתם טעם ב[[אפליה מתקנת]] ובמאמצים נוספים לקדם את הצלחתם האקדמית והכלכלית של השחורים בארצות הברית, ולהשוותה לזו של הלבנים. פלין הוא מראשי המתנגדים בתחום חקר האינטליגנציה לטענת הרננשטיין ומורי. לטענתו, אפקט פלין ממחיש את ההשפעה הרבה שיש לסביבה על מנת המשכל, שכן קשה מאוד להניח כי הגנטיקה של האמריקאים, שחורים או לבנים, השתנתה משמעותית תוך שלושה דורות בלבד. אם שיפורים בתחום ההכנסה, התזונה, החינוך והחשיבה קידמו, תוך פרק זמן זה, את מנת המשכל הממוצעת אצל שחורים או לבנים בשתי סטיות תקן, לא מופרך לחשוב שתוספת שיפורים כאלו יכולה לקדם את השחורים בסטיית תקן אחת בלבד{{הערה|Flynn, J. R. (2010). [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160289610000474?via%3Dihub The spectacles through which I see the race and IQ debate]. '''Intelligence''', Vol. 38(4), pp. 363-366.}}.

 

 

== השלכות משפטיות ==