חמדת ימים (ספר) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←שבתאות בספר: ניסוח |
|||
שורה 47:
כיום מוסכם על חוקרים מן האקדמיה שמדובר בלקט, רובו ככולו מתוך כתבים קבליים של תלמידי האר"י ומנהגים והלכות שאין מקורם בשבתאות, ממגוון תקופות ומקורות, ותוך השמטת השמות המקוריים.{{הערה|שם="פוגל"|1=משה פוגל, "שבתאותו של ספר 'חמדת ימים': התבוננות מחודשת", '''החלום ושברו''', התנועה השבתאית ושלוחותיה: משיחיות, שבתאות ופרנקיזם (עורכת רחל אליאור), שני כרכים, ירושלים: החוג למחשבת ישראל, המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"א, עמ' 365–422.}}{{הערה|שם="בןצבי"|1=[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_3.4(1).pdf לתולדות השבתאות ומקומה בחיי היהודים באימפריה העות'מאנית] יעקב ברנאי, עמ' 64 ועוד}} בעבר היו שסברו, בעקבות היעב"ץ, שכותב הספר עצמו, כולל המנהגים שבו, היה [[נתן העזתי]] ה[[שבתאות|שבתאי]] או מחבר שבתאי מאוחר יותר.{{הערה|שם="רפל"|1=[https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00714.php על הספר חמדת ימים] [[יואל רפל]] במאמר על מקורות [[ט"ו בשבט]], מציג את המחלוקת הקדומה, החל מדברי היעב"ץ, שהכותב היה נתן העזתי, ומחלוקתם של הפרופסורים משה פוגל (האוניברסיטה העברית, בירושלים) הממשיך את דעתו של [[אברהם יערי]] - שהמקורות אינם שבתאיים, לעומת פרופסור בועז הוס (אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע), הממשיך את דעתם של פרופ' גרשם שלום ותלמידו ישעיה תשבי, אשר כתב ארבעה מאמרים אודות היותו של הספר עצמו ממקורות שבתאיים.}}{{הערה|שם="גולדהבר"|1=[http://web.archive.org/web/20140116083145/http://www.datshe.co.il/konditon/2010/06/17/תעלומה-ואין-קורא-לה/ תעלומה ואין קורא לה] יחיאל גולדהבר, סקירה - ופתרון החידה, תשע"א 1991, ועל פי דברי מורו הרב פרופ' [[שניאור זלמן ליהמן|שניאור זלמן ליהמן (ליימן)]] (אתר דאצ'ה)}}
בחוגי היהדות האורתודוקסית הייתה מחלוקת עזה בעניין שבתאות הספר, שקיבלה פרסום במסגרת התנגדותו החריפה של רבי [[יעקב עמדין]] (היעב"ץ) בפולמוס על שבתאותו של רבי [[יהונתן אייבשיץ]],
על [[הבעש"ט]] מסופר שאמר ב[[מוצאי שבת]] אחד שיצא ספר מכת ש"ץ והוא יגרור בחלקלקות לשונו רבים מישראל, והתכוון לחמדת ימים (המעשה מובא ב[[שבחי הבעש"ט]]). גם הרב [[יהודה פתיה]], ממקובלי ורבני בבל, סיפר כי תיקן נשמת מחבר ספר זה לאחר יגיעות (המעשה מובא בספר רוחות מספרות).
רוב הרבנים התרחקו מן הספר, אך היו מאדמו"רי החסידות שאחזו במנהגים מתוכו, ואף למדו ממנו, תוך הסתייגות מחלקים שזוהו במפורש עם שבתאות.{{הערה|1=[http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=000438788&local_base=RMB01 יחסם של גדולי החסידות לספר 'חמדת ימים', הרב נחום גרינוולד, תשס"ד (2004)] בכרטסת [[הספרייה הלאומית]]. מסקנתו בין היתר שב[[חסידות קומרנא]] ו[[חסידות זידיטשוב|זידיטשוב]] נכתב בחריפות נגד הספר והלימוד בו.}}{{הערה|שם="שטורם"|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=165&lang=hebrew על הספר חמדת ימים וגדולי החסידות] - מאמר על זהירות הניסוח של הרבי מלובביטש, לגבי היחס לספר, ומתוך כך גם ויכוח על פרשנותו של הרב גרינוולד להתנגדות לספר בקרב ראשי החסידות.}} בשנת [[ה'תרנ"א]] ([[1891]]) יצא לאור הספר [[מנחם מנכין היילפרין#חיבוריו|כבוד חכמים]] שמטרתו "להשיב כבוד לחכמי האמת (מחבר הספר חמדת ימים), על ידי מלחמת מצווה במלעיביהם ולהחזיר עטרה ליושנה"▼
▲רוב הרבנים התרחקו מן הספר, אך היו מאדמו"רי החסידות שאחזו במנהגים מתוכו, ואף למדו ממנו, תוך הסתייגות מחלקים שזוהו במפורש עם שבתאות.{{הערה|1=[http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=000438788&local_base=RMB01 יחסם של גדולי החסידות לספר 'חמדת ימים', הרב נחום גרינוולד, תשס"ד (2004)] בכרטסת [[הספרייה הלאומית]]. מסקנתו בין היתר שב[[חסידות קומרנא]] ו[[חסידות זידיטשוב|זידיטשוב]] נכתב בחריפות נגד הספר והלימוד בו.}}
{{הערה|שם="שטורם"|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=165&lang=hebrew על הספר חמדת ימים וגדולי החסידות] - מאמר על זהירות הניסוח של הרבי מלובביטש, לגבי היחס לספר, ומתוך כך גם ויכוח על פרשנותו של הרב גרינוולד להתנגדות לספר בקרב ראשי החסידות.}}
בשנת [[ה'תרנ"א]] ([[1891]]) יצא לאור הספר [[מנחם מנכין היילפרין#חיבוריו|כבוד חכמים]] שמטרתו "להשיב כבוד לחכמי האמת (מחבר הספר חמדת ימים), על ידי מלחמת מצווה במלעיביהם ולהחזיר עטרה ליושנה"
(שער הספר).{{הערה|שם="כבוד"|1=[http://www.hebrewbooks.org/7397 הספר כבוד חכמים], [[מנחם מנכין היילפרין]], תרנ"א (אתר [[היברובוקס]])}}
[[חוקר]] הקבלה [[ישעיה תשבי]] טען על סמך דברי ספרים אחרים, מאוחרים יחסית, שהוטמעו בתוך "חמדת הימים", שהספר התחבר על ידי צוות תלמידי חכמים מ[[איזמיר]] שהושפעו מהשבתאות.
| |||