התורה האטומית – הבדלי גרסאות

במהלך המאה ה-11 ([[תור הזהב של האסלאם]]), אטומיסטים [[אסלאם|אסלאמים]] פיתחו תאוריות אטומיות אשר היוו מיזוג של ה[[אטומיזם]] היווני וההודי. הרעיונות העתיקים של היוונים וההודים פותחו ונוספו עליהם רעיונות אסלאמיים חדשים, כגון האפשרות לקיומם של חלקיקים קטנים מן האטום. האסכולה המצליחה ביותר של האטומיזם האסלאמי הייתה האסכולה הפילוסופית של אשרית[[אשעריה]], אשר באה לידי ביטוי במיוחד בעבודתו של הפילוסוף [[אל-ע'זאלי]]. באטומיזם אשריתיאשעריתי, האטומים הם העצמים הגשמיים הנצחיים היחידים שבנמצא, וכל שאר תכולתו של העולם היא "מקרית", או ארעית. דבר מקרי אינו יכול להיות הסיבה לשום דבר אחר, פרט לתחושות, מאחר שהוא קיים לרגע קצר בלבד. מקרים בלתי צפויים אינם נגרמים מסיבות פיזיות טבעיות, אלא הם תוצאה ישירה של התערבותו הבלתי-פוסקת של [[אלוהים]], בלעדיה שום דבר אינו יכול להתקיים. מכאן, הטבע תלוי באלוהים באופן מוחלט, רעיון אשר משתלב עם רעיונות אשריתייםאשעריתיים אסלאמיים אחרים העוסקים בסיבתיות או בהיעדר סיבתיות.{{הערה|שם=Gardet|1=Gardet, L. “djuz’” in Encyclopaedia of Islam CD-ROM Edition, v. 1.1. Leiden: Brill, 2001.}}