קייס עובייד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: אלוף-משנה |
מ הוספת קישור לקוקאין |
||
שורה 32:
* '''מסלול העסקה המפתה''' כלל את פיתויו של אזרח ישראלי למדינה ערבית, במסווה של עסקה מוצלחת, ואז חטיפתו והברחתו ללבנון. תחילה תכנן עובייד לחטוף את [[משרד התשתיות הלאומיות|שר האנרגיה והתשתית]] לשעבר [[גונן שגב]], ואף טווה עמו קשרים עסקיים דרך צד שלישי, אך שגב התגלה כזהיר מדי{{הערה|{{ynet|עלי ואקד ואבי כהן|גונן שגב ו"רשת הפיתוי" של חזבאללה|2907330|24 באפריל 2004}}}}. כחלופה, הציע עובייד לחטוף את אלחנן טננבוים, שהיה קצין מילואים בדרגת [[אלוף-משנה]], וקיים קשרים עסקיים עם אביו, חסן, ומאוחר יותר שיתף פעולה עם קייס עצמו בניכיון המחאות ובמכירת ציוד ומוצרים בשטחי הרשות הפלסטינית{{הערה|1=[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/QAHeb.jhtml?qaNo=76 שאלה תשובה עם יוסי מלמן - על פרשת אלחנן טננבוים], באתר [[הארץ]]}}. קייס עובייד העביר לקאיד בירו את [[כרטיס ביקור|כרטיס הביקור]] של טננבוים, וזה העביר את הכרטיס למזכ"ל חזבאללה, [[חסן נסראללה]], שהסכים לקנות את טננבוים.
במהלך שנת 2000 פנה עובייד לטננבוים והציע לו שותפות רווחית בעסקה לייבוא סמים לישראל. על-פי החשד, באותה שנה ביצעו טננבוים ועובייד מספר עסקאות מסוג זה, בהן גם ניסיון להברחת עשרות ק"ג [[קוקאין]] מ[[קולומביה]] לישראל, שסוכל על ידי שלטונות [[ירדן]]{{הערה|{{נענע10|חדשות נענע|הערכה: איראן מעורבת בהעברת טננבוים ללבנון|84384|23 באוקטובר 2003||news}}}}. בספטמבר יצא עובייד ל[[גרמניה]] והמשיך לארצות הברית. טננבוים יצא ל[[בריסל]] ב-[[4 באוקטובר]] [[2000]], ופגש שם את עובייד ואת קאיד בירו, שסיפקו לו [[דרכון]] מזויף של [[ונצואלה]]. מבריסל טס טננבוים ל[[פרנקפורט]] ומשם ל[[דובאי]], שם הותקף ונחטף ללבנון. ב-[[15 באוקטובר]] הודיע נסראללה על חטיפתו. על-פי מספר דיווחים, בעבור חטיפת טננבוים שילם חזבאללה לעובייד סך של 150 אלף דולרים{{הערה|1=[http://www.mia.org.il/archive/031023jpc.html "ג'רוזלם פוסט" (ציטוט באתר MIA, הקואליציה הבינלאומית למען החיילים הנעדרים הישראלים)], 23-10-2003}}.
לאחר משא ומתן ממושך, הגיעו ישראל וחזבאללה להסכמה על עסקת שבויים, במסגרתה הוחזרו לישראל טננבוים וגופות [[חטיפת החיילים בהר דב|שלושת חטופי הר דב]], ב-[[29 בינואר]] 2004. תמורת השבתם שחררה ישראל כ-400 אסירים פלסטינים, 35 אסירים אחרים (רובם לבנונים) ו-59 גופות של לבנונים. בין האסירים המשוחררים היו גם עבד אל-כרים עובייד ועלי בירו, ובין הגופות הוחזרה גם גופתו של מוחמד בירו, שמת ב-2003 במהלך מאסרו. בכך, מבחינתו של עובייד, הושגו מטרות החטיפה במלואן (או כמעט במלואן, בהתחשב במותו של מוחמד בירו).
| |||