מועצת היועצים הכלכליים של ארצות הברית – הבדלי גרסאות

|אתר אינטרנט=[https://www.whitehouse.gov/administration/eop/cea/ מועצת היועצים הכלכליים של ארצות הברית]

}}

 

== מבנה ארגוני ==

ב-1949 פרצה מחלוקת בין היושב ראש אדווין נוריס וחבר המועצה [[ליאון קייזרלינג]]. נוריס האמין כי חייבים לבחור בין "חמאה לנשקים" (דוגמה מופשטת ל[[עקומת התמורה]]), אך קייזרלינג טען כי משק שגדל מאפשר הגדיל את הוצאות הביטחון מבלי לפגוע ברמת החיים. ב-1949 קייזרלינג גייס את תמיכתם של [[דין אצ'יסון]] ו[[קלארק קליפורד]], יועציו החזקים של הנשיא [[הארי טרומן]]. נוריס התפטר מתפקידו כיושב ראש והזהיר לגבי הסכנות בתקציב ובהעלאת תקציבי ההגנה. קייזרלינג הפך ליושב הראש. באפריל 1950, טען כי הכוחות המזוינים הגדולים להם אמריקה זקוקה, לא ישפיעו על רמת החיים או יסכנו את "השינוי באופי החופשי של הכלכלה שלנו."

 

 

[[חוק המפרי-הוקינס]] משנת [[1978]] קובע כי כל ממשל חייב לשאוף לתעסוקה מלאה ויציבות מחירים סבירה בתוך פרק זמן מסוים. הדבר הופך את הדוח השנתי של המועצה לפוליטי מטבעו.