מהפכות 1848 בצרפת – הבדלי גרסאות

[[מהפכת יולי 1830]] העלתה לשלטון בצרפת את המלך [[לואי פיליפ]], אשר תקופת מלכותו כונתה "[[המונרכיה של יולי]]". המלך החדש היה באופן מוצהר שונה מקודמיו [[בית בורבון|הבורבונים]]. הוא לא שאף למלוכה אבסולוטית, ואף לא קרא לעצמו "מלך צרפת" כי אם "לואי פיליפ, מלכם של הצרפתים, בחסדו של האל, וברצון העם". לא היה זה שינוי סמאנטי בלבד, כי אם צעד קדימה בדרך מן המלוכה האבסולוטית של בית בורבון (אף בגרסתה המרוככת בתקופת הרסטורציה), אל עבר משטר מתקדם, המבוסס על הסכמה עממית. עם זאת, לא היו חסרים בצרפת גורמים שדרשו לצעוד גם את הצעדים הנוספים, ולקבלולדרוש את החירות, האחווה והשוויון, מהם טעמו בתקופת המהפכה ובתקופת נפוליאון.

הבורגנים שעמדו מאחורי מהפכת יולי 1830 לא היו קיצוניים כקודמיהם, (אנשי "[[שלטון הטרור]]" של [[מקסימיליאן רובספייר]]). הם רצו [[מלוכה חוקתית]], המרוסנת על ידי פרלמנט פעיל ובעל סמכויות. המלך שראו ההמונים אל מול עיניהם היה סמכותי ופעיל, אך לא קיצוני וקלריקלי. נפוליאון הבאיש בעיניהם את הרפובליקניות, והדמוקרטיה הייתה אך ניסוי שיש לנסותו במנות קטנות. לואי פיליפ התאים לרצונם ולשאיפותיהם של אנשים אלו. מלכתחילה עמדו כנגד משטר זה גורמים רבי עוצמה - הרפובליקנים, הבונפרטיסטים והכנסייה. המעמד הבינוני היה חזק מספיק לכפות את "המונרכיה של יולי". לא ברור עד כמה היה חזק ברצונו להמשיך בשיטת ממשל זו.

כאשר ביטלה הממשלה נשף שנועד לחגוג את הישגיה של האופוזיציה בבחירות ב-[[22 בפברואר]] [[1848]], יצאו התושבים והפגינו ברחובות., אירועדבר זהשהגיע הידרדר לכדי התקוממותלהתקוממות עממית. עד מהרה איבדה הממשלה שליטה בהמון, והחלה יורה על המפגינים. כאשר פנה המשמר הלאומי כנגד המלך, הודיע המלך ב-[[24 בפברואר]] על ויתור על כיסאו לטובת נכדו ויורשו בן התשע - [[הנסיך פיליפ, רוזן פריז]]. לואי פיליפ נמלט מן הבירה בשם בדוי, בחששו מגורל דומה לזה של [[לואי השישה עשר]]. את השלטון תפסה קבוצה של פרלמנטרים רפובליקנים מתונים, אשר הכריזו על הקמת רפובליקה, "[[הרפובליקה הצרפתית השנייה]]", שבראשה יעמוד כנשיא [[דיפון דה ל'אור]]. היה זה סופה של "המונרכיה של יולי".

באוגוסט 1850 יצא נפוליון במסע לאורכה ולרוחבה של צרפת בו הטיףוהטיף לשינויים חוקתיים. הוא הצליח להעביר לצידו את הצבא, ואף ביטל את חוק הבחירות על מנת להחזיר לצידו את הפועלים.