מירקו פטרוביץ'-נייגוש – הבדלי גרסאות

'''מירקו פטרוביץ'-נייגוש''' (ב[[סרבית]]: '''Мирко Петровић''';{{כ}} [[19 באוגוסט]] [[1820]] - [[1 באוגוסט]] [[1867]]), היה מפקד צבאי מונטנגרי, [[דיפלומט]] ו[[משורר]], מבית פטרוביץ'-נייגוש . הוא קיבל את התואר ''veliki vojvoda'' (הדוכס הגדול) של גראהובו, ולכן הוא ידוע גם בשם '''הדוכס מירקו'''. הוא היה אביו של [[ניקולא הראשון, מלך מונטנגרו]].

מירקו נולד ב-[[19 באוגוסט]] [[1820]] בנייגושי, <ref name="Paunović1998">{{Cite book|url=https://books.google.com/books?id=9qE-AQAAIAAJ|title=Srbi: biografije znamenitih : A-Š|last=Marinko Paunović|publisher=Emka|year=1998|page=195}}</ref> והיה בנם של סטאנקו פטרוביץ'-נייגוש וכרסטניה ורביצה. הוא היה האח הבכור של [[דנילו הראשון, נסיך מונטנגרו]], ואחיינו של [[פטר השני פטרוביץ'-נייגוש]]. הוא התפרסם בשל נצחונוניצחונו ב[[קרב גראהובאץ']] ב-[[1 במאי]] [[1858]], שבו הוביל את צבא מונטנגרו נגד [[האימפריה העות'מאנית]]. בשנת [[1862]], לאחר אמנת סקוטארי, הוא גורש משום שנלחם נגד העות'מאנים. בשנת [[1860]] מת אחיו דנילו הראשון, ובנו [[ניקולא הראשון, מלך מונטנגרו|ניקולא, נסיך מונטנגרו]] עלה לשלטון במקומו, וב-[[1 באוגוסט]] [[1867]] מת מירקו בעיר הבירה [[צטיניה]].

קורפוס האפי שלו ''Junački spomenik'' (הזיכרון ההרואי), שפורסם בעיר הבירה של מונטנגרו, [[צטיניה]] ב-[[1864]], מאדיר את [[מונטנגרו]] ואת המונטנגרים, ואומר הניצחונות הגדולים ברחבי האימפריה העות'מאנית.

ב-[[7 בנובמבר]] [[1840]] התחתן מירקו עם אנסטסיה מרטינוביץ', בתם של דראגו מרטינוביץ' וסטאנה מרטינוביץ', ממנה נולדו להם שלושה ילדים:

* הנסיכה אנסטסיה (מתה ב-[[1879]]), התחתנה עם סאווה פלמנק.