קרב סולטאן יעקוב – הבדלי גרסאות

בגדוד 362 שהסתבך בקרב סולטן יעקוב, היו משובצים שני קציני תותחנים שתפקידם היה להפעיל אש ארטילרית לטובת הגדוד במקרה הצורך. אולם, זמן קצר לאחר תחילת הקרב, נותק הקשר בין המג"ד אפרון לבינם והגדוד נותר ללא סיוע ארטילרי מסודר. מפקדי הפלוגות החלו להעביר בקשות לסיוע לקצין הסיוע החטיבתי רס"ן עמוס פיק. כבר בשעה 02:00 מבין מפקד קצין הסיוע של אוגדה 90, אל"מם אהוד בכר שהגדוד במצוקה והפנה לטובתו את כל גדודי [[עוצבת התבור|עוצבת תבור]] (במקור ההקצאה היתההייתה של גדוד תותחנים אחד לכל החטיבה). (תותחנים בשל"ג: סיפור מלחמה, עמ' 191)

בשלב מוקדם של הקרב דיווח בכר למפקד הסיוע של הגיס, תא"ל [[אריה מזרחי]] (שכיהן גם כקתמ"ר) על הבעיה של גדוד 362. מזרחי החל להקצות ולקדם את רוב גדוד הארטילריה של הגיס, בסך הכל שלושה אגדים (שהיו כוח התותחנים שהוקצה במקור עבור שלושה אוגדות!), לטובת סיוע לגדוד. הדבר חייב דילוג של הגדודים כדי לקצר טווח אל סולטן יעקוב (עמ' 193). מזרחי הפעיל את כל כובד משקלו כדי להפנות גדודים לצורך משימת החילוץ לדבריו הוא אמר לאחד ממפקדי האגדים שהתנגד "שכדאי לו לפחד ממני יותר מאשר ממפקד האוגדה" (עמ' 196). משמעות הדברים היתההייתה שבזמן ששרשרת הפיקוד מעל הגדוד לא עמדה על חומרת המצב ולא קבלה החלטות בזמן, מפקדי התותחנים הבינו מהר מאד שמדובר במצב חירום ונקטו את הפעולות שאפשרו בסופו של דבר את חילוץ הגדוד בבוקר.

לאחר שבכר הבין שפיק אינו עונה לו הוא פנה בקשר ישירות למג"ד 362, אולם, המג"ד היה עסוק בניהול הקרב ולא השיב. בשלב מסוים החליט הקמ"ן של גדוד 362, עירון בן פורת לענות לבכר ומאותו רגע החל לתפקד כקש"א של הגדוד. בן פורת תיאר בשפה חופשית לבכר את המטרות, בכר וצוותו הפכו את התיאור למטרות תותחנים והעבירו אותן לגדודים (עמ' 199-200199–200). בכר סיפר כי לקראת אור ראשון אמר לו המג"ד אפרון "אל תעזוב אותי" (עמ' 235).

במהלך הלילה החליט מפקד הגיס על העברת גדוד 362 עם חטיבה 399 מאוגדה 90 לאוגדה 880. מזרחי ששמע את הפקודה בקשר הבין שלא ניתן לבצע את ההעברה תוך כדי הקרב. "באותו רגע זה לא הזיז לי... גדוד נמצא במצוקה, ולא זה הרגע לבצע שינוי כפיפות בתחום הפעלת האש... החלטתי שבכר, מפקד הסיוע של אוגדה 90 שכביכול כבר לא היתההייתה אחראית לגזרה, ימשיך לבצע את ריכוז האש לחילוץ" (עמ' 202).

בבוקר הוחלט לחלץ את הגדוד בחסות חיפוי ארטילרי כבד. בכר כיוון את התותחים לירות למרחק של 150-200150–200 מטר מהכביש ויצר מסדרון ארוך של אש ועשן לחיפוי (עמ' 235). בשלב מסוים נתן המג"ד אפרון את הפקודה וכל הטנקים התקינים התחילו בנסיעה מהירה על הכביש דרומה (עמ' 221). במקביל פנה אפרון לבכר בשעה 08:50 "להוריד עכשיו! להוריד עכשיו אש לכל הכיוונים, עבור!" (עמ' 227). לפקודת תא"ל גיורא לב מאו"ג 90 (עמ' 223) הפעיל בכר 120 תותחים במקביל (עמ' 235).