כניעת האימפריה היפנית – הבדלי גרסאות

רבים ממפקדי הצבא והאליטות ביפן האמינו באידאולוגיה מיליטנטית, [[גזענות|גזענית]] ו[[אימפריאליזם|אימפריאליסטית]], כהמשך לעבר "ה[[סמוראי]]" של יפן. מפקדים אלה היו אהודים מאוד בציבור היפני עקב הצלחות הצבא הקיסרי היפני, כך שמדיניותם לא נתקלה בהתנגדות ציבורית ופוליטית. כחלק מאידאולוגיה זו, החלו גורמים בתוך הצבא הקיסרי היפני לפעול למען מימוש תוכנית אסטרטגית להשתלטות על חלקים נרחבים במזרח אסיה ובאגן האוקיינוס השקט. ב-[[18 בספטמבר]] [[1931]] יזמו מספר קצינים מיליטריסטיים ב[[צבא קוואנטונג]] את [[תקרית מוקדן]], ששימשה כעילה לפלישה יפנית לשטח [[מנצ'וריה]], והובילה בסופו של דבר לכיבושה מידי כוחות [[הרפובליקה הסינית (1912–1949)|הרפובליקה הסינית]]. קיימת מחלוקת היסטורית סביב השאלה, האם הפלישה היפנית למנצ'וריה הייתה יוזמה מקומית של קצינים בצבא קוואנטונג, בניגוד לדעת הפיקוד העליון של הצבא וההנהגה היפנית, או שהם פעלו בהסכמה שבשתיקה, או באישור סמוי, של האחרונים, אולם אין מחלוקת לגבי התוצאות של תקרית מוקדן.{{הערה|שם=hebrewRTL-שילוני12|שילוני בן-עמי, ''יפן המודרנית'', עמ' 208-221.}} לאחר השלמת כיבוש מנצ'וריה הקימו היפנים בשטחה את [[מנצ'וקו]], מדינת-בובות יפנית שבראשה עמד [[פויי]], הקיסר האחרון של [[שושלת צ'ינג]].{{הערה|שם=hebrewRTL-שילוני11}} השיקול הטקטי לכיבוש מנצ'וריה התבסס על המחשבה שהיא תוכל להוות בסיס למתקפה נגד הרפובליקה הסינית ו[[בריתוברית המועצות]] ולבניית אימפריה יפנית במזרח אסיה. יפן חיפשה בעלת ברית ב[[אירופה]]באירופה ומצאה מדינה בעלת אידאולוגיה ושאיפות דומות. ב-[[1936]] חתמו יפן ו[[גרמניה הנאצית]] על הסכם נגד ברית המועצות - [[הסכם האנטי-קומינטרן]]. היה זה הסכם סיוע הדדי והגנה משותפת במקרה שאחת מהמדינות תותקף.{{הערה|שם=hebrewRTL-שילוני12}}