כניעת האימפריה היפנית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 193:
ב-[[27 ביולי]], התכנסו חברי הקבינט היפני לדון בהצהרת פוטסדאם. אנאמי, טויודה ואומזו, תמכו בדחיית ההצהרה וטויודה אף הציע שהקיסר יוציא הודעה מיוחדת על כך. בניגוד אליהם, שוניצ'י קאסה, שגריר יפן ב[[שווייץ]], ראה את ההצהרה באור יותר חיובי. במברק ששלח טען קאסה שהדרישה לכניעה ללא תנאי בהצהרה התייחסה לצבא בלבד ולא לממשלה או לעם היפני וכי לדעתו בעלות הברית הקדישו מחשבה רבה לניסוחה של ההצהרה בניסיון לשמור על כבודה של יפן בנקודות מסוימות.{{הערה|Weintraub Stanley, ''The Last Great Victory: The End of World War II'' (New York, NY: Truman Talley Books/Plume 1996), 288.}} טוגו לעומת זאת חשב שההצהרה עמומה ואינה כוללת התייחסות ברורה למעמדו של הקיסר לטוב או לרע. אף על פי כן, גרס טוגו שדחיית ההצהרה תהיה טעות טקטית וכי על יפן לא להגיב אליה כלל. הוא הצליח לשכנע את חברי הקבינט בעמדתו בכך שאמר שהוא חושב שברית המועצות סירבה לחתום על ההצהרה ועל כן המשא ומתן איתה עדיין לא אבוד. הסתרת דבר פרסומה של ההצהרה מאזרחי יפן לא הייתה אפשרית מכיוון ששידורי הרדיו מארצות הברית נקלטו גם ביפן ועל כן אזרחי יפן היו מודעים לפרסומה של ההצהרה. בסופו של דבר, החליטו חברי הקבינט להורות לעיתונות להתייחס להצהרה כחדשות לא משמעותיות.{{הערה|שם="הסגוואה3"|Hasegawa, ''Racing the Enemy'', 166-169.}}
 
ב-[[28 ביולי]], נפגשו אנשי צבא בכירים עם מספר אנשי ממשל ובהם ראש הממשלה, סוזוקי, לפגישת עדכון שגרתית. טוגו לא השתתף בפגישה. במהלך הפגישה, דרשו שוב אנאמי, אומזו וטויודה שהממשל ידחה באופן רשמי את ההצהרה. יונאי היה איש הצבא היחיד שהביע התנגדות לכך אולם בסופו של דבר, כסוג של פשרה, הציע לסוזוקי להודיע בפומבי שהממשלה תתעלם מההצהרה.{{הערה|שם="הסגוואה3"|ימין=כן}} סוזוקי נכנע ללחצי הצבא וב[[מסיבת עיתונאים]] שהתקיימה באותו יום, אמר: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אני חושב שההצהרה המשותפת (הצהרת פוטסדאם) היא חזרה על הצהרת קהיר. הממשלה לא חושבת שיש לה ערך משמעותי כלשהו. אנו יכולים רק להתעלם ממנה.{{הערה|שם="הסגוואה3"|ימין=כן}}}} בעת אמירתו שהממשל היפני יתעלם מההצהרה, נטען שסוזוקי השתמש במילה "מוֹקוּסאטסוּ" (ביפנית: 黙殺) - מילה יפנית ייחודית שניתן לפרש אותה הן כ"להתעלם" והן כ-"להרוג באמצעות שתיקה" ואף "להתייחס בשתיקה מלווה בבוז". המשמעויות השונות של המילה "מוֹקוּסאטסוּ" תיארו בצורה טובה יחסית את מגוון הדעות בהם החזיקו אנשי הממשל היפני. אף על פי כן, קיימת סברה שסוזוקי מעולם לא השתמש במילה זו אלא אמר בפשטות שאין בכוונתו להגיב על ההצהרה וכי העיתונאים היפנים פרסמו מאוחר יותר, באופן שגוי, כי סוזוקי אמר במקום זאת "מוֹקוּסאטסוּ" - מילה בעלת קונוטציה שלילית יותר.{{הערה|שם="הסגוואה3"|ימין=כן}} בין אם דבריו של סוזוקי צוטטו נכונה או לא, "מוֹקוּסאטסוּ" הפכה לתגובה היפנית הרשמית להצהרה עובדה שהביאה את עיתונאי העולם לדווח כי יפן דחתה את הצהרת פוטסדאם כשחלק אף הוסיפו שהיא דחתה אותה בבוז.{{הערה|שם="הסגוואה3"|ימין=כן}}{{הערה|שם="פרנק8"|Frank, ''Downfall'', 234-236.}}
 
ב-[[30 ביולי]], שלח סאטו מברק לטוגו בו אמר שלדעתו סטלין ככל הנראה עדכן את ארצות הברית והממלכה המאוחדת בדבר המגעים של ברית המועצות עם היפנים וכי הצהרת פוטסדאם מהווה את תגובתן המשותפת ליפן (ובהן גם תגובתה של ברית המועצות אף על פי שהיא לא חתמה על ההצהרה). סאטו סיים את דבריו בחוזרו שוב על כך שלדעתו: