אלכסנדר הרביעי (אפיפיור) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים
מאין תקציר עריכה
שורה 12:
 
== ביוגרפיה ==
נולד בשם '''רינאלדו די ג'ן''' בג'ן<ref>A. Coulon (ed.), ''Les Registres d' Alexandre IV'' Tome 3, fascicle 7 (Paris 1953), p. 137, no. 3246 (9 September 1260). Division of the castle of Jenna between two of Alexander's nephews.</ref> (כיום ב[[רומא (נפה)|מחוז רומא]]), הוא היה, מצד אמו, בן למשפחת דה קונטי די סגני, רוזני סגני, כמו [[אינוקנטיוס השלישי]] ו[[גרגוריוס התשיעי]]. דודו גרגוריוס התשיעי מינה אותו ל[[חשמן]] המגן של מסדר הפרנציסקנים בשנת [[1227]], לקמרגלנגול[[קמרגלנגו של הכס הקדוש]] {{אנ|Camerlengo of the Holy Roman Church}} מ-1227 עד [[1231]] ולבישוף אוסטיה בשנת 1231 (או [[1232]]). הוא הפך לדיקן מועצת הקרדינלים בשנת [[1244]] (או [[1240]]). לאחר מותו של [[אינוקנטיוס הרביעי]] בשנת 1254 הוא נבחר לאפיפיור ב[[נאפולי]] ב-[[12 בדצמבר]] 1254.
 
אלכסנדר הרביעי ירש את אינוקנטיוס כאפוטרופוס של [[קונראד השלישי, מלך ירושלים|קונרדין]], המלך האחרון מ[[בית הוהנשטאופן]], שהבטיח לו הגנה; אבל בתוך פחות משלושה שבועות הוא קשר אתו בהתנצלות, והתנגד במרירות לדודו של קונרדן מנפרד.<ref>P. Touron, "Alexandre IV contre Manfred," ''Le Moyen Âge'' 69 (1963), pp. 391–99.</ref> אלכסנדר הרביעי איים על [[נידוי (נצרות)|החרם]] ונגע נגד מפלגת מנפרד ללא השפעה. הוא גם לא הצליח לגייס את [[מלכי אנגליה]] ו[[נורווגיה]] במסע-צלב נגד בית הוהנסטאופן. רומא עצמה הפכה גם ל[[גואלפים וגיבלינים|גיבלינית]] נגד האפיפיור, שנסוג ל[[ויטרבו|וויטרבו]], שם מת ב-[[1261]]. הוא נקבר בקתדרלת ויטרבו, אך קברו נהרס במהלך שיפוצים מ[[המאה ה-16]].
שורה 28:
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 
{{סדרה