מדינת הלכה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: תו כיווניות מפורש עריכה חזותית |
|||
שורה 7:
המונח מדינת הלכה החליף את המונח תיאוקרטיה שבו נעשה שימוש בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה. המונח מדינת הלכה חדר לשיח הציבורי בעיקר בשנות ה-90 אז החלו לעשות בו שימוש במאמרים עיתונאיים.
== הגדרת מדינת הלכה ==
במסגרת הדיון ההלכתי בשנים שלאחר הקמת המדינה התקיים דיון תורני ער בקרב רבני הציונות הדתית בשאלת המשטר היהודי הראוי על פי ההלכה. במסגרת זו קבעו מספר רבנים בולטים כי המשטר היהודי הראוי הוא תיאוקרטיה, בכלל זה, הרב הראשי יצחק הרצוג<ref>הרב יצחק הרצוג, תחוקה לישראל ע"פ התורה א, עמ' 3.</ref>, הרב שלמה גורן<ref>הרב שלמה גורן, תורת הפילוסופיה, עמ' 24.</ref>, והרב אליעזר וולדינברג<ref>הרב אליעזר וולדינברג, הלכות מדינה, עמ' 16-17.</ref>. העמדה המקובלת בקרב רבנים אלה היא שהמשטר היהודי הרצוי הוא משטר שבו חוקי התורה הם החוק העליון של המדינה, אשר בכפוף אליהם ניתן לחוקק חוקים על ידי חכמי ההלכה ועל ידי נבחרי הציבור. כמו מכן, הם סברו כי במדינת הלכה השלטון אינו נתון בידי חכמי ההלכה אלא בידי המנהיגות הפוליטית שנבחרה בבחירות דמוקרטיות.
לעומת זאת, אנשי אקדמיה דתיים<ref>רביצקי אביעזר, 2004, [https://www.idi.org.il/books/4913 האם תיתכן מדינת הלכה? הפרדוקס של התיאוקרטיה היהודית], [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]; [[נפתלי רוטנברג]], [http://www.news1.co.il/Archive/003-D-43311-00.html ההלכה נגד מדינת הלכה], אתר מחלקה ראשונה 11.12.2009.</ref> טענו כי המונח מדינת הלכה ריק מתוכן, כיוון שההלכה לא עוסקת בניהול מדינה אלא רק באורח חייו של הפרט. כמו יש טענה שמשמעותה של תיאוקרטיה יהודית היא קיומה של עדה יהודית תחת שלטון זר<ref>{{צ-ספר|שם=תיאוקרטיה יהודית|קישור=http://worldcat.org/oclc/50934258|מו"ל=ʻAm ʻoved|שנת הוצאה=[1976]|oclc=50934258|מחבר=ויילר, גרשון.}}</ref>.
בשיח הציבורי משמש המונח מדינת הלכה בדרך כלל בקונוטציה שלילית, תוך הדגשת ממד הכפייה הדתית בהלכה
בשיח הציבורי מקובל להציג ניגוד בין מדינת הלכה ודמוקרטיה. אולם, יש הטוענים כי תיתכן גם מדינת הלכה דמוקרטית<ref>הרב עדו רכניץ, [http://dintora.org/publication/21 מדינת הלכה דמוקרטית: עיון בסוגיות נבחרות], אתר דין תורה.</ref>.
==מדינת הלכה בשדה הפוליטי==
מחתרת "ברית הקנאים" פעלה בשנים 1949-1951, על מנת להקים מדינת הלכה במדינת ישראל. המחתרת כללה כמה עשרות צעירים דתיים, נערים ונערות. חברי המחתרת גנבו [[נשק]] וחומרי נפץ, ביצעו פעולות כנגד רכוש של מחללי שבת ומוכרי טרפות, ונעצרו לאחר שנכשלה מזימתם להטיל בכנסת פצצת עשן בעת דיון על גיוס נשים ל[[צה"ל]]. שניים מחברי הקבוצה הגיעו לימים למשרות ציבוריות משמעותיות במדינת ישראל: [[הראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]] וחבר הכנסת [[שלמה לורינץ]].{{ערך מורחב|חקיקה דתית בישראל}}
|