מדינת הלכה – הבדלי גרסאות

למדינתלמונח מדינת הלכה אין מקור בספרות ההלכתית.

במסגרת הדיון ההלכתי בשנים שלאחר הקמת המדינה התקיים דיון תורני ער בקרב רבני הציונות הדתית בשאלת המשטר היהודי הראוי על פי ההלכה. במסגרת זו קבעו מספר רבנים בולטים כי המשטר היהודי הראוי הוא תיאוקרטיה, בכלל זה, הרב הראשי יצחק הרצוג<ref>הרב יצחק הרצוג, תחוקה לישראל ע"פ התורה א, עמ' 3.</ref>, הרב שלמה גורן<ref>הרב שלמה גורן, תורת הפילוסופיה, עמ' 24.</ref>, והרב אליעזר וולדינברג<ref>הרב אליעזר וולדינברג, הלכות מדינה, עמ' 16-17.</ref>. העמדה המקובלת בקרב רבנים אלה היא שהמשטר היהודי הרצוי הוא משטר שבו חוקי התורה הם החוק העליון של המדינה, אשר בכפוף אליהם ניתן לחוקק חוקים על ידי חכמי ההלכה ועל ידי נבחרי הציבור. כמו מכן, הם סברו כי במדינת הלכה השלטון אינו נתון בידי חכמי ההלכה אלא בידי המנהיגות הפוליטית שנבחרה בבחירות דמוקרטיות.

בשיח הציבורי משמש המונח מדינת הלכה בדרך כלל בקונוטציה שלילית, תוך הדגשת ממד הכפייה הדתית בהלכה והחוקיםובהדגשת החוקים הפליליים הנוקשים שקיימים בהבהלכה (כגון, עונש סקילה למחלל שבת). לעומת זאת, אנשי המשפט העברי טוענים כי המשפט הפלילי ההלכתי איננו מעשינועד ליישום בגלל הגבלות פנים-הלכתיות ומטרתו בעיקר חינוכית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-law/legal-q2_2019/Article-435400358fc1b61026.htm|כותרת=החדשות - מה אומרת גישת "כמו בימי דוד ושלמה" של סמוטריץ'?|אתר=mako|תאריך=2019-06-03|תאריך_וידוא=2019-06-17}}</ref>. לכן החוק הפלילי שיחול הוא חוק הכנסת, ועיקרה של מדינת ההלכה תבוא לידי ביטוי בתחום החלת המשפט העברי בתחום הממוני<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/judaism/91049/|הכותב=יהודה יפרח|כותרת=חזון מדינת ההלכה וישראל העכשווית|אתר=www.makorrishon.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-06-17}}</ref>. כמו כן, ישנה הסכמה בין פוסקי ההלכה, על בסיס דברי החזון איש (יורה דעה, הלכות שחיטה, ב, טז), שיש להימנע מכפייה דתית אלימה בימינו, ויש אף הטוענים כי ההלכה עצמה מתנגדת לכפייה דתית ברשות היחיד<ref name=":0" />.

<br />{{ערך מורחב|ברית הקנאים}}