פתיחת התפריט הראשי
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך מתאר את המציאות באופן מוטה מפי חוקרים בודדים ומתעלם מהמציאות השכיחה; ללא מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מדינת הלכה היא המונח העברי לשילוב דומיננטי של מאפיינים דתיים במדינה דמוקרטית בת זמננו- זוהי אינה תיאוקרטיה יהודית במהותה המקורית ואין המדינה מונהגת ע"י חוקי האל בבלעדיות וע"י נביא או מלך מבית דוד. מונח זה אינו תואם את הציפיות של האורתודוקסיה בדבר הגאולה לעתיד לבוא, אלא מתאר מצב שבו המדינה משלבת כחלק מחוקתה מאפיינים דתיים (בעיקר בתחומי הציבוריות).

השימוש במונחעריכה

השימוש הבולט הראשון במונח זה נעשה על ידי דוד בן-גוריון במסגרת הוויכוח הציבורי על חוק מיהו יהודי בשנת 1958, כאשר אמר (אגרת לרב מימון, י"ב תמוז תשי"ח, גנזך צד): "ידוע לך כי בהכרזת העצמאות הודענו על חופש דת ומצפון ולא קבענו שמדינת היהודים תהיה מדינת-הלכה, והרבנים ישלטו בה. להפך הכרזנו שזו לא תהיה מדינה תיאוקרטית".

המונח מדינת הלכה החליף את המונח תיאוקרטיה שבו נעשה שימוש בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה. המונח מדינת הלכה חדר לשיח הציבורי בעיקר בשנות ה-90 אז החלו לעשות בו שימוש במאמרים עיתונאיים.

למונח מדינת הלכה אין מקור בספרות ההלכתית. לרוב הוא ממוסגר בקונוטציה שלילית, תוך הדגשת ממד הכפייה הדתית בהלכה, ובהדגשת החוקים הפליליים הנוקשים שקיימים בהלכה (כגון, עונש סקילה למחלל שבת). תומכי מדינת ההלכה לרוב אינם משתמשים במונח זה, אלא במונחים אחרים כדוגמת 'מדינת התורה' ו-'מדינת המשיח'.

משמעותה של מדינת הלכהעריכה

במסגרת הדיון ההלכתי בשנים שלאחר הקמת המדינה התקיים דיון תורני ער בשאלת המשטר היהודי הראוי על פי ההלכה. במסגרת זו קבעו מספר רבנים בולטים כי המדינה היהודית צריכה להיות כפופה לאל ולתורתו, בכלל זה, הרב הראשי יצחק הרצוג[1], הרב שלמה גורן[2], והרב אליעזר וולדינברג[3]. העמדה המקובלת בקרב רבנים אלה היא שהמשטר היהודי הרצוי הוא משטר שבו התורה היא החוק העליון של המדינה, והחוקים שמחוקקים נבחרי הציבור כפופים לחוקיה.

יש תומכי משפט עברי טוענים כי בגלל הגבלות פנים-הלכתיות, המשפט הפלילי ההלכתי איננו נועד ליישום, ומטרתו בעיקר חינוכית[4]. לכן במדינת ההלכה החוק הפלילי שיחול הוא חוק הכנסת, כגרסה מודרנית של משפט המלך המוכר בהלכה, והמשפט העברי ייושם בעיקר בתחום הממוני[5]. כמו כן, ישנה הסכמה בין פוסקי ההלכה, על בסיס דברי החזון איש (יורה דעה, הלכות שחיטה, ב, טז), שיש להימנע מכפייה דתית אלימה בימינו, ויש אף הטוענים כי ההלכה עצמה מתנגדת לכפייה דתית ברשות היחיד[5]. יש אנשי אקדמיה דתיים[6] שאף טענו כי המונח מדינת הלכה ריק מתוכן, כיוון שההלכה לא עוסקת בניהול מדינה אלא רק באורח חייו של הפרט. כמו יש טענה שמשמעותה של תיאוקרטיה יהודית היא קיומה של עדה יהודית תחת שלטון זר[7].

בשיח הציבורי מקובל להציג ניגוד בין מדינת הלכה ודמוקרטיה. אולם, יש הטוענים כי תיתכן גם מדינת הלכה דמוקרטית[8].

מדינת הלכה בשדה הפוליטיעריכה

  ערך מורחב – חקיקה דתית בישראל

למרבית חוקי מדינת ישראל אין כל זיקה להלכה, אולם חוקים מעטים נובעים ישירות מההלכה או שהם בעלי זיקה הדוקה אליה. דוגמאות לכך הם חוק חג המצות, האוסר על הצגה פומבית של חמץ בפסח לשם מכירתו, וחוק בשר ומוצריו, הקובע שניתן לייבא בשר לישראל רק אם ניתן לו הכשר על ידי הרבנות הראשית לישראל.

חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, קבע זיקה ל"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל", ובתיקון משנת 2018 הורחבה זיקה זו ל"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל".[9] על פי המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מנחם אלון, חוק יסודות המשפט הוא הצינור הפוזיטיבי המשלים חוסרים רבים סביב ההלכה. לעומתו נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, טען כי ההלכה היהודית אינה מקור מחייב, אלא מצוינת כמקור השראה, שהפירוש המקובל להם מפנה את השופט אל המשפט העברי.

בשנים 1949-1951 פעלה מחתרת ברית הקנאים להקים מדינת הלכה במדינת ישראל. המחתרת כללה כמה עשרות צעירים דתיים, נערים ונערות. חברי המחתרת גנבו נשק וחומרי נפץ, ביצעו פעולות כנגד רכוש של מחללי שבת ומוכרי טרפות, ונעצרו לאחר שנכשלה תוכניתם להטיל בכנסת פצצת עשן בעת דיון על גיוס נשים לצה"ל.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הרב יצחק הרצוג, תחוקה לישראל ע"פ התורה א, עמ' 3.
  2. ^ הרב שלמה גורן, תורת הפילוסופיה, עמ' 24.
  3. ^ הרב אליעזר וולדינברג, הלכות מדינה, עמ' 16-20.
  4. ^ החדשות - מה אומרת גישת "כמו בימי דוד ושלמה" של סמוטריץ'?, mako, ‏2019-06-03
  5. ^ 5.0 5.1 יהודה יפרח, חזון מדינת ההלכה וישראל העכשווית, www.makorrishon.co.il
  6. ^ רביצקי אביעזר, 2004, האם תיתכן מדינת הלכה? הפרדוקס של התיאוקרטיה היהודית, המכון הישראלי לדמוקרטיה; נפתלי רוטנברג, ההלכה נגד מדינת הלכה, אתר מחלקה ראשונה 11.12.2009.
  7. ^ ‏ויילר, גרשון., תיאוקרטיה יהודית, ʻAm ʻoved, [1976]
  8. ^ הרב עדו רכניץ, מדינת הלכה דמוקרטית: עיון בסוגיות נבחרות, אתר דין תורה.
  9. ^ חוק יסודות המשפט (תיקון), התשע"ח–2018, באתר הכנסת