נכות בלתי נראית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 ראייה |
קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים |
||
שורה 1:
'''נכויות בלתי נראות''' מוגדרות כמוגבלויות שאינן מתבטאות בתופעות חריגות או במגבלות תפקודיות הנראות ל[[עין אנושית|עין]]. אנשים הבאים במגע עם אחרים שיש להם [[נכות]] בלתי נראית, אינם חשים ברמזים שיובילו לשינוי התנהגותם בהקשר לאדם עם ה[[נכות]]. לפער זה בין האדם עם ה[[נכות]] לסביבתו – השלכות והשפעות רבות{{הערה|שם=רמות|Braithwaite, D. O. and Thompson, T. L. (Eds), (2000). '''Handbook of communication and people with disabilities: Research and application'''. London: Routledge}}.
==סוגים של נכויות לא נראות==
'''נכויות לא נראות''' יכולות לכלול את הקטגוריות הבאות:
# '''[[מחלה כרונית|מחלות כרוניות]]''' - הן מחלות ממושכות או קבועות, לעיתים מחלה כרונית היא פרוגרסיבית או מאופיינת בהתפרצויות והפוגות - כגון, [[אסתמה]], [[אפילפסיה]], [[מחלות לב]], [[סרטן (מחלה)|סרטן]], [[אי ספיקת כליות]], [[תסמונת התשישות הכרונית]], [[דאבת]] (בלועזית פיברומיאלגיה) ועוד{{הערה|שם=עבודה| Wendell S., (2001). "Unhealthy Disabled: Treating Chronic Illnesses as Disabilities", '''Hypatia''' Vol. 16 (4): 17-33}}.
# '''לקויות חושיות (סנסוריות)''' - שם כולל לכל הקשיים בתחום הסנסורי, קושי זה מאופיין באי יכולת לווסת ולארגן את התגובות לקלט חושי, בדרך מדורגת ומסתגלת. הכוונה לליקוי בארגון המידע החושי ובפירושו. כגון, [[לקות ראייה|לקויי ראייה]], [[לקות שמיעה|כבדי שמיעה]], [[עיוורון צבעים|עיוורי צבעים]] ועוד.
# '''[[לקוי התפתחותי|לקויות התפתחותיות]] '''- [[נכות]] התפתחותית מוגדרת כתפיסה כוללת לתיאור נכויות שחלק ממאפייניהם מתייחסים לליקוי פיזי או מנטלי או שניהם. הן אירעו לאדם טרם הגיעו לגיל בגרות והן בלתי הפיכות, לדוגמה [[לקות למידה|לקויות למידה]] (כגון, [[דיסגרפיה]], [[דיסקלקוליה]], [[דיסלקסיה]]), [[הספקטרום האוטיסטי|אוטיזם]]{{הערה|רימרמן, א., מאיר, א. ושטנגר ו. (1986) '''נכות התפתחותית קובץ מונחים'''. רמת גן: גומא ספרי מדע ומחקר, צ'ריקובר.}} ו[[הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-111867-00.html|כותרת=News1 {{!}} מהי הלקות השקופה|אתר=www.news1.co.il|תאריך_וידוא=2016-06-25}}}}.
# '''[[הפרעות נפשיות]] ''' - מתבטא בדפוס התנהגותי או חשיבתי ששונה מהנורמה הגורם למצוקה משמעותית ולקשיי תפקוד. הפרעות אלו לרוב אינן נראות לעין.
# '''[[לקות|לקויות]] פיזיות''' – מתאפיינות במוגבלות גופנית [[מום מולד|מולדת]] או נרכשת בעקבות מצב מולד, התפתחות פתולוגית או כתוצאה מפציעה. ישנן רמות חומרה שונות וסוגים שונים של נכויות פיזיות שיכולות להיות קבועות או זמניות. מתוך כלל הנכויות הפיזיות קיימות כאלו שאינן נראות לעין, כגון פגיעות עמוד שדרה, פגיעות פנימיות ובמערכת העצבים. נכויות אלה יכולות להתבטא בקושי תפקודי ו/או בכאבים נלווים.
==קשיים==
[[נכות|נכויות]] לא נראות יכולות להשפיע על האדם בתחומים רבים בחייו, ב[[לימודים]], ב[[עבודה (כלכלה)|עבודה]] ובתפקודים חברתיים.
לעיתים, אנשים עם [[נכות]] לא נראית אינם נתפסים בחברה כמוגבלים והציפייה מהם היא ל"תפקוד תקין". לכן החברה לעיתים מתייחסת אליהם כמתלוננים, כמחפשי תשומת לב או כמבקשי הטבות. אנשים עם [[נכות]] בלתי נראית מתקשים על כן לנצל הקלות והטבות הנתנות על פי [[המודל החברתי (מוגבלות)|המודל החברתי]] לבעלי נכויות{{הערה|שם=סובל|Connell S. and Connell W.,(1996-2013). But you look goof: How to Encourage and Understand People Living with Illness and Pain, '''Invisible Disabilities Associatio'''n}}{{הערה|שם=השלכות| Rutberg, S. and Öhrling, K. (2012), "Migraine—More than a headache: Women’s experiences of living with migraine". '''Disability and Rehabilitation: An International, Multidisciplinary Journal''', Vol 34(4): 329-336}}. אנשים עם נכות או מחלה כרונית מדווחים כי לעיתים הם נתקלים בתגובה של פליאה מסביבתם בעת שהם חושפים את כאבם או מוגבלותם :" אבל אתה נראה טוב?"{{הערה|שם=סובל|}},במקרים אחרים, נמצא אנשים עם ציפיות נוקשות מאדם עם לקות כתוצאה מחוסר הבנה של רמת המוגבלות. כתוצאה מן הפער שבין אי הנראות של הנכות לבין קשיים בתפקוד, אדם עם מגבלה עלול להיקלע למצב המצריך מתן "תזכורת" לאנשים סביבו לגבי מגבלותיו{{הערה|שם=מספר|}}.
שורה 18:
אחד ההסברים לתופעה זו היא [[טעות הייחוס הבסיסית]] של אנשים בעת שיפוט התנהגותם של בני אדם אחרים. טעות הייחוס הבסיסית משקפת את הנטייה לתת משקל יתר לגורמים פנימיים שהביאו לביצוע המעשה, כגון תכונות ומנטליות של המבצע, ולתת משקל חסר להשפעת הסיטואציה וגורמים נוספים שאינם תלויים באדם.
לפחות חלק מהנכויות הבלתי נראות אינן ניתנות לאבחון אלא על סמך תלונותיו של הנכה עצמו. בשל כך, עשויים בעלי נכות לא נראית להיתקל בחוסר אמון מצד רופאים.
מספר ממדים בהם קיים שוני בהתייחסות חברתית בין נכות לא נראית לנכות נראית:
# לקשר הבין - אישי נודעת משמעות מיוחדת כאשר מדובר במוגבלות לא נראית. ככל שקיימת קירבה רבה יותר אל אדם עם מוגבלות, המודעות למגבלה בסביבתו הקרובה תהיה רבה יותר. כך למשל, אצל חולי סוכרת, ייתכנו מצבים בהם הסביבה הקרובה תיחשף למוגבלויותיהם, מאחר שהם נאלצים להזריק אינסולין מדי יום. לעומת זאת, ישנן מחלות כגון אפילפסיה, אשר אינן נראות לעין ביום יום. במקרים כאלו, גם אדם הנמצא בקשר קרוב אינו נחשף למגבלה, עד שמתרחש התקף.
# נמצא פער בין ציפיות החברה מאדם עם נכות לא נראית, לעומת אדם עם נכות נראית, וזאת כתוצאה מחוסר ידיעת מצבו הרפואי של אדם עם נכות לא נראית. הסביבה תגיב ותתייחס אליו באופן שונה מאשר כלפי אדם עם נכות נראית. כך למשל, כלפי אדם עיוור שאינו מזהה אזור חדש, החברה תגלה הבנה בשל מוגבלותו הנראית. לעומת זאת, הסביבה תצפה מאדם עם לקות למידה למשל, להתנהג ולמלא תפקידיו באופן דומה לאדם ללא נכות. ציפייה זו נובעת בשל חוסר ידיעה והבנה של לקות הפרט.
# החברה מציבה חובות וזכויות המקבלות תוקף חברתי במקרה של אדם עם מוגבלות. על פי תאוריית התפקיד החברתי במקרים של מוגבלות בלתי נראית התנהגותו של הפרט עלולה להתפרש כלא הולמת את הציפיות ממנו, הוא עלול להיתפס כמתחזה או כעצל כאשר למעשה חוסר ההבנה החברתית נובע מאי בהירות של המגבלה{{הערה|שם=מספר|אלן ה., מאקי ד. ר. ופאלבו ד.ר.ת (1982), "היבטים פסיכו-סוציאליים של נכות בלתי-נראית" מתוך '''Rehabilitation Literature'''}}.
===התייחסות עצמית להיעדר הנראות===
אדם עם מוגבלות יחווה שינויים בשני מישורים, האחד בהיבט אישי כגון, שינוי בדימוי העצמי, והשני בהיבט החברתי שמתאפיין בדרך שבה יפרש את תגובותיהם של אחרים הסובבים אותו. תגובה זו אינה תלויה ברמת המוגבלות ומידת צמצום תפקודיו עקב המגבלה, אלא בתפישתו האישית. לדוגמה, אדם עם נכות נראית כגון: קטיעת גפיים, יתקל בתגובות ישירות של הסביבה כלפיו, בין אם הן חיוביות ובין אם שליליות. בשל מוגבלותו הגלויה הוא יאלץ להגיב ולתקשר עם סביבתו בהתאם למשוב שיקבל מהחברה. שני היבטים אלו יעצבו את תפיסת הפרט ואת הסתגלותו למגבלה ולמציאות עמה מתמודד.
לעומת זאת, בנכות לא נראית, ייתכן והחברה לא תזהה את המוגבלות וכתוצאה מכך הפרט עשוי לא להסתגל למצבו ולא לפתח מיומנויות מותאמות, מה שעשוי להוביל להכחשת המגבלה, ליצירת חיזוק להסתרת מוגבלותו הבלתי נראית ולהצטייר כלפי חוץ בכל מחיר כאדם בריא{{הערה|שם=מספר|}}.
שורה 34:
===סיבות לאי חשיפת הנכות===
הקושי המרכזי בחשיפת נכות לא נראית, נעוץ בחשש של הפרט להתמודד עם תגובת החברה והסביבה הקרובה. אדם עם מוגבלות לא נראית נוטה לחשוש מהתייחסות אליו כחריג, התייחסות זו יכולה להתפרש על פי תפיסתו הסובייקטיבית, כתגובת דחייה ונחיתות חברתית. הוא עשוי להגיב בצורה של הכחשת והסתרת הסימפטומים של נכותו, לאור תגובות חברתיות סולדות של החברה כלפי אנשים עם מגבלות נראות. פחדיו של האדם מתבססים על תפיסותיו האישיות והאופן שבו הוא משליך על אחרים רגשות שליליים כלפי אנשים עם נכויות בכלל.
התוצאה של אי חשיפת המגבלה יוצרת בידוד חברתי ונטילת תפקידים מעבר למסוגלות הקיימת{{הערה|שם=מספר|}}.
שורה 43:
# שתיהן חלקו [[היסטוריה]] של [[דיכוי]] ותפיסה של מודל רפואי.
# שתיהן אינן נוטות לחלוק את [[זהות]]ם עם בני משפחותיהם.
# יכולתנות והן הטרוסקסואליות הם בחזקת "אלא אם צוין אחרת"{{הערה|שם=טוטו|Swain, J. & Cameron, C. (1999). "Unless otherwise stated: Discourses of labeling and identity in coming out". In: Corker, M. and French, S. (Eds). '''Disability Discourse''' (pp. 68-78). Philadelphia: Open University Press}}.
"[[יציאה מהארון]]" עבור אנשים עם מוגבלות הינה תהליך הגדרה מחדש של ה[[זהות]] העצמית של האדם, באמצעות הכרה חיובית במגבלה וראיית המגבלה כ[[זהות]] חברתית תקינה.
במחקר של אלמוג עולה, כי ליציאה מן הארון עבור סטודנטים עם [[לקות ראייה|ליקוי ראיה]] הייתה השפעה חיובית על [[זהות|הזהויות]] האישיות של המשתתפים, ובביצוע מעשה זה מבלי לשים לב, הם תרמו לשינוי משמעות המוגבלות לסביבתם{{הערה|שם=טוטו|}}.
שורה 55:
===חשיפת הנכות הלא נראית במקום העבודה===
אנשים עם מוגבלויות לא נראות, חוששים מפני חשיפת מוגבלויותיהם. החלטה אם להיחשף בפני מעסיק פוטנציאלי, הינה מורכבת וצריכה להיות מלווה בשיקול דעת. למעשה, אין הנחיות ברורות כיצד רצוי לנהוג וההחלטה תלויה באישיותו של האדם עם ה[[נכות]] ובתפיסת ה"עצמי" שלו.
לחשיפה, השלכות משפטיות ואתיות. אנשי מקצוע בתחום השיקום, ממליצים שלא לחשוף את ה[[נכות]] בקו"ח אם אין לכך השלכה תפקודית על המשרה המוצעת. גישה זו הדוגלת שאין לשתף את המעסיק, נוגדת עקרונות של צדק, נאמנות ויושר, ופוגעת בתפיסת העצמי של האדם. הסתרה גורמת למסר בעייתי בהתמודדות עם ה[[נכות]] ולהשרשת התפיסה הרואה את שילובם של אנשים עם [[נכות]] לא נראית בעולם עבודה כבעייתית ובכך בעצם מעודדת אי חשיפה{{הערה|שם=ססין| Sassin J. E., (2011), '''Disclosing an Invisible Disability during the Interview Process: A Qualitative Study'''. UMI: Dissertation Publishing}}. מצד שני, חשיפת הנכות עלולה במקרים רבים בצורה סמויה להזיק קשות בעבודה ואף להביא לאי קבלה למקום עבודה או לפיטורין.
שורה 61:
===התמודדות עם מחלות כרוניות במקום העבודה===
מחלות כרוניות יכולות להיות מלוות בסימפטומים לא נראים, ועל כן קשה לזהות אנשים המתמודדים עם מחלות כרוניות במקום עבודה. כיום, הקדמה הרפואית מאפשרת ליותר אנשים לצאת לשוק העבודה למרות מחלתם. יחד עם זאת, אנשים אלו חיים בחשש של היפלטות מעולם העבודה, הם חוששים לחשוף את מחלתם, בשל דעות מוטעות בחברה בנוגע למחלות ובנוסף לזאת שהם אינם רוצים לקבל יחס של רחמים{{הערה|שם=בטי| Beatty J. E. (2012), " Career Barriers Experienced by People with Chronic Illness : A U.S. Study", '''Employee Responsibilities and Rights Journal''', Vol. 24 (2): 91-110}}{{הערה|שם=עבודה|}}.
פעילותם של אקטיביסטים, בתחום קידומם של אנשים עם מוגבלויות בעולם העבודה, תרחיק את הצטרפותם של אנשים עם מחלות כרוניות לשורותיהם, בטענה כי פעילותם נועדה לקדם אנשים "נכים שהם בריאים" ואשר מסוגלים לתפקד בדומה לשאר האוכלוסייה הלא מוגבלת, אך זקוקים רק להנגשה המתאימה. קיימת טענה נגדית כי הצעד הבא לקראת שוויון הזדמנויות, לאנשים עם מוגבלויות הוא סיוע לאנשים המתמודדים עם מחלות כרוניות בשילובם בעולם עבודה. הסרת מחסומים ניתנת דרך מתן פתרונות המתייחסים לקצב ולגמישות בעולם העבודה. לדוגמה, במצבים בהם אנשים עם מחלות כרוניות אינם מסוגלים לעבוד, הם יוכלו לעבוד בעבודה עם צוות שיתגבר אותם{{הערה|שם=עבודה|}}.
שורה 70:
==לקריאה נוספת==
* בסלר ס. (2010), " "אבל אתה בכלל לא נראה חולה"... סקר של אנשי אקדמיה עם מחלות כרוניות בלתי נראות ועצותיהם איך לחיות ולעבוד באקדמיה", '''עניין של גישה''', כרך 10, עמ'
▲* בסלר ס. (2010), " "אבל אתה בכלל לא נראה חולה"... סקר של אנשי אקדמיה עם מחלות כרוניות בלתי נראות ועצותיהם איך לחיות ולעבוד באקדמיה", '''עניין של גישה''', כרך 10, עמ' 113-123.
* אלן ה., מאקי ד. ר. ופאלבו ד.ר.ת (1982), "היבטים פסיכו-סוציאליים של נכות בלתי-נראית" מתוך '''Rehabilitation Literature''' .
* רימרמן ,א., מאיר, א. ושטנגר ו, . (1986 ) '''נכות התפתחותית קובץ מונחים'''. רמת גן: גומא ספרי מדע ומחקר, צ'ריקובר.
שורה 84 ⟵ 82:
* Connell S. and Connell W.,(1996-2013). But you look goof: How to Encourage and Understand People Living with Illness and Pain, '''Invisible Disabilities Association'''.
* Rutberg, S. and Öhrling, K. (2012), "Migraine—More than a headache: Women’s experiences of living with migraine". '''Disability and Rehabilitation: An International, Multidisciplinary Journal''', Vol 34(4): 329-336.
* Sassin J. E., (2011), '''Disclosing an Invisible Disability during the Interview Process: A Qualitative Study'''. UMI: Dissertation Publishing.
* Wendell S., (2001). "Unhealthy Disabled: Treating Chronic Illnesses as Disabilities", '''Hypatia''' Vol. 16 (4): 17-33.
</div>
שורה 91 ⟵ 89:
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.invisibledisabilities.org/ IDA - Invisible Disabilities Association]
* [https://www.facebook.com/pages/
==הערות שוליים==
| |||