המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים, קישורים פנימיים |
||
שורה 13:
| שמות קודמים = בית החולים המרכזי לנגב
| שם המנכ"ל = ד"ר [[שלומי קודש]]
| מספר מחלקות =
| מיטות = 1,130
| אתר = http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/soroka/en-us/Pages/Home.aspx
שורה 19:
| מפה = {{מיקום מפורט בישראל|כיוון כתב=ימינה|כותרת=לא|שם=סורוקה|רוחב=31.25879722|אורך=34.80151111}}
}}
'''המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה''', מקבוצת [[שירותי בריאות כללית]], הוא [[בית חולים|בית החולים]] היחיד והמרכזי ב[[הנגב|נגב]], הממוקם בעיר [[באר שבע]] ומשמש כבית חולים על אזורי. הוא נותן שירות רפואי לכמיליון תושבי הדרום, מקרית גת ואשקלון ועד אילת.
סורוקה הוא בית החולים השלישי בגודלו בישראל עם 1,130 מיטות אשפוז{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/beds2019.pdf|הכותב=|כותרת=מיטות באשפוז ועמדות ברישוי, ינואר 2019 - משרד הבריאות|אתר=|תאריך=}}}} והוא מתפרש על שטח של 286 [[דונם]] בלב העיר באר שבע.
זהו [[בית חולים אוניברסיטאי]], המקיים קשרים הדוקים עם [[
מנהל המרכז הרפואי משנת 2018 הוא ד"ר [[שלומי קודש]].
שורה 40:
[[דוד בן-גוריון]], בגישתו הממלכתית, חשב שעל הממשלה להקים בית חולים בנגב והוא לא צריך להיות מוקם על ידי הדסה או ההסתדרות, אולם גם למשרד הבריאות לא היה כסף למטרה זו.
[[דוד טוביהו]] שכיהן כראש העיר, נרתם להקמת בית חולים גדול יותר, מרווח יותר ומודרני יותר. לשם כך נפגש עם גורמים שונים ובהם [[משה סורוקה]], שכיהן כיו"ר מרכז קופת חולים הכללית. סורוקה הביע נכונות עקרונית להקמת בית חולים על ידי קופת חולים ההסתדרותית, אולם [[שר הבריאות]], [[יוסף סרלין]], ששאף לצמצם את פעילות קופת החולים ולהעבירה לידי המדינה, התנגד לכך.
באוגוסט 1955 הצליח דב ביגון, שהיה נציג ההסתדרות הכללית בארצות הברית, לשכנע את נשיא איגוד תופרי בגדי הנשים בארצות הברית, [[:en:David_Dubinsky|דוד דובינסקי]] (1892-1982), לתרום סכום של מיליון דולר אמריקאי (רבע מיליון בכל שנה במשך 4 שנים), לטובת הקמת בית חולים בנגב שינציח את שם הארגון.
שורה 64:
בית החולים משתרע על שטח של 286 דונם, בשטח בנוי של יותר מ-200,000 מטרים רבועים, וכולל 30 בניינים ([https://hospitals.clalit.co.il/soroka/he/about/Documents/Map/index.aspx לצפייה במפת בית החולים]).
בין המבנים בקמפוס ניתן למנות:
* במרכז הקמפוס נמצא "בניין הפנימיות" בו שוכנות מרבית המחלקות בתחום הרפואה הפנימית: המחלקות [[רפואה פנימית|הפנימיות]], המחלקה ל[[נוירולוגיה
▲* במרכז הקמפוס נמצא "בניין הפנימיות" בו שוכנות מרבית המחלקות בתחום הרפואה הפנימית: המחלקות [[רפואה פנימית|הפנימיות]], המחלקה [[נוירולוגיה|לנוירולוגיה]], המחלקה [[נפרולוגיה|לנפרולוגיה]] ויחידת [[דיאליזה|הדיאליזה]], המחלקה [[אונקולוגיה|לאונקולוגיה]], המחלקה [[המטולוגיה|להמטולוגיה]].
* מגדל האשפוז הכירורגי על שם קמליה בוטנר, נחנך בשנת 2003, כולל את [[חדר ניתוח|חדרי הניתוח]] החדישים והממוגנים של בית החולים, 6 מחלקות אשפוז, חדר המיון, יחידת טיפול נמרץ ויחידות נוספות.
* מרכז סבן לרפואת ילדים – נחנך בשנת 2008, כולל את חדר המיון לילדים, יחידת טיפול נמרץ לילדים, 3 מחלקות אשפוז ילדים, מחלקה לכירורגית ילדים, מחלקת אשפוז המטו-אונקולוגית, מחלקה להפרעות אכילה.
* מרכז סבן למיילדות – נחנך בשנת 2011 וכולל 25 חדרי לידה אישיים, מרווחים וממוגנים, מיון נשים ויולדות, חדרי ניתוח מתקדמים ו-5 מחלקות יולדות.
* מרכז לגסי הריטג' לאונקולוגיה ומכון ד"ר לארי נורטון – נחנך בשנת 2018 וכולל תחת קורת גג אחת את מכלול השירותים בתחום הטיפול וחקר במחלת הסרטן.
בשנים הקרובות ייבנו בניינים נוספים במתחם בית החולים, בהם בניין השיקום. כיום ישנה מחלקת [[שיקום (רפואה)|שיקום]] הכוללת 20 מיטות אשפוז. בימים אלה שוקדים בבית החולים על הקמתו של בניין שיקום שיאפשר הרחבת שירותי האשפוז והשירותים האמבולטוריים.
==סורוקה במספרים==
במרכז הרפואי סורוקה מעל 40 מחלקות אשפוז ובהן 1,130 מיטות אשפוז. לצד מחלקות האשפוז, יש עשרות רבות של יחידות נוספות הנותנות שירותים למאושפזים למטופלים באשפוז ביום, במחלקה לרפואה דחופה, במכונים ובמרפאות החוץ.
בשנת 2018 התבצעו כ-30,000 ניתוחים וכ-98,000 אשפוזים בבית החולים. במרפאות החוץ התקיימו מעל 595,000 ביקורים.
שורה 82 ⟵ 81:
==תווי תקן ואיכות ==
* תו תקן לאיכות ובטיחות של ארגון ה-[[:en:Joint_Commission|Joint Commission International]] (JCI) - המרכז הרפואי סורוקה היה אחד משלושה בתי חולים של כללית, הראשונים בישראל, שקיבלו את האות היוקרתי - "מוסמך איכות ובטיחות" - אות המאשר כי כל הפעילות הרפואית בבית החולים, נעשית באופן בטוח ומתואם ועל בסיס ההנחיות והידע המדעי הנרחב והמעודכן ביותר הקיים כיום. התו ניתן לראשונה בשנת 2008 ומחודש אחת לשלוש שנים בכפוף למבדק אקרדיטציה. לאחרונה עבר המרכז הרפואי את המבדק באוקטובר 2018 והוא כעת בית החולים היחידי בישראל שעבר ארבעה מבדקים ושמר על תו התקן במשך עשור ברציפות
* תו תקן למערכת ניהול סביבתי ([https://portal.sii.org.il/heb/qualityauth/certificationtypes/envprotectionlinks/14001/ ISO 14001]) – סורוקה הוא בית חולים "ירוק" המוביל פעילות עניפה למען הסביבה. כמו כן, בשנת 2014 זכה המרכז הרפואי באות הנגב לאיכות סביבה.
▲* תו תקן לאיכות ובטיחות של ארגון ה-[[:en:Joint_Commission|Joint Commission International]] (JCI) - המרכז הרפואי סורוקה היה אחד משלושה בתי חולים של כללית, הראשונים בישראל, שקיבלו את האות היוקרתי - "מוסמך איכות ובטיחות" - אות המאשר כי כל הפעילות הרפואית בבית החולים, נעשית באופן בטוח ומתואם ועל בסיס ההנחיות והידע המדעי הנרחב והמעודכן ביותר הקיים כיום. התו ניתן לראשונה בשנת 2008 ומחודש אחת לשלוש שנים בכפוף למבדק אקרדיטציה. לאחרונה עבר המרכז הרפואי את המבדק באוקטובר 2018 והוא כעת בית החולים היחידי בישראל שעבר ארבעה מבדקים ושמר על תו התקן במשך עשור ברציפות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://doctorsonly.co.il/2018/10/151672/|הכותב=|כותרת=המרכז הרפואי סורוקה עבר בהצטיינות את מבדק ה-JCI בפעם הרביעית בתוך עשור|אתר=|תאריך=30.10.2018}}}}
▲* תו תקן למערכת ניהול סביבתי ([https://portal.sii.org.il/heb/qualityauth/certificationtypes/envprotectionlinks/14001/ ISO 14001]) – סורוקה הוא בית חולים "ירוק" המוביל פעילות עניפה למען הסביבה. כמו כן, בשנת 2014 זכה המרכז הרפואי באות הנגב לאיכות סביבה.
▲* תו תקן ל[[אבטחת מידע]] בתחום הבריאות ([[תקן ISO 27799|ISO 27799]]).
*תו תקן לאחזקת מבנים ומערכות ([[ISO 9001]]).
* תו תקן לניהול האיכות ([[ISO 9000]]) ניתן לפגיה בסורוקה.
== מרכז רפואי אוניברסיטאי ==
המרכז הרפואי סורוקה הוא מרכז רפואי אוניברסיטאי המקיים קשרים הדוקים עם [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]. במסגרת זו, צוות בית החולים שותף פעיל בהכשרת דור העתיד של הקלינאים והמנהלים ב[[מערכת הבריאות]] במקצועות השונים: [[רפואה]], [[סיעוד (מקצוע)|סיעוד]], [[פיזיותרפיה]], רפואה דחופה, [[רוקחות]], [[מעבדה רפואית]], [[בריאות הציבור]], [[ניהול מערכות בריאות]]. היקף הסטודנטים הלומדים בבית החולים מדי שנה עומד על כ-1,000. קמפוס הפקולטה למדעי הבריאות של האוניברסיטה שוכן במתחם בית החולים.
== מחקר ==
בסורוקה מתבצעים [[מחקר קליני|מחקרים קליניים]] רבים, המאושרים על ידי [[ועדת הלסינקי]] במרכז הרפואי. נכון לשנת 2019, בראש הוועדה עומד פרופ' איתן לוננפלד.
בסורוקה פועל [http://sorokacrc.med.ad.bgu.ac.il/ מרכז למחקרים קליניים], המוביל ומקדם מחקרים עם עובדי בית החולים ועם עמיתים מחוץ לבית החולים – בארץ ובעולם, ובחלקם בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון.
מדי שנה מאושרים לביצוע כ-300 מחקרים חדשים בבית החולים, ומתפרסמים בספרות המדעית כ-300 מאמרים על מחקרים בעלי משמעות קלינית וניהולית{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed?term=(SOROKA%5BAffiliation%5D)%20AND%20(%222008%22%5BDate%20-%20Publication%5D%20%3A%20%222018%22%5BDate%20-%20Publication%5D)|הכותב=|כותרת=פרסומים של עובדי סורוקה בעשור האחרון|אתר=|תאריך=}}}}.
== המטופלים בסורוקה ==
המרכז הרפואי סורוקה נותן שירות רפואי ליותר ממיליון תושבי הנגב, המתגוררים בשטח גאוגרפי עצום של כ-60% משטח המדינה. אוכלוסיית הנגב היא אוכלוסייה צעירה יחסית, מגוונת תרבותית, בחלקה הגדול ממעמד חברתי-כלכלי נמוך-בינוני{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.cbs.gov.il/hodaot2016n/24_16_330t2.pdf|הכותב=|כותרת=מדד חברתי-כלכלי 2013 של הרשויות המקומיות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|אתר=|תאריך=}}}} בעלת צרכים בריאותיים ייחודיים.
המרכז הרפואי סורוקה פועל להנגשת השירותים הרפואיים בהתאם לצרכים הייחודיים של המטופלים – מבחינה לשונית, מבחינה תרבותית ומבחינה רפואית. כך למשל: למקום מגוריו של מטופל יש השפעה על מידת יישום ההמלצות הרפואיות. הפרישה הגאוגרפית האדירה וצורות היישוב המגוונות בנגב (ערים, קיבוצים, מושבים, יישובים בלתי מוכרים בפזורה הבדואית) מחייבת היכרות טובה של הצוות הרפואי עם היכולות התשתיתיות הקיימות.
שורה 106 ⟵ 104:
== סורוקה בחירום ==
המרכז הרפואי סורוקה צבר לאורך השנים ניסיון רב בניהול מצבי חירום שונים:
* [[אירוע רב-נפגעים|אירועים רבי נפגעים]] (אר"ן) – תאונות דרכים, רעידות אדמה, אירועי טרור וכו'
*[[מבצע צבאי|מצבי לחימה]] – בעתות [[התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל|לחימה בדרום]] (כדוגמת [[מבצע צוק איתן|מבצע "צוק איתן"]]), גם המרכז הרפואי סורוקה, השוכן בלב העיר באר שבע, נתון לירי טילים, ונערך לתפקוד מלא תוך הבטחת המיגון למטופלים ולצוותים ולמתן השירות הרציף למאושפזים ולנפגעים.
שורה 113 ⟵ 110:
==פעילות למען הקהילה==
המרכז הרפואי סורוקה מצוי בקהילה אותה הוא משרת, ופועל לפיתוח וקידום תוכניות לשיפור איכות החיים ובריאות הקהילה. אנשי הצוות של המרכז הרפואי סורוקה לוקחים חלק בפעילויות רבות ומגוונות למען החברה בתוך כותלי בית החולים ומחוץ להם. הפעילויות מותאמות לקהלי יעד שונים באוכלוסייה ההטרוגנית והמגוונת באזור - מארצות מוצא שונות, בני דתות שונות ומגוון גילים.
בין הפעילויות:
* "[https://hospitals.clalit.co.il/soroka/he/news/Pages/soroka-brain-talk-7.11.17.aspx רופא על הבר]" – סדרת הרצאות של מומחי בית החולים לקהל הרחב בנושאים שונים.
* "אושפיזין" – הרצאות של הצוות הרפואי במגוון תחומי רפואה לתלמידי תיכון וסיורים במחלקות שונות.
שורה 127 ⟵ 123:
| 1960 || 1978 || פרופ' [[יוסף שטרן (רופא)|יוסף שטרן]]
|-
| 1978 || 1983 || ד"ר [[דוד רונן]]
|-
| 1983 || 1987 || פרופ' [[יאיר שפירא (רופא)|יאיר שפירא]]
|-
| 1987 || 1989 || ד"ר [[יצחק רומם]]
|-
| 1989 || 1995 || פרופ' [[חיים ראובני]]
|-
| 1995 || 1997 || ד"ר [[יצחק פטרבורג]]
|-
| 1997 || 2001 || פרופ' [[שלמה מור-יוסף]]
|-
| 2001 || 2007 || ד"ר [[איתן חי-עם]]
|-
| 2007 || 2013 || פרופ' [[מיכאל שרף]]
שורה 169 ⟵ 165:
*[http://sorokafoundation.com/ אתר עמותת ידידי המרכז הרפואי סורוקה]
* {{עיונים בתקומת ישראל|[[שפרה שוורץ]]|המאבק הפוליטי על הקמת בית חולים מרכזי לנגב|5|shifra|1995, עמ' 412-388}}
* [[שפרה שוורץ]], חיים דורון ומיכאל שרף, [https://www.ima.org.il/FilesUpload/Medicine/0/10/5275.pdf המאבק על הקמת בית החולים המרכזי לנגב – המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה], '''[[הרפואה]]''' 149 (3), מרץ 2010, עמ' 131–136
*קופת חולים כללית, "אצבע על הדופק", גיליון 14, [http://www.clalit.org.il/soroka/media/images/scm/ContentUnit/1346_5_438.pdf יובל לסורוקה], ינואר 2010
*[http://bgu.uniclass.co.il/sis06/uploader.php?file=
* {{דבר|אליהו אגרס|בית-החולים המרכזי של קופת-החולים בבירת הנגב - מוכן לפתיחתו|1959/10/15|00403}}
* {{מעריב|שלמה גבעון|יום הולדת למוסד רפואי גדול|1965/03/08|01100}}
* {{דבר||בר-מצוה למרכז הרפואי ע"ש סורוקה בנגב {{!}} ד"ר י. שטרן: כל היעדים הושגו|1973/05/18|00608}}
* {{דבר||ט"ו שנים לבית חולים סורוקה בבאר-שבע: בית החולים שהתפתח למרכז רפואי אוניברסיטאי מהגדולים בארץ: מנהל המוסד, פרופ. יוסף שטרן, סוקר את תולדותיו והתכניות לשנים הקרובות|1975/08/07|01009}}
*[[מיכאל יעקובסון]]: [http://michaelarch.wordpress.com/2014/11/08/
== הערות שוליים ==
| |||