מוזיאון תל אביב לאמנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 51:
בשנת [[1938]] הוקמה ספריית ה[[אמנות]] של המוזיאון ובה כ-50,000 ספרים, כ-140 כתבי-עת וכ-7,000 צילומים. הספרייה פועלת במבנה המרכזי של המוזיאון. לצד המבנה פועל גם [[גן פסלים]], ובשנים האחרונות הורחבו שטחי התצוגה במוזיאון והוצגו גלריות חדשות באגף חדש שבצדו המערבי.
התרחבות המוזיאון הביאה להתפתחות פעילותו, לעלייה ברמתן ובהיקפן של תערוכותיו ולפעילות תרבותית מקיפה, הכוללת אירועי [[מוזיקה קלאסית]], [[ג'אז]], [[קולנוע]], סדרות הרצאות, הצגות ילדים ועוד.[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - David Ben Gurion reading the Declaration of Independence.jpg|טקסט=|ממוזער|1948: טקס ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. באולם תלויות יצירות מאוסף המוזיאון]]
==== הכרזת העצמאות של מדינת ישראל ====
ב-[[14 במאי]] 1948 התקיים בגלריה המרכזית של "[[בית דיזנגוף]]" טקס [[הכרזת העצמאות]] של מדינת ישראל. ההכרזה התקיימה במהלך ישיבה של [[מועצת העם]] בנוכחות 350 מוזמנים. במהלך האירוע החגיגי התקבץ קהל רחב מחוץ למוזיאון והאזין לקולות באמצעות רמקולים שהוצבו מחוץ למבנה. כך דווח על ההכנות לטקס בעיתון מיוחד שיצא לאור לרגל המאורע ההיסטורי:
שורה 70 ⟵ 68:
ב-[[1962]] לאחר שהושלמה עבודת התכנון של המוזיאון כולו, הוחלט שלא להתקדם בבנייה באותו אתר ולהקים את המוזיאון בשדרות שאול המלך. בין הסיבות להחלטה זו היו טענת העירייה כי השטח המקורי קטן מידי עבור המוזיאון המרכזי של העיר ומחלוקת ציבורית שהתעוררה בעקבות עקירתם המיועדת של עצי [[שקמה]] עתיקים הנטועים באתר. העירייה החליטה על שימור העצים ובעזרת תרומה הוקם במקום [[גן יעקב]] בתכנונו של יעקב רכטר. בעקבות כך, הפך ביתן הלנה רובינשטיין למבנה עצמאי ובשיפוץ יסודי שנערך ב-[[1964]] הוא הותאם לייעודו החדש. עד שנת 1971 היה ביתן הלנה רובינשטיין מקום התצוגה העיקרי של המוזיאון וכיום הוא מתפקד כאגף נוסף ונפרד של מבני המוזיאון בשדרות שאול המלך.
במרץ 2019 התפרסמה הודעה כי ייחל תהליך של שיפוץ וחידוש הביתן הודות לתרומה בסך 5 מיליון דולר שהתקבלה מטעם קרן [[משפחת עופר|משפחת אייל ומרלין עופר]]. בעקבות התרומה יוסב שם הביתן ל"בניין [[אייל עופר]] לאמנות", אך גם תרומתה של קרן הלנה רובינשטיין בעבר תזכה להנצחה. על השיפוץ יופקד האדריכל [[אמנון רכטר]], בנו של יעקב רכטר. ההערכה היא כי התכנון והביצוע ימשכו כשלוש שנים.{{הערה|נעמה ריבה, [https://www.haaretz.co.il/gallery/art/.premium-1.7018129 ביתן הלנה רובינשטיין ישופץ וייקרא על שם התורם אייל עופר], אתר הארץ, 13 במרץ 2019.}}.[[קובץ:DR. GAMZU GUIDING P.M. GOLDA MEIR, THE PRES. ZALMAN SHAZAR TEL AVIV MAYOR YEHOSHUA RABINOVITZ AND MR. ABBA EBAN THROUGH THE EXHIBITION HALLS OF NEW MUSEUM T.A..jpg|טקסט= במוזיאון תל-אביב|ממוזער|19 באפריל, 1971: ראש עיריית תל אביב יהושע רבינוביץ', נשיא המדינה זלמן שזר, ראש המדינה גולדה מאיר, מנהל המוזיאון חיים גמזו ושר החוץ אבא אבן בסיור במוזיאון תל אביב ]]
===הבניין המרכזי בשדרות שאול המלך (1971- היום)===
לאחר ביטול עבודות הבנייה בשדרות תרס"ט היה צורך בשטח חלופי שיענה על הדרישות של הקמת מוזיאון גדול, קבוע ומרכזי בעיר. הקרקע שנבחרה למבנה החדש הייתה שייכת בעבר למושבה [[טמפלרים (תנועה)|הטמפלרית]] [[שרונה (מושבה)#מבנים מפורסמים במושבה שרונה|שרונה]] ותהליך רכישתה על ידי עיריית תל אביב הסתיים רק בשנות ה-60. המתחם יועד במקור ל[[מגדל הקריה|משרדי הממשלה]], אך תוכנית זו לא יצאה לפועל והאתר הפך למרכז של מוסדות תרבות בו ממוקמים גם [[התיאטרון הקאמרי]], [[האופרה הישראלית החדשה|האופרה הישראלית]] וספריית בית אריאלה.
בשנת 1964 הוכרזה תחרות בשני סבבים לתכנון המבנה. חבר השופטים הורכב מנציגי המוזיאון, מהנדס העיר, אישי ציבור, אדריכלים מקומיים - ביניהם [[ורנר יוסף ויטקובר]] ו[[נחום זולוטוב]] - כשבראשם עמד האדריכל וההיסטוריון ברונו צבי. צבי הדגיש את החשיבות שהמבנה המוזיאולי העתידי ישלב גמישות ופונקציונאליות מרבית עם תחושת קבע, אך גם יהווה יצירת אמנות בפני עצמה.{{הערה|יאשה גרובמן ואריאל בלונדר, "האדריכלות של מוזיאון תל אביב: מהלכים בהיסטוריה לא-ליניארית", '''חמישה רגעים: מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב''', תל אביב: מוזיאון תל אביב,2011, עמ' 25- 26. }} בפרס הראשון זכתה תוכניתם של דן איתן ויצחק ישר.
בלב התוכנית של איתן וישר ניצבות ארבע גלריות גדולות ופתוחות - 800 מ"ר כל אחת - המקיפות חלל מרכזי גבוה שנועד לטקסי פתיחת תערוכות. מהאולם הראשי ניתן לצפות בגלריות ובחלקי הבניין הנוספים וכך גם מהרמפות המובילות ומחברות בין החללים השונים.{{הערה|אלונה נצן-שיפוטן ושירה שפרכר-סגלוביץ', "חגיגיותו של החולין", שם, עמ' 157- 159. }} תוכנית זו הולמת את עקרונות התכנון [[לה קורבוזיה#עקרונות|הקורבוזיאני]] ומבנה הבטון המוזיאלי שייך לזרם [[ברוטליזם|הברוטליסטי]] של [[אדריכלות מודרנית|האדריכלות המודרנית]].{{הערה|מאירה יגיד-חיימוביץ, "חומרי גלם-רשת מושגית: הרהורים בעקבות תחרות אדריכלים", '''בניין חדש מוזיאון תל אביב לאמנות: תחרות אדריכלים ע"ש הרטה ופול עמיר'''. שם, עמ' 16. }} לאחר ההקמה הביע מנהל המוזיאון [[חיים גמזו]] את שביעות רצונו מהמבנה לא רק משום יופיו אלא בעיקר בזכות הפונקציונאליות שלו.{{הערה|[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1971%2F04%2F04&id=Ar00401&sk=4F3213EE מוזיאון תל אביב ייפתח ב־19 באפריל], דבר, 4 באפריל 1971.}} תכנונו זיכה את איתן וישר ב[[פרס רכטר]].[[קובץ:RAMP IN THE ENTRANCE HALL LEADING INTO DIFFERENT GALLERIES AT THE NEW TEL AVIV MUSEUM.jpg|טקסט=|ממוזער|מראה כללי של האולם המרכזי במוזיאון תל אביב]]חנוכת המבנה החדש נערכה ב-[[19 באפריל]] [[1971]] בנוכחות [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] [[זלמן שזר]], [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[גולדה מאיר]], [[משרד החוץ#שר החוץ|שר החוץ]] [[אבא אבן]] וראש עיריית תל אביב [[יהושע רבינוביץ]]. לכבוד האירוע התקיים קונצרט גאלה בניצוחו של [[ליאונרד ברנשטיין]] ובחוברת חגיגית שהופקה לרגל המאורע מופיעים דברי ברכה מראשי ערים ברחבי המדינה. בארבע הגלריות המרכזיות הוצגו תערוכות הפתיחה: באחת הוצגה אמנות ישראלית, בשנייה פסלים ורישומים של [[ז'אק ליפשיץ]], תערוכה שלישית הציגה ציורים של אמנים צרפתיים בולטים במאה ה-20 והתערוכה הרביעית עסקה בקשר שבין אמנות ומדע.{{הערה|עדית זרטל, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1971%2F04%2F15&id=Ar02403&sk=D3963A55 הבית השלישי], דבר, 15 באפריל 1971.}}
מאז הקמתו של המבנה ולאורך השנים נערכו בו שינויים, גם הם על ידי איתן וישר. התוספת הבולטת ביותר, האגף ע"ש מרק ריץ' וגבריאלה ריץ', תוכננה בצורה של קובייה שקופה הפונה כלפי הרחוב באופן המנוגד לחומריות של אולם המרכזי האטום למבט מבחוץ. היא כללה שתי גלריות חדשות, שתי קומות מחסנים, גן פסלים, קפטריה וחניון. הרחבה זו של המבנה בוצעה בין [[1995]] ל-[[1999]] והיא סימנה מסלול תנועה חדש שהושלם, שנים אחר כך, עם בנייתו של אגף נוסף בשטח שממערב למבנה המרכזי.{{הערה|דן איתן, "הבניין המרכזי", '''חמישה רגעים: מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב''', תל אביב: מוזיאון תל אביב, 2011, עמ' 90. }}
| |||