עקיבא איגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה
←‏בתרבות הישיבתית: לא מוכר ומיותר
שורה 353:
על המהירות בהן השיב את תשובותיו ההלכתיות, מסופר כי הרב [[חיים מוולוז'ין]] אמר: {{ציטוטון|אף אני יכול להשיב [[שו"ת|"תשובה"]] כרבי עקיבא איגר. אבל לכתוב כמוהו בראש התשובה "'''תמול''' הגיעני מכתבו", זאת איני יכול...}}{{הערה|[[מרדכי ליפסון]], '''מדור דור''' חלק א, תל אביב - ניו יורק, תרפ"ט 1929. עמ' 184.}}. תשובותיו היו לחלק נחשב בתרבות היהודית של בית המדרש, בשורה אחת עם יצירות למדניות בנות דורן, כמו הספר הלמדני הקלאסי "[[קצות החושן]]", והרב [[אברהם אליהו קפלן]] הציב אותן לצד יצירות התרבות היהודית הגדולות ביותר ב[[היסטוריה של עם ישראל]] ב[[מניפסט]] שלו "לתחייה תורנית": "בן ישראל! כלום אין לך עוד די מזון לנשמתך אצל עמך שלך? כלום צריך אתה לקבץ נדבות אצל זרים? למד את תורתך! שנן את תולדתך! הכר את משורריך והוגיך הגדולים! זמר את ה[[תהילים]] שלך, הבן את [[קהלת]] שלך, העמק ב[[איוב]] שלך, חלום בחזון [[ישעיה]] שלך, הִתחַיֵה ב[[גמרא]] שלך, הווה כבד ראש על ידי [[הרמב"ם]] שלך, בכֵה וּשֹחַק ברבי [[יהודה הלוי]] שלך, הווה חוזה ב[[האריז"ל|אריז"ל]] שלך, הווה טוב ועניו בר' [[משה קורדובירו]] שלך, '''חדד את שכלך בתשובות ר' עקיבא איגר''', השתעשע בדפי קצות החושן... בל נתבייש! כי אנשים אחים אנחנו. לכמה מאתנו כאן זרים היו רבים מן השמות הללו? וכמה מאתנו שמעו כמעט בפעם הראשונה בחייהם אי-אלה מן השמות הללו? ולכשיאמרו כאן [[פושקין]], ולכשיאמרו כאן [[גתה]], ואפילו לכשיאמרו כאן [[גבריאלה ד'אנונציו]] - כן, זאת יעכלו בוודאי מהר יותר!? כלום סבורים אתם שאלה האחרונים יתנו לנו כח להיות לנצח? לא! זאת לא יאמר אף אחד מאתנו. "פושקין חי וקיים" זה לא ייתכן. עלינו ללמוד להרגיש ולחשוב יהודית, ועם זה לחיות יהודית!"{{הערה|"לתחיה תורנית", בתוך: '''בעקבות היראה''', עמ' פד.}}.
 
תירוץ קושיה של רבי עקיבא איגר נחשב בעולם הישיבות כבלתי-אפשרי מעצם ההגדרה. כלומר: התירוץ מחשיד את המתרץ כמי שלא הבין את קושייתו של הרב עד תומה{{הערה|אמרת כנף ב[[עולם הישיבות]] גורסת כי אין אפשרות לתרץ קושייה של רבי עקיבא איגר. אם תירצת כזו - תירצת לכל היותר את הקושיה שלך הזהה בתוכנה. אבל קושייתו של רבי עקיבא איגר לעולם תשאר על עומדה.}}. בעולם התורני רווחת הקלישאה המשווה מאמץ רב ליישוב קושיה תלמודית כ"ישיבת [[שבעה נקיים]]", מושג הלכתי מהלכות [[נידה]]. אמרה המיוחסת לרב [[אליעזר גורדון]] ראש [[ישיבת טלז]] (1841–1910) שהיה "מגדולי למדני זמנו", קובעת כי בתירוץ קושיה של רבי עקיבא איגר, יש משום סתירת שבעת הימים הנקיים. במקור ההלכתי, במצב זה יש לשוב ולספור מחדש, המסר ברור: אם תירצת קושיה של הרב איגר, הרי שעליך ללמוד שנית את קושייתו ולהעמיק בהבנת כוונתו. רבי [[דב בריש וידנפלד]], "הרב מטשעבין", אמר שאם רבי עקיבא איגר מביא ראייה מגמרא, יש אפשרות לדון על ראייתו, אך אם הוא כותב מסברא (כלומר מדעתו) - אין אפשרות להתווכח על דבריו{{הערה|'''ויאמר הנני!''', עמ' 313.}}.
 
הרב [[אליעזר יהודה ולדנברג]], מספר בשם רבי [[יחזקאל אברמסקי]], כי רבו, רבי [[חיים הלוי סולובייצ'יק]] מ[[ברסט ליטובסק|בריסק]] "החשיב מימרה של הגאון רבי עקיבא איגר ז"ל כמימרה של אחד מה[[ראשונים]]"{{הערה|ולדנברג, שו"ת '''ציץ אליעזר''', חלק י"ד סימן ק אות ג, בקטע הנפתח במילים "ועוד הבאתי".}}. בספר "[[חזון איש]]", כותב הרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]]: "ובכלל, אנן כאצבעתא בקירא לסברא{{הערה|מילולית: אנו כאצבע בשעוה לסברה. היגד המבטא את חוסר ההשפעה של דעתנו, במקום בו חיוו דעתם להפך מומחים מאיתנו. כלחיצת אצבע כנגד שעוה קשה. לפי [[תלמוד בבלי]], [[מסכת עירובין]], דף נג עמוד א.}} נגד [[שלמה לוריא|מהרש"ל]], הגרע"א וחבריהם, ולמה לנו להגיס לבנו בהוראה בסברות מדומות"{{הערה|קרליץ, '''חזון איש''', אבן העזר, סימן לז אות ג.}}. כן התבטא: "רבי עקיבא איגר היה יכול להיות בדורו של ה[[רשב"א]], אלא שהקב"ה ריחם עלינו ונתן לנו רבי עקיבא איגר בדורנו"{{הערה|זכור לדוד חלק ב' עמ' רס"ט. מפי משמשו ר' דוד פרנקל.}}. כך גם הפליג בשבחו על כך שהוא שולח בתשובותיו לעיין בספרי אחרונים ו[[שו"ת]]ים רבים, כלומר שלמרות עיסוקו הקבוע בלימוד תלמוד בעיון, מצא פנאי ללמוד היטב את ספרי האחרונים{{הערה|מעשה איש חלק ד', עמ' צ"א והלאה. כן מובא שם שאמר שכשרואים ציון "ועיין בספר פלוני" בספרי רבי עקיבא איגר, חובה לפתוח את הספרים כיוון ש"מצווה לשמוע בדברי חכמים"...}}. החזון איש עודד ללמוד את חידושי רבי עקיבא איגר. פעם אף אמר שלימוד תשובת רבי עקיבא איגר בעניין שחוטי חוץ (מהדורא קמא, סי' קס"ה) מביא [[יראת שמים]].