כף מטפן – הבדלי גרסאות

'''כֵּף מָטָפָן''' (ב[[יוונית]]: '''Κάβο Ματαπάς''' – 'קאבו מָטָפָּס', או '''Ματαπά''' – 'מָטָפָּה' בניב ה[[חצי האי מאני|מניוטי]]) נמצא בקצה [[חצי האי מאני]] ב[[יוון]]. בעת העתיקה נקרא "כף טָינָרוֹן" (Ακρωτήριον Ταίναρον), על שמו של הגיבור המיתולוגי [[טיינרוס (מיתולוגיה)|טַיינָרוֹס]], אשר העניק את שמו גם לעיר טיינרון הסמוכה. ביוונית מודרנית הוא נקרא "כף טֶנָארוֹ" (Ακρωτήριο Ταίναρο, אקרוטיריו טנארו). השם "מטפן", שמקורו אינו ידוע, ניתן לו בתקופת [[השלטון הפרנקי ביוון]], שתחילתו במאה ה-13.

לכף מטפן היסטוריה ארוכה בת אלפי שנים. בקצה הכף מצויה מערה, אשר על פי ה[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]] הייתה ביתו של [[האדס]], אל השאול. ה[[ספרטה|ספרטנים]] בנו כאן מקדשים אחדים לפולחנם של כמה אלים. על הגבעה מעל המערה מצויים שרידי מקדש עתיק ל[[פוסיידון]], אל הים (Νεκρομαντεῖον Ποσειδῶνος). [[תוקידידס]] מספר, כי הספרטנים הוציאו פעם מבית המקדש של פוסיידון בטיינרון כמה [[הלוט|הלוטים]]ים מבקשי חסות ורצחו אותם נפש, וכי הם "עצמם סבורים שהרעש הגדול בספרטה בא עליהם בגלל הדבר הזה."{{הערה|תוקידידס, תולדות מלחמת פלופונסוס, 1.128 . בתרגום א"א הלוי.}} ב[[האימפריה הביזנטית|תקופה הביזנטית]] הוסב המקדש ל[[כנסייה|כנסייה נוצרית]], שהפולחן בה מתקיים עד עצם ימינו. כף מטפן היה המקום בו המתינו [[שכיר חרב|שכירי חרב]] כדי שישכרו את שירותיהם.