גידולו של גדול – הבדלי גרסאות

"עשייתו של גדול" יצא לאור בשלהי שנת תשס"ב. כחודש וחצי לאחר מכן, בחודש חשוון תשס"ג, פורסמו ברחוב החרדי [[פשקוויל|פשקווילים]] אנונימיים המטילים דיבה בספר ובמחבר. סמוך לכך חתם הרב [[יוסף שלום אלישיב]], ואחריו הרבנים [[אהרן לייב שטיינמן]], [[משה שמואל שפירא (באר יעקב)|משה שמואל שפירא]], [[מיכל יהודה ליפקוביץ]], [[חיים פינחס שיינברג|חיים פנחס שיינברג]], [[נסים קרליץ]], [[צבי מרקוביץ]], [[חיים קניבסקי]], [[שמואל אוירבך]] ו[[שלמה וולבה]], על מכתב האוסר את הפצת הספר. בשלב זה לא נועד האיסור לפרסום ברבים.

בהנחיית הרב אלישיב הוקמה וועדה רבנית בה שלושה רבנים דוברי אנגלית – הרבנים [[זליג אפשטיין]], [[אהרן פלדמן]] ויצחק פרמן – במטרה לבדוק את תכני הספר, אולם זמן קצר לאחר מכן התפרקה הוועדה לאחר שעבודתה התייתרה כשהמכתב נגנב ופורסם ברבים. זמן קצר לאחר מכן נאם הרב [[שמואל ברנבוים|שמואל בירנבוים]] כנגד הספר, וקרא [[נידוי (הלכה)|לנדות]] את הרב קמנצקי. אחריו פרסמו ארבעה עשר ראשי ישיבות אמריקאים [[פשקוויל]] נגד תוכן הספר, בו צוטט מכתבו של הרב אלישיב. בחודש אדר תשס"ג פורסם ברבים [[נידוי (הלכה)|נידוי]] שהטילו הרב ליפקוביץ ובית דינו על הרב קמנצקי, בנימוק שהוא "מבזה תלמידי חכמים".

בחודש אדר תשס"ג פורסם ברבים [[נידוי (הלכה)|נידוי]] שהטילו הרב ליפקוביץ ובית דינו על הרב קמנצקי, בנימוק שהוא "מבזה תלמידי חכמים". כבר עם פרוץ הפרשה, בצעד קיצוני, [[שריפת ספרים|נשרפו]] עותקים של הספר בישיבתב[[ישיבת לייקווד]], בידי צאצאיו של הרב [[אהרון קוטלר]].

שני רבנים מרכזיים קראו את הספר ותמכו בהפצת הספר ובמחברו: הרב [[משה שטרנבוך]] והרב [[זליג אפשטיין]], שניהם דוברי אנגלית. הרב אפשטיין, כאמור, היה יושב-ראש וועדת הביקורת הרבנית שמונתה בידי הרב אלישיב לבחינת תכני הספר. גם חבר הועדה השני, הרב פלדמן, לא סבר שיש לגנוז את הספר.