הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת התורה"

אין תקציר עריכה
קריאה בתורה במועדים קבועים היא תקנת חז"ל,{{הערה|ליתר דיוק - תקנת נביאים, ראו בהמשך הערך}} אם כי ישנן דעות לפיהן חיוב קריאת כמה מ[[ארבע פרשיות]] הוא מהתורה. בזמן שבית המקדש היה קיים נהגה מצוות [[הקהל]], שעיקרה קריאה בתורה על ידי ה[[מלך]] במוצאי [[יום טוב]] ראשון של [[סוכות]] בשנה שאחרי [[שמיטה|שנת השמיטה]] (פעם ב־7 שנים) ב[[בית המקדש]].
 
על פי המסורת, התקנה הראשונית של קריאת התורה בכל [[שבת]], [[יום שני|שני]], ו[[יום חמישי|חמישי]], מיוחסת לנביאים בתקופת [[דור המדבר]],{{הערה|[[s:קטגוריה:שמות טו כב|כאן]] וראה את ההקשר בדברי התלמוד שבמקור הבא}} לאחר שנותרו בני ישראל שלושה ימים ללא [[לימוד תורה]] ונחלשו,{{הערה|[[s:בבא קמא פב א|בבא קמא פ"ב א]]}} והקריאה ב[[חגי ישראל ומועדיו#מועדי ישראל הדתיים|מועדים]] את הקטע המתאים לאותו מועד מיוחסת ל[[משה]] עצמו.{{הערה|[[s:מגילה לב א#רש"י|כאן]] - מסתמך על הפסוק [[s:קטגוריה:ויקרא כג מד|הזה]]}} [[עזרא הסופר]] תיקן את הקריאה בתורה במנחה של שבת וכן את צביון קריאת התורה: כמות העולים, אורך הקריאה, מספר הפסוקים לכל עולה.{{הערה|[[s:{{בבלי|בבא קמא |פב |א|ראו כאן פירוט תוספות עזרא]]}}.}}
 
==היסטוריה==