שעות זמניות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אסלאם
מ ויקיזציה
שורה 1:
[[קובץ:JaffaGateAC.jpg|שמאל|ממוזער|270px|השעון ב[[שער יפו]] מורה שעות זמניות: השעה היא ארבע, אך הצללים מלמדים כי זוהי שעת צהריים מוקדמת]]
'''שעות זמניות''' מוגדרות על ידי חלוקת היום ל-12 חלקים וכן הלילה. בשונה מדרך חלוקת כל היממה ל-24 חלקים. ומכאן ההבדלים באורך שעת יום ושעת לילה. וכן אורך השעה בין עונות השנה. בקצרה: שעות זמניות הן חלקי היום או הלילה. ושעות קבועות הן חלקי היממה.
 
==ביהדות==
ב[[יהדות]] נהוגה שיטת חישוב זו למטרות הלכתיות, והתקבלה על דעת כל פוסקי ההלכה. שעות זמניות משמשות ב[[יהדות]] לחישוב זמנים של [[מצווה|מצוות]] שונות כמו מועדי ה[[תפילה (יהדות)|תפילות]] השונות, סוף זמן [[קריאת שמע]], זמן [[הנחת תפילין]], סוף זמן אכילת [[חמץ]] ועוד. רוב השעות המוזכרות בתלמוד, הן על פי שעות זמניות, כגון זמן [[מנחה קטנה]] ו[[מנחה גדולה]], וכן [[פלג המנחה]] ועוד. שכן הן נקבעות לפי חלקי היום. אך שעות שנאמרו כמדד לזמן אובייקטיבי הן שעות קבועות כמו שש שעות המתנה בין בשר לחלב{{הערה|פתחי תשובה יו"ד סי פח}}. וכן השעות בהלכות [[קידוש החודש]].
 
לפי ההלכה מחשבים את שעות היום על פי חלוקה של [[זמן]] האור ל-12 חלקים שווים, וכן את הלילה על פי חלוקה של שעות החשכה ל-12 חלקים שווים, כך שכל חלק מייצג שעה אחת.
 
==באסלאם==
שורה 17 ⟵ 19:
 
עם זאת, בארץ ישראל המשיכו לנהוג על פי השעות הזמניות עד ראשית המאה ה-20, ולשעות הזמניות קראו "שעות ארצישראליות". דוגמה לשעון כזה היא מגדל השעון [[עות'מאנים|העות'מאני]] שפעל בירושלים מעל [[שער יפו]] וכלל ארבעה שעונים: שניים "רגילים" ושניים "ארצישראליים".
 
==ביהדות==
שעות זמניות משמשות ב[[יהדות]] לחישוב זמנים של [[מצווה|מצוות]] שונות כמו מועדי ה[[תפילה (יהדות)|תפילות]] השונות, סוף זמן [[קריאת שמע]], זמן [[הנחת תפילין]], [[סוף זמן אכילת חמץ]] ועוד. רוב השעות המוזכרות בתלמוד, הן על פי שעות זמניות, כגון זמן [[מנחה קטנה]] ו[[מנחה גדולה]], וכן [[פלג המנחה]] ועוד. שכן הן נקבעות לפי חלקי היום. אך שעות שנאמרו כמדד לזמן אובייקטיבי הן שעות קבועות כמו שש שעות המתנה בין בשר לחלב{{הערה|פתחי תשובה יו"ד סי פח}}. וכן השעות בהלכות [[קידוש החודש]].
 
לפי ההלכה מחשבים את שעות היום על פי חלוקה של [[זמן]] האור ל-12 חלקים שווים, וכן את הלילה על פי חלוקה של שעות החשכה ל-12 חלקים שווים, כך שכל חלק מייצג שעה אחת.
 
== דעות האחרונים בחישוב השעות ==
באחרונים נחלקו מה נחשב יום לעניין זה, האם משעת הנץ החמה, עד השקיעה או מעלות השחר עד צאת הכוכבים.
 
לדעת [[הגר"א]] היום מתחיל ב[[זריחת השמש]] (="[[הנץ החמה]]") עד שקיעתה, וזמן זה יש לחלקו ב-12 שעות, וכל 1/12 הוא שעה זמנית. אחת מטענותיו היא שאם נחשב מצאת הכוכבים ועלות השחר יהא היום ארוך מהלילה אפילו ב[[ימי השוויון]] באביב ובסתיו. שהרי כדור הארץ חציו מואר וחציו חשוך ואזור הדמדומים הוא המקום שבחצי החשוך עדיין האטמוספירה מוארת. ואם הוא חלק מהיום לא ימצאו יום ולילה שוים באורכם פעמיים בשנה אלא רק בחורף.
 
לדעת ה[[מגן אברהם]] יש לחשב את השעות מ[[עלות השחר]], ועד פרק זמן הזהה להפרש בין עלות השחר להנץ החמה, לאחר [[שקיעת החמה]], יש 12 שעות זמניות. בשיטה השנייה השעה הזמנית ארוכה יותר. לפי שיטת החישוב של ספר מגן אברהם גם ביום השווה, שעה זמנית ארוכה משעה רגילה בכ-10 דקות, וזהו הקושי העיקרי בשיטה זו. לפי דעת רבי [[נחמן מברסלב]] יש להחשיב את השעות הזמניות בלילה בלבד החל מהשקיעה, ואילו ביום השעות מחושבות כדעת ה"מגן אברהם".