הבדלים בין גרסאות בדף "קוצ'ינצ'ינה"

מ
הגהה
מ (קישורים פנימיים)
מ (הגהה)
 
== רקע כללי ==
[[קובץ:NamKy(1861-1888).jpg|ממוזער|322x322 פיקסלים|מפת אזור קוצינצ׳ינהקוצ׳ינצ׳ינה 1861]]
כיבוש דרום וייטנאם היה תהליך ארוך של רכש טריטוריאלי על ידי הווייטנאמים. וייטנאם כמעט הכפילה את שטחה בשנת [[1470]] בזמן שלטון המלך הגדול [[לה טאן טונג]] על חשבון [[צ'אמפה]]. מאתיים השנים הבאות היו תקופה של איחוד טריטוריאלי ומלחמת אחים עם התרחבות הדרגתית בלבד כלפי דרומה.<ref>Michael Arthur Aung-Thwin; Kenneth R. Hall (13 May 2011). New Perspectives on the History and Historiography of Southeast Asia: Continuing Explorations. Routledge. pp. 158–</ref>
 
אולם הסדר זה לא נמשך זמן רב. בשנת [[1592]], המלך טין טונג הוביל את הצבא המלכותי כבש כמעט את כל השטח של שושלת מאק, והעביר את מלכי שושלת לי בחזרה לבירה המקורית של [[האנוי]]. שושלת מאק החזיקה רק בחלק זעיר של צפון וייטנאם עד [[1667]], כאשר שושלת לי כבשו את האדמות האחרונות של מאק.
 
== קוצינצקוצ׳ינצ'ינה ממלכת נגואיין (1620–1774) ==
ב-[[1623]] הקים [[נגואיין פוק נגוין]], שליט המחוזות הדרומיים של וייטנאם, קהילה מסחרית בסייגון. במהלך 50 השנים הבאות, השליטה הוייטנאמית בדרום התרחבה באיטיות, ושליטי נגואיין נלחמו במלחמת אזרחים מתמשכת עם השלטון המרכזי שישב בצפון.
 
שליטי ג'יה לונג המשיכו במלחמתם נגד [[קמבודיה]], ואף הצליחו לספח את [[פנום פן]] ואת השטח שסביבה במלחמה בין [[1831]] ל-[[1834]], אך נאלצו לוותר על כיבושים אלה במלחמה בין [[1841]] ל-[[1845]].
 
== קוצינצקוצ׳ינצ'ינה הקולוניאלית (1864–1949) ==
ב־[[1858]] החליטה ממשלת [[צרפת]] של [[נפוליאון השלישי]], בסיועם של חיילים [[ספרדים (עם)|ספרדים]] שהגיעו מה[[הפיליפינים|פיליפינים]] (שהייתה מושבה ספרדית באותה תקופה), להשתלט על החלק הדרומי של וייטנאם; ממשלת וייטנאם נאלצה לוותר על הפרובינציות ביין הואה, גייה ודונה טנג לצרפת ביוני [[1862]]. שטחים אלה, שנקראו אז קוצ'ינצ'ינה הצרפתית התחתית, הפכו למושבה הצרפתית - קוצ'ינצ'ינה.<ref>Encyclopedia of Asian History, Volume 4 (Vietnam) 1988. Charles Scribner's Sons, New York.</ref>
 
8,765

עריכות