תהילים ע"ח – הבדלי גרסאות

יש המחלקים את המזמור לשבעה חלקים:<ref>[http://www.hatanakh.com/articles/%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9Dתהלים-%D7%A2%D7%97עח-%D7%9E%D7%AA%D7%9Fמתן-%D7%A2%D7%9Cעל-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A7הפרק נאוה כהן, דף לימוד מתוך '''מתן על הפרק''', המכללה האקדמית הרצוג]</ref>

בכמה מהמזמורים כמזמור ע"ח, בעל המזמור סוקר אירועים בעברו של [[עם ישראל]]. בעל המזמור משלב מסורת מקבילה לסיפור המסופר בתורה כאשר הוא מתאר את השיעבוד, [[עשר מכות מצרים]] ונדודי ישראל במדבר אך באופן שונה. יש שהצביעו על מסורת אחרת ביחס לסיפור עשר המכות במזמור בדומה ל[[תהילים ק"ה|מזמור ק"ה]]. {{הערה|1=גרשון ברין, הספרות המזמורית, בתוך '''ספרות המקרא: מבואות ומחקרים''', [[צפורה טלשיר]] עורכת, ירושלים, בן צבי, 2011, ע"מ 364 }}

ככלל קובעים [[חז"ל]] כי ספר תהילים מיוחס לדוד. [[אלכסנדר רופא]] טוען כי מזמור ע"ח שייך לקובץ מזמורים שנכתבו על ידי משפחות [[אסף בן ברכיהו|אסף]] או נמסרו על ידן. וזאת עולה מהכתוב בהמשך אודות [[שבט אפרים]] וכשלונו: " סז וַיִּמְאַס, בְּאֹהֶל יוֹסֵף; וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם, לֹא בָחָר. סח וַיִּבְחַר, אֶת-שֵׁבֶט יְהוּדָה"{{הערה|1={{תנ"ך|תהילים|עח|סז|סח}}}} מהמזמור עולה כי בידי משפחות אלו ובהן שימרו מסורות מ[[ממלכת ישראל]] ובירתה שילה.{{הערה|1=אלכסנדר רופא, '''מבוא לספרות המקרא'''

לפי המתואר ב{{תנ"ך|שמות|ז}} עד {{תנ"ך|שמות|יא}} הביא ה' על מצרים עשר מכות. לפי המתואר במזמור ע"ח וב[[תהילים ק"ה|מזמור ק"ה]],<ref>{{תנ"ך|תהילים|קה|כח|לו}}</ref>, המצרים הוכו בשבע מכות.

יש הסוברים כי ציון [[מספר טיפולוגי|מספרים טיפולוגיים]] אלו בספר שמות, עשר מכות ובמזמורים ע"ח וק"ה, שבע מכות מבטאים שלמות. במקרא מספר סיפורים בהם קיים חילוף מספרים בין שבע לעשר. ב{{תנ"ך|דברים|ז|א}} מציין הכתוב שבעה עמים זרים ואילו ב{{תנ"ך|בראשית|טו|יט|כא}} בסיפור [[ברית בין הבתרים]] מציין הכתוב עשרה עמים. כך גם ב[[משנה]] קיים חילוף זה בין המספר עשר לשבע. ב[[מסכת חגיגה]]{{הערה|1=חגיגה, י"ב, א'}} נכתב: "אמר רב- בעשרה דברים נברא העולם.." וב[[אבות דרבי נתן]]{{הערה|1=אבות דרבי נתן, נוסחה א', ל"ז}} מציין הכתוב שבעה דברים לפיהם העולם עומד: "בשבעה דברים ברא ה' את עולמו..." [[שמואל א ליונשטם]] טוען כי שתי מסורות שקולות אלו זו כנגד זו. התיאור המובא בתהילים פותח ב[[מכת דם]] וכך גם בשמות. יש הסוברים כי זאת מסורת קדומה שהשתרשה. מכת הדם מנחיתה על המצרים מוות וצמא הנרמזות מתוכן המזמור. לאחר תיאור מכת הדם במזמור באות ברצף [[מכת ערוב]] ו[[מכת צפרדע|מכת צפרדעים]]ים. מכות המתארות מחלה מופיעות בסדר שונה מהתיאור המובא בספר שמות. מזמור ע"ח מתאר כי [[מכת דבר|מכת הדבר]] היכתההכתה באדם ולא בחי. מזמור ע"ח מאריך בתיאור במכה זו שלא כמו ב[[תורה]]. ייתכן כי מסורת זו קודמת למסורת הכתובה בשמות אשר ממעטת בתיאורה. מכת הארבה במזמור רביעית במספר ועוצמתה עולה על זו של קודמתה. לאחר מכו באה מכת הברד אשר בה בא לידי ביטוי הרס הסביבה והיא ממשיכה את ההרס הסביבתי שגרם הארבה. לאחר מכה זו מגיעה מכת הדבר כנראה הברד הפוגע בחי ואז המזמור מסתיים במכת הדבר הפוגע באדם. שלושת המקורות מסיימים ב[[מכת בכורות]]. {{הערה|1=שמואל א' ליונשטם, '''מסורת יציאת מצרים בהשתלשלותה''', ירושלים, מאגנס, תשכ"ה, ע"מ 43-32}}

| ברד || -

| ארבה|| -

כאמור מספר המכות במזמורי תהילים (ע"ח, ק"ה) הוא שבע. המסורת הכתובה בספר שמות הייתה שקולה לעשרת המאמרים לפיהם יצר ה' את העולם. ייתכן כי המספר עשר המכות המופיעות בשמות שקולות כנגד [[עשרת הדיברות]] וציינו את יצירתו של העם. בתהילים סדרן של המכות משתנה ממזמור למזמור. ייתכן כי בספרה שבע מביע מחבר תהילים את החשיבות הדתית של המספר שבע ומעמיד אותו כנגד שבעה ימי [[בריאת העולם (יהדות)|הבריאה]].{{הערה|1=פנינה גלפז-פלר, '''יציאת מצרים: מציאות או דימיון''', תל אביב, שוקן, 2002, ע"מ 105}} ייתכן חילוף מיספורן של המכות בשירה בתהילים שבע ועשר בתורה מעיד על כך כי בעל המזמור הכיר מקורות אחרים.{{הערה|1=גרשון ברין, '''עולם התנ"ך: תהילים ב'''', תל אביב, דוידזון עתי, ע"מ 32}}