ביהביוריזם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לדופמין |
ביהביוריסט (שיחה | תרומות) תיקונים תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 1:
'''בִּיהֶבְיוֹרִיזְם''' (ב[[אנגלית]]: '''Behaviorism'''; ב[[תרגום]] ל[[עברית]] "
הביהביוריזם מכיל יסודות של פילוסופיה, [[מתודולוגיה]] ותאוריה פסיכולוגית. הוא נוסד בתחילת המאה ה-20 כתגובה ל[[פסיכולוגיית מעמקים|פסיכולוגיית המעמקים]] ולשאר התאוריות המסורתיות, אשר לא הצליחו עם בדיקות אקספרימנטליות וחיזוי של התנהגות. הביהביוריזם הוא אחד משלושת התחומים העיקריים בניתוח ההתנהגות. על פי [[פרדריק סקינר|ב.פ. סקינר]], אחד מהחוקרים הגדולים בתחום, ביהביוריזם אינו המדע של ההתנהגות האנושית, אלא ''פילוסופיה'' של מדע זה{{הערה|{{צ-ספר|שם=ביהייביוריזם - ברהוס פרדריק סקינר|קישור=http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=252220|מו"ל=הוצאת גומא}}}}. הביהביוריזם עוסק בשאלות תאורתיות ופילוסופיות הקשורות למדע ההתנהגות והחברה. שני התחומים האחרים בניתוח ההתנהגות הם ניתוח התנהגות ניסויי ([[:en:Experimental_analysis_of_behavior|אנ']]) העוסק במחקרים מעבדתיים בסיסיים ו[[ניתוח התנהגות יישומי]] - תחום אשר מפתח שיטות יישומיות על בסיס חוקי ההתנהגות שהתגלו, על מנת להשתמש בהן לשיפור התנהגויות בעלות משמעות חברתית{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=John O Cooper, Timothy E Heron, William L Heward|שם=Applied behavior analysis|מקום הוצאה=Upper Saddle River, N.J.|מו"ל=Pearson/Merrill-Prentice Hall|שנת הוצאה=2007|קישור=https://www.worldcat.org/title/applied-behavior-analysis/oclc/74942760|שפה=English}}}}.
==רקע היסטורי==
[[ג'ון ב. ווטסון]] (1958-1878), החוקר והפסיכולוג האמריקאי, היה האדם שביסס את מעמד הביהביוריזם בעולם. הוא פרסם את המניפסט המפורסם שלו "Psychology as the behaviorist views it", בשנת 1913, שבו הוא מנסה לתאר את הפסיכולוגיה כתחום מדעי אובייקטיבי.
שורשיו של הביהביוריזם, כתחום מדעי אמפירי, נמצאים עוד במחקריו של הפיזיולוג הרוסי איבן מיכאלוביץ' סצ'נוב ([[:en:Ivan_Sechenov|אנ']]) (1829—1905) שהרחיב את הידע על ה[[רפלקס]] והציע לראשונה להפוך את הפסיכולוגיה לתחום מדעי. עוד גילוי שתרם להיווצרות הביהביוריזם (וייסוד מדע-ההתנהגות) היה הגילוי של [[אדוארד לי תורנדייק|אדווארד תורנדייק]] בשם "חוק האפקט" (הוא חקר התנהגויות מסוימות של חתולים, גורי כלבים ואפרוחים בתוך כלובים. הוא בדק את כמות הזמן שלקח לבעלי החיים ללמוד ללחוץ על דוושה מסוימת כדי לצאת החוצה ולקבל אוכל. לאחר הניסויים שלו הוא ביסס את החוק הבא - "אם התגובות (ההתנהגות) גורמות להיווצרות של תוצאה מספקת או נעימה בסיטואציה מסוימת, ההסתברות שהן יתרחשו בעתיד עולה. תגובות שמובילות לתוצאות לא נעימות - הסתברות הופעתן בעתיד יורדת").
עוד פיזיולוגים ומדענים שמחקריהם תרמו להיווצרות הביהביוריזם - [[צ'ארלס סקוט שרינגטון]], רודולף מאגנוס ([[:en:Rudolf_Magnus|אנ']]), [[ולדימיר בכטרב]], ז'אק לייב ([[:en:Jacques_Loeb|אנ']]), [[צ'ארלס דרווין]].▼
▲עוד פיזיולוגים ומדענים שמחקריהם תרמו
במשך החצי הראשון של המאה ה-20 [[ג'ון ב. ווטסון]] פיתח את הביהביוריזם המתודולוגי, דחה את שיטות ה[[אינטרוספקציה]] של [[וילהלם וונדט|וונדט]] בגלל האי-מדעיות שלהן, וניסה לחקור את ההתנהגות בפיתוח של מתודולוגיה מדעית המבוססת על תצפית של התנהגות גלויה. הביהביוריזם המתודולוגי לא החשיב את האירועים הפנימיים (כגון תהליכים מנטאליים ותודעה) כתחום מחקר אובייקטיבי. הוא התמקד רק על התנהגות גלויה ופיזיולוגיה, מה שעצר חלקית מהביהביוריזם להתפתח לתחום התנהגותי נפרד. בהמשך [[פרדריק סקינר|ב.פ. סקינר]] פיתח את המתודולוגיה הביהיוריסטית ויצר את תחום ניתוח ההתנהגות. על פי הביהביוריזם הקיצוני ([[:en:Radical_behaviorism|אנ']]) של סקינר - כל האירועים הפנימיים של ה'נפש' נחשבים כהתנהגויות, או תוצאות לוואי של התניות, ולכן מדע ההתנהגות צריך לחקור גם אותן. אף על פי שאירועים פנימיים אלה ניתנים רק לתצפית אישית של הפרט (אינטרוספקציה), הם עדין לא יוצאים מן הכלל, ואותם חוקים שמשפיעים על התנהגות גלויה, משפיעים גם על האירועים הפנימיים.▼
▲במשך החצי הראשון של המאה ה-20 [[ג'ון ב. ווטסון]] פיתח את הביהביוריזם המתודולוגי, דחה את שיטות ה[[אינטרוספקציה]] של [[וילהלם וונדט|וונדט]] בגלל האי-מדעיות שלהן, וניסה לחקור את ההתנהגות בפיתוח של מתודולוגיה מדעית המבוססת על תצפית של התנהגות גלויה. הביהביוריזם המתודולוגי לא החשיב את האירועים הפנימיים (כגון תהליכים מנטאליים ותודעה) כתחום מחקר אובייקטיבי. הוא התמקד רק על התנהגות גלויה ופיזיולוגיה, מה שעצר חלקית מהביהביוריזם להתפתח לתחום התנהגותי נפרד.
לסיכום, אפשר לומר ששורשיו של מדע-ההתנהגות מגיעים מעולם הפיזיולוגיה והביולוגיה, ומהרעיון, שאפשר ליישם את הגישה המדעית והאובייקטיבית גם בחקר ההתנהגות האדם, ביחס לשאר ענפי הפסיכולוגיה, שגישות המחקר שלהן מגיעות מעולם הפילוסופיה והאינטואיציה.▼
בהמשך [[פרדריק סקינר|ב.פ. סקינר]], שנחשף לרעיונותיו של הביולוג והפיזיולוג הגרמני ז'אק לוב (1859-1924) על יצירת מדע חדש על התנהגות של האורגניזם-כשלם ללא הפניה לעולם הנפש או למערכת העצבים, פיתח את המתודולוגיה הביהיוריסטית ויצר את תחום ניתוח ההתנהגות. על פי הביהביוריזם הקיצוני ([[:en:Radical_behaviorism|אנ']]) של סקינר - כל האירועים הפנימיים של ה'נפש' נחשבים כהתנהגויות, או תוצרי אגב של תהליכי התניות. אף על פי שאירועים פנימיים אלה ניתנים רק לתצפית אישית של הפרט (אינטרוספקציה), הם עדין לא יוצאים מן הכלל, ואותם חוקים שמשפיעים על התנהגות גלויה, משפיעים גם על האירועים הפנימיים.
▲לסיכום, אפשר לומר ששורשיו של מדע
== מושגים בסיסיים ==
'''התנהגות''' - באופן הכי כללי
'''סביבה''' - אלה הם התנאים הפיזיים בהם קיים האורגניזם. הסביבה משפיעה על ההתנהגות דרך שינוי דינאמי ותמידי של הגירויים, ולא על ידי השפעה סטטית. אפשר לפרק את הסביבה ל"גירויים".
שורה 22 ⟵ 26:
התנהגות תגובתית מאופיינת בדרך כלל על ידי '''[[רפלקס]]'''. הרפלקס מופעל על ידי גירוי ביולוגי (stimulus) ומוביל לתגובה (response) באופן אוטומטי. הרפלקס מורכב מגירוי שמגיע מהסביבה החיצונית או הפנימית, אשר גורם לתגובה ומסומן במשוואה הבאה: '''''S→R'''''. התרחשות הגירוי צריכה להיות מקורבת מבחינת הזמן לתגובת האדם, ולהתרחש לפניה.
התגובה.
▲גירוי - כמות כלשהי של אנרגיה מהעולם הפיזי אשר משפיעה על הקולטנים של האדם. נמדד על ידי אפיוניו החיצוניים ומדדיו הפיזיים.
הגירוי.
הגירוי.
הרפלקס הועבר בתורשה אצל בעלי חיים שהגיבו מהר ומדויק לגירויים מסוימים, ולכן האפשרות להתרבות ולשרוד אצלם הייתה גבוה יותר מיצורים אחרים. לדוגמה, חיות שמפחדות ובורחות כתגובה לרעש מסוים יכולות להינצל מהטורף, ורפלקס ה'פחד' נותן להם יתרון על יצורים שמגיבים בצורה איטית יותר. בדרך הזאת הרפלקסים עוברים תהליך של ברירה במשך ההיסטוריה ההתפחותית שלהם.
שורה 66 ⟵ 65:
==התנהגות אופרנטית==
בעלי חיים, שהתנהגותם מורכבת אך ורק מאוסף של רפלקסים מולדים, יתקשו לשרוד בסביבה ששונה מהסביבה שבה חיו אבותיהם. ההתנהגות הרספונדנטית עוזרת לאורגניזם ללמוד להגיב לגירויים חדשים כאשר יש מקרים בהם צריך לשרוד, אבל לא מאפשרת לו
'''התנהגות אופרנטית (אופרנט)''' -
=== התניה אופרנטית ===
שורה 114 ⟵ 113:
== עמדות תאורטיות==
'''''חופש''''' - על פי הביהביוריזם, האדם אינו אחראי להתנהגותו, אלא הסביבה השולטת אחראית. הביהביוריזם אינו הופך את האדם ל"בובה על חוטים", מהסיבה שהאדם עדין נשאר אקטיבי בהתנהגותו, אך התוצאות של ההתנהגות משפיעות
'''''אישיות''''' - הביהביוריזם וניתוח ההתנהגות מבינים את אישיות האדם, כאורגניזם בעל רפרטואר התנהגות. המושג "רפרטואר התנהגות" מתאר את כל סוגי ההתנהגויות אותם מסוגל לבצע האדם, או את סוגי ההתנהגויות אותם האדם יכול לבצע על מנת לפתור בעיה כלשהי. רפרטואר ההתנהגות שונה מהאדם לאדם, לכן, כך גם האישיות שונה אצל כל בני האדם. על פי הביהביוריזם האישיות נתפסת כשינוי דינאמי בהתנהגות האדם במגע שלו עם הסביבה שמתרחש עם הזמן, ובמשך כל חייו של האדם, לעומת המשמעות המקובלת של המושג אישיות, אשר תופסת את האדם באופן סטטי.
שורה 125 ⟵ 124:
"האידיאל של הביהביוריזם להסיר את הכפייה: ליישם שליטה על ידי שינוי הסביבה בצורה שתחזק את סוג ההתנהגות שמביאה תועלת לכולם." כך ענה פעם סקינר למראיין.
'''ההסבר ההתנהגות -''' לפי ניתוח ההתנהגות, ההסבר לא נשלם עד שמגיעים לסביבה החיצונית. לדוגמה, אדם יכול להימצא בדיכאון מכיוון שהוא מרגיש "מדוכא" או מכיוון שהפעילות הביוכימית המוחו השתבשה. אך מה הסיבה לכך שהוא מרגיש מדוכא ופעילות המוח שלו השתבשה? הסיבה נמצאת בסביבה החיצונית, ככל הנראה התרחש אירוע כלשהו, או רצף של אירועים שהשפיעו ככה על האדם. כאשר תינוק נוגע בחפץ חם ומזיז את ידו מימנו, הסיבה לכך היא שהתינוק הרגיש את החום של החפץ. אך על פי ניתוח ההתנהגות ההסבר לא תם, כי אנחנו עדין ב"גופו" של האורגניזם. הסיבה הסביבתית לרפלקס הזה נמצאת בהיסטוריה האבולוציונית של המין - לרפלקסים כאלה היה ערך הישרדותי, ולכן התינוק הזיז את ידו מחפץ חם.
== ביקורות על הביהביוריזם ==
| |||