ביהביוריסט

If you can't read Hebrew, click here. עברית | العربية | English | русский | español | italiano

שלום ביהביוריסט, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית!
כדי לסייע לך להצטרף לקהילת הכותבים והכותבות בוויקיפדיה, באפשרותך: לפנות לַמדריך המלא למתחילים. להתנסות בעריכה בדף הטיוטה האישית שלך. לקבל סיוע מצוות החונכים בחממה, שישמחו לעזור.	לסיוע נוסף דפי עזרה קבלת ייעוץ עקרונות וקווים מנחים כללי התנהגות בדפי שיחה

בברכה, יוניון ג'ק - שיחה 03:10, 13 באוגוסט 2018 (IDT)

מקור

אתה צריך להכין מקור לכל טענה. 129.69.140.138 16:16, 27 באוגוסט 2018 (IDT)

עובד על זה, ידידי.ביהביוריסט - שיחה 15:26, 26 בפברואר 2019 (IST)

התייחסות למקורות קיימים

תודה על התרומה שלך בערכים התניה קלאסית והתניה אופרנטית. שים לב שיש לשמור על מקורות המתייחסים למידע קיים בערך. בחלק מהעריכות שלך הסרת את המקורות, למרות שהתכנים שהשתייכו לאותם מקורות עדיין קיימים (כמו למשל בעריכה הזו). אשמח אם תוכל לתקן זאת ולהקפיד בהמשך Chenspec - שיחה 17:03, 15 בדצמבר 2018 (IST)

תודה על הערה, תיקנתי. ביהביוריסט - שיחה 15:26, 26 בפברואר 2019 (IST)

התניה קלאסית

בבקשה תוסיף ארבע סימני טילדה בסוף כדי שאדע מי פנה אלי. בשתי עריכותיך בכותרת התבססת על עריכות מקוריות שלי, בשני המקרים לא שינית מהמשמעות אלא בתמצות וכתיבה יותר מדעית וזה מבורך. ערכתי את הכותרת שוב מחדש בגלל עריכה שהוסיפו לאחריך ושוב ערכת והתבססת על העריכה שלי. לכן טענותיך בדבר השחתה והטעיה הם קשקוש מוחלט. לגבי המקורות שהוספתי כביכול, לא ידוע לי למה כוונתך. היה איזה משפט לגבי אסוציאציה שמישהו הוסיף בכותרת שכלל גם מקור. לא בטוח שאין לזה מקום בערך "בגלל שפסיכולוג כתב את זה", אולי לא בכותרת. בברכהקניגס - שיחה 11:49, 16 בדצמבר 2018 (IST)

סמנטיקה כללית

שלום ביהביוריסט,
תודה על תרומתך לוויקיפדיה. הערך-לעתיד "סמנטיקה כללית" שכתבת עדיין אינו עומד בסטנדרטים של כתיבת ערכים באנציקלופדיה, והועבר לבינתיים ממרחב הערכים אל הדף "משתמש:ביהביוריסט/‏סמנטיקה כללית". הוא יימצא בטיוטה עד לתיקונו, בה ניתן להמשיך להרחיב ולערוך את תוכנו. נושאים שבדרך כלל זקוקים לשיפור הם:

• חשיבות אנציקלופדית וסימוכין – האם ברור מה חשיבות הנושא ומה מייחד אותו? האם יש סימוכין ומקורות?
• סגנון ועיצוב – האם יש קישורים וחלוקה לכותרות בערך?
• תוכן – ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, וערכים צריכים לספק לקורא מידע מעבר להגדרה מילונית (לצורך זה קיים ויקימילון). ניתן לכתוב ערך קצר עם מעט מידע בסיסי (קצרמר), אך לא ערך קצר ביותר (אולטרה-קצרמר).
• לשון – האם הערך מנוסח היטב בהתאם לנהוג בוויקיפדיה?

ניתן לפנות לחממה כדי לבקש משוב ספציפי יותר על הערך. בנוסף, ניתן להסתייע במדריך לכתיבת ערכים. לאחר שהערך יורחב ויתוקן, וכאשר יעמוד בסטנדרטים של ערך בוויקיפדיה – יתאפשר להחזירו למרחב הערכים. בהצלחה! יוניון ג'ק - שיחה 12:50, 28 בינואר 2019 (IST)

תודה על התיקון וההסבר. ביהביוריסט - שיחה 15:27, 26 בפברואר 2019 (IST)

הערות טכניות על השינויים האחרונים בערך התניה אופרנטית

הי, ראיתי את השינויים שעשית. תיקנתי את אחד הקישורים החיצוניים ככה שיופיע הכיתוב ולא הכתובת של האתר. יש על זה הסבר כאן ויקיפדיה:קישורים חיצוניים וכאן עזרה:קישורים. בנוסף, משום שהקישור הזה [1] מוביל לאתר מסחרי שמוכר את הספר ולא לספר עצמו, אני חושבת שעדיף לשים אותו כמראה מקום ביביליוגראפי בפרק של "לקריאה נוספת". תוכל למצוא על כך הסבר כאן ויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים. בהצלחה! Chenspec - שיחה 11:40, 11 בפברואר 2019 (IST)

תודה על התיקון. ביהביוריסט - שיחה 15:27, 26 בפברואר 2019 (IST)

עריכותיך בפסיכולוגיה קוגניטיבית וביהביוריזם

שלום, נאלצתי לבטל את העריכות שעשית בערך פסיכולוגיה קוגניטיבית כיוון שלא הבאת מקורות לטענותייך המאוד לא מקובלות לכך שפסיכולוגיה קוגניטיבית אינה מדעית. ראיתי כי גם ערכת שכתוב מסיבי של הערך ביהביוריזם, בצורה שאינה נייטרלית ואינה אנציקלופדית. למשל, הפרק תחת הכותרת "ביקורת על הביהביוריזם" מכיל בעצם בעיקר טיעונים נגדיים לביקורת על הגישה, והוספת חלקים שלמים שאין מקומם בפירוט כזה בערך (למשל כל המלל על סוגי התניות מקומו בערכים הנפרדים עליהם ולא בערך זה). התוצאה היא שהערך מאוד לא נהיר לקורא הממוצע. כמו כן לא סיפקת כמעט מקורות עליהם התבססת ולכן הערך גם נראה כמו מחקר מקורי. Keren - WMIL - שיחה 15:06, 25 בפברואר 2019 (IST)

שלום לך. כל הטענות שלי מבוססות על מקור ראשוני של חוקרים ביהביוריסטים. מצטער לבשר לך אבל הפסיכולוגיה הקוגנטיבית אינה עומדת על הקריטריונים המדעיים (ניסויים, בדיקה אמפירית של טענות וכו'). אם את חושבת אחרת תוכלי להמליץ לי איזה ספר או מאמר. בנוגע לערך של הביהביוריזם - כל המידע שרשום שם מבוסס על ידע מקור מספרים של ג'ון ווטסון וברס סקינר. אני מאוד לא ממליץ לך לעשות שם שום שינויים מכיוון שכל מה שרשום שם מבוסס על מה שרשמו ביהביוריסטים, ובנוסף לכך זאת עבודה מאוד קשה שעשיתי כדי לספק לקורא ידע לא שקרי, כפי שהיום מעבירים באקדמיות בפקולטות לפסיכולוגיה. ככה שאין לי מושג למה את רושמת שאני לא מבוסס ולא מביא מקורות, כאשר בכל ערך שאני רושם אני מפנה את הקהל לספרים מסויימים.

את טוענת שהתוצאה היא שהערך "מאוד לא נהיר לקורא הממוצע". זה בדיחה כאילו? מה לא נהיר בערך הזה? וגם אם זה נכון, עדיף שהערך יהיה רשום ככה, מאשר שהמידע יהיה שיקרי ומטעה (כמו שהיה לפני שהתחלתי לעסוק בעריכות של הערך הזה), וכמו המשפט השקרי על הביהביוריזם בערך של הפסיכולוגיה הקוגנטיבית. המידע שנמצא בדרך כלל על הביהביוריזם (אם נדבר על האקדמיה) זה עיוות שהמרצים עשו לו ומגישים לסטודנטים ידע מעוות ולא מלא. הערך "ביהביוריזם" מבוסס רק על מה שאמרו הביהביוריסטים עצמם. כל העמדות התיאורטיות, תיאור חוקי ההתניה, זה ניסוח שרשמתי לאחר קריאה של ספרים ומאמרים רבים ממקור ראשוני. ככה שאם מסיבות אישיות את מחקת לי את העריכה שעשיתי בפסיכולוגיה הקוגנטיבית, עדיף שלא תעשי שום שינויים בערך של ה"ביהביוריזם" (אלא אם כן, את מתבססת על מאמרים שרשמו חוקרים ולא על שטויות שמספרים באקדמיה) כדי להימנע מפירסום ידע מטעה. לדוגמא, אין לי בעיה שבערך של ה"ביקורת על הביהביוריזם" תצטטי את הומסקי, אבל שלא יהיו שטויות כמו "הומסקי הוכיח שניתוח ההתנהגות טועה" מכיוון שיש אלפי הוכחות לצידו של ניתוח ההתנהגות, לעומת הביקורות נגד הומסקי שטוענות שהתיאוריות שלו אינן ניתנות לבדיקה אמפירית. מקווה שהבהרתי את עצמי, ומקווה שתפסיקי להשתמש בטיעון שאני לא מבסס את הכתבים שלי או שאני לא מביא מקורות. וחוץ מזה, הערך של הביהביוריזם זה עבודה קשה שביצעתי במטרה להנגיש לקהל הרחב ידע ראשוני ופשוט ללא עיוותים ושקרים. ביהביוריסט - שיחה 15:23, 25 בפברואר 2019 (IST)

אם אתה טוען ש"הפסיכולוגיה הקוגנטיבית אינה עומדת על הקריטריונים המדעיים (ניסויים, בדיקה אמפירית של טענות וכו')" אז אתה בהחלט צריך לקרוא קצת יותר. בכל אופן, מקורות בוויקיפדיה צריכים להופיע בצורה של הערות שוליים שתומכות במידע המובא ולא הפניה כללית לספרים מסויימים. ורק שאני אבין: אתה טוען שמה שמלמדים בפקולטות לפסיכולוגיה באקדמיה הוא שקרי? כי אם זה המצב אז כנראה שלא תהיה ברירה אלא לעבור על כל העריכות שלך ולראות שהן עומדות בסטנדרטים של ויקיפדיה. Keren - WMIL - שיחה 15:58, 25 בפברואר 2019 (IST)

ובכן, לדעתי קראתי מספיק, הרי שאני בעצמי פרסמתי מאמר על עבודת מחקר שעשיתי (לצערי הוא כתוב ברוסית לכן לא הוכל להפנות אותך אליו, אלא אם כן את רוצה) שבו שיחזרתי חלק מהניסויים של אדווארד טולמן (אחד ממיסדיי הגישה הקוגנטיבית) והדגמתי כיצד אפשר לפרש את אותן התופעות שחקר טולמן והקולגות שלו, אבל במושגים של ניתוח התנהגות. למעשה המאמר שלי הוא סוג של מאמר-נגד למאמרו של טולמן בשם "Cognitive maps in rats and man" שפורסם, אם אינני טועה, ב-1948.

בעיניין האקדמיה - אני לא טוען שהפקולטות לפסיכולוגיה מלמדות ידע שיקרי על "כל" הפסיכולוגיה. רק כאשר מדובר בביהביוריזם, לרוב זה עיוות ומטעה, ולכן אני טוען שזה שקרי (רק כאשר מדובר בביהביוריזם! אני לא חקרתי לעומק, לדוגמא, את הפסיכולוגיה הקוגנטיבית או הפסיכואנליזה, או את רעיונותיהם של מאסלואו או פרנקל, ככה שאין לי מושג אם באקדמיה מעבירים את התיאוריות שלהם נכון או לא וגם לא אכפת לי, את האמת.). הרי שבתואר ראשון, כאשר מדברים על ביהביוריזם, לרוב זה סיפורים על הרדיקליות של ג'ון ווטסון ועל משוואת ה"גירוי -> תגובה" שלו, וסיפורים על כמה שזה נאיבי ופשוט. אבל הבעיה שהרעיונות של ווטסון הם מיושנים ואף ביהביוריסט מודרני לא מחשיב אותם כיום בכלל כ"העיקרונות הראשיים של הביהביוריזם". חוץ מזה, לא הכל כ"כ חסר תקווה בעולם האקדמיה כיום ביחס לעמדת הביהביוריזם. לדוגמא בחלק מהאוניברסיטאות כיום בארץ יש לימודים דו שנתיים של ניתוח התנהגות יישומי (תחום מדעי שמבוסס על ביהביוריזם) שזה מצויין למדי.

אין לי בעיה שתעברי על כל העריכות. רק דבר אחד חשוב לציין - כל מה שערכתי מבוסס על ידע מקורי. אם את חושדת, לדוגמא, שהערך של "ניתוח התנהגות יישומי" מטעה, או מבוסס על דעה אישית שלי, את מוזמנת לפנות למנתח התנהגות מוסמך כלשהו BCBA ולשאול את דעתו על הערך הזה. אם את חושבת שהמידע שרשום בערך "ביהביוריזם" גם כן מטעה/שקרי/מבוסס על דעה אישית שלי, את מוזמנת לקרוא את הספרים הבאים ולבדוק אם יש התאמה בין הערך למידע שבספרים:

Conditioned Reflexes: An Investigation of the Physiological Activity of the Cerebral Cortex - Pavlov I.

The behavior of organisms: An experimental analysis. New York: Appleton-Century, 1938.

Science and human behavior. New York: Macmillan, 1953.

About behaviorism. New York: Knopf, 1974.

Beyond freedom and dignity. New York: Knopf, 1971.

ביהביוריסט - שיחה 16:47, 25 בפברואר 2019 (IST)

בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם.. Keren - WMIL - שיחה 16:58, 25 בפברואר 2019 (IST)

מה הרקע שלך אם כן לטעון שפסיכולוגיה קוגניטיבית אינה מדעית?? מעבר לכך, אם לדעתך המידע המוצג בערך ביהביוריזם הוא מיושן למה אינך מביא מקורות עדכניים יותר? במקום זה אתה שולח אותי לקרוא 5 ספרים בני 45 שנה לפחות? וגם: אם אתה כותב משהו שמבוסס על ספר יש לציין גם מספר עמוד כדי שהמידע שהוספת יהיה באמת בר-אימות (אי אפשר לצפות שנקרא את כל הספר כדי לוודא שמה שכתבת באמת נכון). Keren - WMIL - שיחה 17:07, 25 בפברואר 2019 (IST)

התניה אופרנטית

שלום ותודה על עריכתך.

"התניה אופרנטית היא תהליך למידה התנהגותית שמבוססת על השינויים הסביבתיים, אליהם מובילה ההתנהגות ( חיזוקים, ענישות, הכחדות וכו')." הקטע בסוגריים לא ברור לי. האם הכחדה מובילה לתהליך למידה, או שמא היא תוצר של תהליך למידה?! קניגס - שיחה 22:16, 22 ביוני 2019 (IDT)

היי קניגס. העיניין הוא שבניתוח התנהגות אין מושג טכני שנקרא "למידה" או "תהליך למידה", זהו מושג עממי שבו משתמשים ההדיוטות על מנת לדבר על תהליכי ההתניות. התנהגות אופרנטית זוהי התנהגות שמובילה לשינויים סביבתיים (וזהו האפיון העיקרי שלה) ותהליך של הכחדה זוהי תוצאה אפשרית של התנהגות אופרנטית, ולכן גם נושא חשוב בהתניה האופרנטית. לפי מה שאני הבנתי, ההדיוטות משתמשים במושג "למידה" כאשר מדברים על כל הסוגים האפשריים של ההתניה האופרנטית. אם משתמשים במושג הזה רק כאשר מדובר בהתניה אופרנטית עם חיזוק חיובי, אז לערך עדיף לקרוא "חיזוק חיובי", כי לדבר על התניה אופרנטית מבלי להזכיר הכחדה זה לא תקין. אבל מהסיבה שהערך נקרא "התניה אופרנטית" עדיף שכל המידע שקשור לנושא יהיה בו, אם הערך היה נקרא "למידה" אז המקרה היה שונה. כפי שציינתי בשפה הטכנית של ניתוח ההתנהגות לא משתמשים במילה "למידה" מכיוון שהיא גורמת לחשוב שיש אורגניזם כלשהו ש"לומד" התנהגות ומכאן אפשר להתחיל להיכנס לעולם הנפשנות, שהביהביוריזם מתנגד לו. הסיבה שלא מחקתי בעריכה את הביטוי "תהליך למידה" היא כי לדעתי (וגם לדעתם של העורכים האחרים של ערך זה) המושג הזה יקל על האנשים שנחשפים לראשונה לתחום הזה. יותר קל להבין את המילה "למידה" ורק לאחר מיכן להבין "ההתנהגות כמשתנה תלוי משתנה לאחר השפעות סביבתיות שנחשבות כמשתנה בלתי תלוי".ביהביוריסט - שיחה 14:08, 23 ביוני 2019 (IDT)

אני מבין. אבל אני חושב שקפיצה על שתי חתונות במקביל יוצרת בעיה חמורה יותר. מצד אחד לנסות להגיש את הנושא ברמה אקדמית בלתי מתפשרת, ובמקביל לנסות להנגיש אותו להדיוטות באמצעות חוסר דיוק אקדמי. אם אתה מסוגל להנגיש את הנושא ברמה אקדמית ומונגשת מה טוב. ואני מאמין שזה ניתן אך דורש עבודה רבה יותר. כרגע זה עדיין לא בשל וכבר עדיף לשחזר, לדעתי לפחות.קניגס - שיחה 18:04, 23 ביוני 2019 (IDT)

העיניין הוא לא רק בהנגשה ובשימוש של לקסיקון אקדמי או עממי, אלא בכך שלקרוא לתהליך של ההתניה האופרנטית "למידה" זה שגוי, ואחרי זה בנוסף להשליך את המשמעות שכבר יש למושג "למידה" על המושג "התניה אופרנטית" זה יוצר עוד יותר בלבול. אני מעדיף שהשפה תיהיה טיפה יותר כבדה מאשר שירשמו שם דברים מטעים. אם יש לך הבנה עמוקה בניתוח התנהגות ואתה יכול להנגיש את החומר בצורה יותר פשוטה אז בשמחה רבה. אבל להשתמש במושגים כמו "למידה", "תגמול", לבלבל בין ענישה לחיזוק שלילי או לרשום ש"התנהגות שמקבלת חיזוק מגדילה את הסיכוי של הפרט לבצע אותה שוב" במקום "החיזוק מגביר התנהגות" זה לא נותן שום אפקט של הנגשה פשוטה אלא מטעה ומעוות את החומר לקוראים.ביהביוריסט - שיחה 23:41, 23 ביוני 2019 (IDT)

אני חושב שבדיוק בנקודה הזו אתה טועה. הדיוקים האלה יש להם חשיבות בכתיבה אקדמית. אך אינם מתאימים לכתיבה אנציקלופדית. אלא אם כן אתה מנגיש אותם היטב כנדרש. בשביל האדם הממוצע שמתעניין בתחום, הדיוקים האלה בפתיח רק מעיקים וגורמים לו לחפש את המידע במקומות אחרים. שאגב מכילים את אותם דברים שאותם אתה מכנה טעויות, ואולי בחלקן נכתבו כך במכוון. כמו אתר מט"ח ועוד. יש דבר כזה שנקרא קללת הידע בכל זאת אתה צריך לנסות לראות את הדברים מנקודת מבטו של האדם הממוצע, וללא ספק מבחינה זו העריכה הקודמת כרגע עדיפה, לפחות לגבי הפסקה הראשונה. מתייג את קובץ על יד, המקיסט, saifunny, amikamraz, אלדד, פיראוס, עוזי ו., יודוקוליס, פשוט (משה), מקצועי, IfatE בעלי הידע בניסוח קניגס - שיחה 08:34, 24 ביוני 2019 (IDT)

עדיף לתייג את SigTif, Ravit, Chenspec, Tshuva, Ewan2, Saifunny, האלקושי, גלייכער, shaishyy, Telecart,Alon112, איתמראשפר, SocialTechWorker, דובי123, Naidav2424, בן-צור, Pasta Gerev ‏בעלי הידע בפסיכולוגיה. קובץ על יד • שיחה • 14:07, 24 ביוני 2019 (IDT)

קניגס, זה בסדר שאתה חושב.השורה התחתונה שאני מנסה להציע היא, שאף אחד ללא ידע בתחום ההתנהגות פשוט לא יערוך את הערכים האלה. נרשמתי לויקיפדיה מלפני כמה חודשים וקראתי את רוב הערכים שקשורים לפסיכולוגיה התנהגותית וכל מה שראיתי שם זה שטויות גמורות. כל מנתח התנהגות בעל הסמכה מקצועית יסכים איתי. אנשים עם ידע בפסיכולוגיה זה לא אנשים עם ידע במדע-התנהגות כי זה שני תחומים שונים לגמרי. מדע ההתנהגות זה מדע טבעי לכל דבר בדומה לפיזיקה ולביולוגיה ובעל טרמינולוגיה טכנית, שיטות מחקר, מדידה וכמובן בעל טכנולוגיות (ביחס לפסיכולוגיה שאין לה כלום חוץ משאלונים וסטטיסטיקות). מאז שיצרתי משתמש בויקיפדיה ערכתי את כל הערכים הללו, את כל מה שרשמתי ביססתי על מקורות, והבאתי קישורים לאותם המקורות. כל העבודה שלי מסתכמת בכך שהוספתי כ-60 אלף סימנים לערכים בנושא בנתון בויקיפדיה. אדם אחד - תוך כמה חודשים. כעת הידע אינו מטעה, ומציג את הביהביוריזם כפי שהוא לקהל הרחב, ללא עיוותים אקדמאים, ועיוותים של עורכים בורים. לכן אשמח מאוד שאנשים היחידים שיערכו את הערכים האלה הם אנשים עם ידע בנושא, או אנשים עם ידע בבלשנות שרוצים לערוך מבחינה תחבירית את השפה. אחרת אנשים פשוט יחשפו לשטויות לא אמינות. כמובן, אין לי שום בעיה של ביקורת מצד העורכים בעלי יותר ניסיון, אשמח להקשיב לה ולהשתפר, וכך גם לשפר את הערכים, אבל הביקורת שלך, קניגס, פשוט מדגימה את דעתך הסובייקטיבית כאדם שמנסה להתעסק בנושאים שאין לו ידע בהם. זה כמו שאני אנסה עכשיו להתחיל לערוך ערכים בנושאים של רקטות או של פיזיקה גרעינית ולהתווכח עם העורכים הותיקים של הערכים הללו.ביהביוריסט - שיחה 23:21, 24 ביוני 2019 (IDT)

בכלל לא ביקרתי אותך מבחינת התוכן. שאלתי שאלה, התשובה לא סיפקה אותי. אבל זה בסדר, אני סומך עליך שתמשיך לשפר והכל טוב, שוב תודה לך על תרומתך, עלה והצלח.

הערך ביהביוריזם

מפנה את תשומת ליבך לכמה הערות שהוספתי בדף השיחה של הערך ביהביוריזם.Shaishyy - שיחה 11:26, 25 ביוני 2019 (IDT)

אזהרה

שלום ביהביוריסט,

כפי ששמת לב, עריכה שביצעת בדף "ביהביוריזם" בוטלה על ידי אחד המשתמשים באתר. למרות זאת, חזרת וביצעת אותה עריכה פעם נוספת.
חזרה על עריכות שבוטלו בהנמקה, ללא דיון בדף שיחה, אינה מקובלת ואסורה בוויקיפדיה.

לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה

אז, מה מותר ורצוי לעשות? הנה הסבר קצר: (בתמונה‏: ההתנהלות האידיאלית)

• אם לדעתך ישנה טעות בערך או שהעריכה שביצעת הייתה נאותה, ניתן לנמק זאת בדף השיחה של הערך. לקבלת חוות דעת נוספות, תוכלו להפנות לדיון מלוח המודעות.
• אם לא ניתן להגיע להסכמה באמצעות הדיון, ניתן להפעיל את ההליכים המקובלים לפתרון מלחמת עריכה.
• אם ערך שכתבת נמחק ולדעתך יש לו מקום בוויקיפדיה, ניתן לברר זאת עם מפעיל/ת המערכת שמחק/ה אותו. אם לדעתך התשובה לא מספקת, ניתן לפנות מחדש לדף הבקשות ממפעילים, ובמידת הצורך אף לערער בוויקיפדיה:בירורים.

לתשומת ליבך: עריכות חוזרות ונשנות של עריכות ששוחזרו, ללא דיון, עשויות להוביל לחסימה.

תודה, ובתקווה שיושגו הסכמות רחבות, הָאֶלְקֹשִׁי • שיחה • י' באב ה'תשע"ט 18:55, 11 באוגוסט 2019 (IDT)

נימקתי כבר פעמים רבות את הסיבות לעריכות שלי. יש את זה בדף השיחה בערך, קראת את זה, אז על מה אתה מדבר? ביהביוריסט - שיחה 20:22, 11 באוגוסט 2019 (IDT)

כאמור: אין לחזור על עריכה שהובעה לה התנגדות ללא השגת הסכמה לכך בדיון בדף השיחה. ראה: ויקיפדיה:מלחמת עריכה. החזרתי את הגרסה של האלקושי, אך אם גם גרסה זו לא תהיה מוסכמת, ניאלץ להחזיר את הערך לגרסתו ביולי, בתור הגרסה היציבה האחרונה.
בנוסף, אני מבקש שתמתן את צורת ההתבטאות שלך לעורכים אחרים, גם בתקצירי העריכה וגם בדפי השיחה. נא לנהוג בכבוד בכל העורכים. ראה: ויקיפדיה:כללי התנהגות בין חברי הקהילה. Dovno - שיחה 20:58, 11 באוגוסט 2019 (IDT)

מדעי ההתנהגות

היי, כיוון שבשפה העברית השם מדעי ההתנהגות מציין תחום מחקר רחב המשלב אנתרפולוגיה סוציולוגיה ופסיכולוגיה (ראה מדעי ההתנהגות וכן התוכנו המוצעות באונברסיטאות הישראליות או אפילו ממד"ה) אני פונה אליך כדי למצוא חלופה לתיאור תחום המדע אותו סקינר פיתח על מנת למנוע חפיפה. חשבתי כרגע על ניתוח התנהגות. אשמח לשמוע הצעות נוספות כדי למנוע את החפיפה.Shaishyy - שיחה 10:55, 2 בדצמבר 2019 (IST)

היי, אם זה המצב אז סבבה, ניתוח התנהגות אכן יותר מתאים. אשנה בערך. ביהביוריסט - שיחה 11:12, 4 בדצמבר 2019 (IST)

שמזן איך אתה מציך להתייחס למושג מדעי ההתנהגות לאור הכפילות? מתייג גם את SigTif, Ravit, Chenspec, Tshuva, Ewan2, Saifunny, האלקושי, גלייכער, shaishyy, Telecart,Alon112, איתמראשפר, SocialTechWorker, דובי123, Naidav2424, בן-צור, Pasta Gerev ‏בעלי הידע בפסיכולוגיהShaishyy - שיחה 13:17, 4 בדצמבר 2019 (IST)

אין לי ידע בפסיכולוגיה :) אני מניח ש"ניתוח התנהגות" זה בסדר. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 13:52, 4 בדצמבר 2019 (IST)

לא בטוחה איך צריך לקרוא לתחום המדע של סקינר (לא בטוחה גם אם זה נחשב לתחום מדע בפני עצמו), אבל אם משתמשים בניתוח התנהגות, חשוב להבהיר בפתיח את ההבדל בין זה לבין ניתוח התנהגות יישומי שזו שיטת טיפול ולא תחום מחקר Chenspec - שיחה 21:35, 5 בדצמבר 2019 (IST)

מדדים כמותיים למרכזיותם של תחומים בפסיכולוגיה

שבוע טוב, לאחרונה הוספת בערך פסיכולוגיה קוגניטיבית תת-פסקה על מיתוס המהפכה הקוגניטיבית. אנא ראה את המאמר הבא: Robins, R. W., Gosling, S. D., & Craik, K. H. (1999). An empirical analysis of trends in psychology. American Psychologist, 54(2), 117.‏ הוא עדכני יותר מהמקור שהובא ומציג תמונה שונה. על כן, אם יש מאמר עדכני ממנו שתומך במדדים אמפירים אשמח שתפנה אליו. או לחילופין פשוט לעדכן בערך שניתוח עדכני הגיע למסקנות אחרות. בברכה, Shaishyy - שיחה 23:26, 25 באפריל 2020 (IDT)

שבוע טוב. המושג של המהפכה הקוגנטיבית מתייחס לשנות ה-50 וה-60, ובאותם זמנים לא היה למושג הזה ביסוס סטטיסטי כפי שהוצג בתת פסקה שרשמתי. המאמר שהוספת, לא קראתי אותו, אבל לפי התקציר הוא מראה שהדומיננטיות של הביהביוריזם התחילה להיחלש בשנות ה-70, שזה גם סותר את כל העניין של ה'מהפכה הקוגנטיבית' שלא התרחשה, ועדין לא עומד בהגדרה של 'מהפכה'. עכשיו, אני אכן מסכים שכיום הפסיכולוגיה הקוגנטיבית היא הגישה הדומיננטית בעולם, אבל זה נעשה בדיוק בגלל אותו הסיפור המגוחך של המהפכה הקוגנטיבית ובגלל הצגת חומר מיושן ובאופן מטעה את הגישה הביהביוריסטית לסטודנטים ברחבי העולם (באחד מהמאמרים שהוספתי כמקורות מדובר על זה). לדעתי, עדיף לחפש מאמר עדכני (2015-2020) לדעתי ואז לרשום על המצב הנוכחי ולהוסיף אותו בתור מקור. וכמובן שהתיאור של זה יהיה בסגנון של "אך כיום, הגישה הקוגנטיבית הפכה לדומיננטית בפסיכולוגיה...", כי אם לרשום "הביהביוריזם נחלש" ודברים בסגנון זה יהיה אבסורד, כי, למשל, תחום ניתוח ההתנהגות היישומי אינו נחשב לגישה פסיכולוגית, זהו תחום נפרד שצובר תאוצה ברחבי העולם, אבל זהו תחום ביהביוריסטי ללא ספק. אז אם לערוך לדוגמה השוואה של פסיכולוגיה קוגנטיבית, פסיכואנלאיזה, וביהביוריזם כפי שהוא מלומד בפקולטות לפסיכולוגיה, אז מן הסתם יהיה מובן מאליו שהביהביוריזם מת, אבל זאת תיהיה תמונה מעוותת של המציאות, כי, כפי שאמרתי, ניתוח ההתנהגות צובר תאוצה.ביהביוריסט - שיחה 11:18, 29 באפריל 2020 (IDT)

הסברו של סקינר להטיות קוגניטיביות של טייסים במלחמת העולם השניה

היי, בהקשר לביקורת על הביהביוריזם שערכת. תוכל להסביר כיצד סקינר התייחס להטיות הקוגניטיביות שקרו לטייסים במלחמת העולם השנייה? Shaishyy - שיחה 14:07, 8 במאי 2020 (IDT)

סקינר לא התייחס באופן ספציפי להטיות של החיילים. אבל, כל הספרות שלו מלאה בהסברים ביהביוריסטיים להמון תופעות התנהגותיות כגון תהליכים "קוגנטיביים", הדינאמיזמים של פרויד, תהליכים מחשבתיים, תפיסתיים, אמוציונליים וכן הלאה. הוא ניתח תופעות הרבה יותר מורכבות מההטיות של החיילים ושיחזר הרבה מיהן בניסויים עם יונים. אני יכול לשלוח לך קישור לספר של סקינר ששמתי בתור מקור מתורגם לעברית ותוכל לקרוא אותו. בנוסף אם תרצה אני יכול לשלוח לך סרטון עם כמה ניסויים מרתקים על יונים שסקינר ועמיתו חוקרים תהליכים שנחשבים כ"קוגנטיביים", אבל הם סה"כ עוד התנהגויות שנשלטות על ידי מנגנונים סביבתיים. אני בעצמי יכול לתת עכשיו הסבר ביהביוריסטי ל"הטיה הקוגנטיבית" הזאת, "טייסי המעצמות זיהו לפעמים הפרעות על אף שלא היו כאלה הפרעות במציאות." קודם כל, נשים בצד את זה שיש פה משפט בקושי שעל פיו מנסים לאתר איזה תופעה התנהגותית, שזה כבר אבסורד מבחינתי, אבל נזרום עם זה. קודם כל יש תהליך כזה שנקרא הכללה של גירוי, כשאדם לדוגמה, מותנה להגיב בדרך כלשהי כלפי גירוי מסויים, אז הוא יגיב באותה הדרך גם לגירוי חדש עם כמה אפיונים דומים לגירוי הקודם, אף על פי שלעולם לא הותנה להגיב לו. זה תהליך שנצפה המון בתנאי מעבדה. תופעה נוספת שסקינר מדבר עליה בספרו היא ההתנהגות התפסיתית. כאשר אנו מסתכלים על משהו בתנאים ספציפיים, אז בעתיד, כאשר חלק מהתנאים האלה יתרחשו שוב, אנו עוד פעם נתנהג בהתנהגות ה"ראייה" איך שהתנהגנו בעבר. דוגמה לכך היא, כשחבר מזכיר לי משהו מעבר ואז עולה לי תמונה של זה בדמיון. 'התמונה' הזאת, זה התנהגות חלשה שאני עושה כרגע, מהסיבה שבעבר עשיתי את התנהגות הראייה כאשר לראשונה נחשפתי לתמונה הזאת. אני בספק אם הסברתי את זה כראוי, אבל אם תרצה תוכל להתעניין בזה לעומק בספר של סקינר בפרק "התנהגות תפיסתית". בכל מקרה, בעזרת שילוב של שני התופעות האלה (הכללה והתנהגות תפיסתית), נוכל להסביר באופן ביהביוריסטי את ההתנהגות של החיילים. אין פה שום "שלילה של הביהביוריזם".

באופן אישי, כל הביקורות שרשומות בערך הן פשוט בדיחה (וזה לא שאני פנאט של איזה גישה ספציפית ותוקף כל מה שבה נגדה, כאדם שמבין במדע אני בעד ביקורות, וישנן המון ביקורות רלוונטיות להרבה תחומים בתוך הביהביוריזם), ואם זה מה שרושם סטודנט לפסיכולוגיה, אז אני מפחד לפתוח ספר לימוד אקדמי ולראות איזה בולשיט הם רושמים שם על ביהביוריזם. הסיבה לכל האבסורד הזה סביב הביהביוריזם לדעתי, הוא כי התחום הזה איתגר את כל אותן הדעות המסורתיות כלפי האדם, ובימים שהוא קם לווטסון בקושי ולא היה שום עובדות חוץ מההתניה הקלאסית ולכן הוא ספג הרבה ביקורות. אבל הכיוון הנכון שממנו היה צריך להתקדם, זה להמשיך באותה השיטה של ווטסון, וזה מה שעשה סקינר והוא גילה אין סוף תופעות התנהגותיות, אבל כמובן, שלא מלמדים אתכם את זה באקדמיה השמרנית והמגוחכת הזאת. עכשיו, דוגמה מעולה שאני יכול לתת שמחזקת את טענותיי היא זו - אחרי שמדענים וחוקרים הבינו שיש הרבה חורים בביהביוריזם של ווטסון, הם התחילו לחזור לעולם המנטליזם, אבל החליטו לעשות "שינוי" בכך שהם לא חוקרים את עולם הנפש, אלא את עולם ה"הכרה". אחד מיהם היה אדווארד טולמן ועל מה איך שהוא "ביקר את הביהביוריזם" רשמת בערך. עכשיו, טולמן הזה, נתקל בתופעות שהוא לא הצליח להסביר במנגנונים חברתיים ואז הוא וויתר והמציא את הבולשיט של המפות הקוגנטיביות. עכשיו שים לב מה הקטע, לפני שנתיים ניסיתי לשחזר את הניסויים של טולמן ועשיתי את זה עם אוגרים (היום אני עובד על מאמר על המחקר הזה) וגיליתי שאצל אוגרים יש יכולת גנטית מיוחדת להיות מחוזקים. אם אוגר נמצא במרחב סגור וקטן, ואז הוא מבצע התנהגות כלשהי (לדוגמה, עולה על פלטפורמה בתוך השטח וקופץ ממנה לפלטפורמה שנייה), וההתנהגות הזו גורמת לכך שהאוגר יצא מהשטח הקטן לשטח גדול יותר, אז הקצב של ההתנהגות יעלה. וזה מתרחש מבלי קשר לרמת השובע של האוגר ממים, אוכל וגלגל ריצה. זה פשוט קורה. בדקתי את זה על עשרות אוגרים, אחרי זה בדקתי כמה זמן יקח לכל אוגר ללמוד לצאת למבוך והם לא היו צריכים שום אוכל. המידע הזה איפשר לי להבין שאצל מכרסמים יש עוד סוג של אירוע שיכול לחזק את ההתנהגות שלהם (יציאה ממקום קטן לגדול), ולכן אפשר לנתח את ההתנהגות של החולדות של טולמן במבוכים מבלי הפניה אל "מפות קוגנטיביות". פשוט העניין הוא, שמבוך, כל פניה נכונה מובילה לשטח חדש, וכל פניה לא נכונה מובילה לשטח סגור, לכן כאשר מכרסם "לומד לצאת ממבוך", זה בעצם שרשרת של תגובות אופרנטיות שמובילה לחיזוק שתיארתי. הניסויים שלי מביאים ראיות חדשות שמפריכות את כל העמדות של טולמן וגם את כל תוקפה של הפסיכולוגיה הקוגנטיבית (המפות הקוגנטיביות של טולמן זה עקרון בסיס בגישה הקוגנטיבית), למרות שכל אדם שיכנס קצת לתחום ניתוח ההתנהגות יבין שפסיכולוגיה קוגנטיבית זה בולשיט, אבל הניסויים שלי פשוט מראים את זה באופן דיי מדוייק ונותנים אלטרנטיבה מדעית להסברים המגוחים של טולמן. ביהביוריסט - שיחה 14:37, 9 במאי 2020 (IDT)

היי תודה רבה על ההסבר המפורט. ראשית אשמח לקישור לספר של סקינר בעברית. שנית הזכרת את המושג דמיון. לדמיון רק לי יש גישה, אני הוא החש את מראות הדמיון ולא אחר ולכן הוא שייך ל"רשות היחיד". איך הביהביוריזם מתמודד וחוקר את זה? הרי זה לא התנהגות שאפשר לצפות בה, מה שאפשר לצפות זה תגובות שאני עושה, אבל עצם המושג דמיון בהגדרה הוא תודעתי-קוגניטיבי (אע"פ שנהגה הרבה קודם לשתי הגישות). בנוסף האם פרסמת את המאמר של בכתב עת בינלאומי שעובר ביקורת עמיתים? תודה, שי Shaishyy - שיחה 12:07, 10 במאי 2020 (IDT)

בנוגע למאמר שלי, עוד לא סיימתי לכתוב אותו. הראתי אותו לכמה חברה אקדמאיים עם BA וMA בתחומים שונים (פסיכולוגיה וסוציולוגיה) והם נתנו לי אור ירוק להמשיך. בנוגע לספר, הנה קישור, סביר להניח שהמשך אמחק אותו כי אין לי אישור לפרסם אותו. בספר סקינר דן בדיוק על כל הנושאים שמערבים את העולם הפנימי שלנו ומנתח המון תופעות כמו 'דמיון', 'זיכרון', 'פתרון בעיות' ועוד מבחינה ביהביוריסטית.

בכל מקרה, אענה בקצרה על השאלה שלך לאיך ביהביוריזם מתמודד עם מה שנקרא 'אירועים פרטיים' בניתוח התנהגות. קודם כל הגדרה ביהביוריסטית של דמיון - התנהגות נסתרת שאדם עושה. הסבר ביהביוריסטי: אנחנו יכולים לדמיין רק דברים שראינו בעבר (או שילוב של כל מיני דברים שנחשפנו אליהם, כאשר במציאות לא קיים שינוי כזה), כלומר כשאדם מדמיין משהו, הוא רואה תמונה שכרגע לא קיימת בסביבתו. במילים אחרות, האדם עושה משהו עם העיניים (התנהגות), שעשה את זה כשהוא ראה את האובייקט לראשונה בסביבתו. הסיבה שאדם התחיל לדמיין משהו, זה כי קרה אירוע בסביבה החיצונית, שגרם לו לבצע את ההתנהגות של הראייה שביצע בעבר אבל באופן מאוד חלש. לדוגמה, חבר מספר לי בדיחה מהילדות ואז אני "רואה בדמיון" את אותה הסיטואציה מהילדות. זה תהליך מורכב של שילוב בין התניה קלאסית, אופרנטית והתנהגות של תפיסה. ומבחינת מדע ההתנהגות, ההסבר הזה מספיק. להמציא לתופעה הזו "תהליכים מנטליים/קוגנטיביים" ש"גרמו" להתנהגות הדמיון זה מיותר ומסבך. עכשיו, אם אתה מעוניין לדעת איך המוח שלנו יכול לעשות את זה, אז אתה פונה למדעיים טבעיים שיכולים לחקור את התופעה הזו בצורה ישירה כמו פיזיולוגיה, נוירולוגיה וכן הלאה. מבחינת מתודולוגיה: פה זה כבר דעתי האישית, ככה שאולי אני טועה, אבל יש המון מאמרים במתודלוגיה של מחקר אירועים פרטיים. קודם כל, יש קשיים עם תצפית ישירה בדמיון של אדם אחר, אבל אפשר לתאר את ההתנהגות החיצונית של האדם כשלדעתנו הוא "מדמיין". אחרי זה אפשר לתאר את הסיטואציה שבה הוא עושה את זה, ואת התוצאות של ההתנהגות. בניסויים מעבדתיים אפשר לעקוב אחר היסטוריית חיזוקים של יונה ואז ליצור תנאיים כאלה שבהם אנו נחשוב שהיא אכן "מדמיינת" (לדוגמה, נתנה אותה להקיש על משולש כדי שהיא תקבל אוכל, אחרי זה נרחיק ממנה אוכל ונעורר רמה חזקה של רעב, ואז נציב בפניה עיגול. היונה "יכולה" בטעות להקיש על העיגול). בכל מקרה, לדעתי יש קשיים במתודולוגיה של אירועים פרטיים, אבל על פי סקינר אלה הם התנהגויות שמעוצבות בדיוק כמו התנהגויות גלויות. עכשיו בטח תחשוב לעצמך "נו, הביהביוריזם מתקשה במחקר של אירועים פרטיים", אז אני אשאל אותך, מה יש לפסיכולוגיה הקוגנטיבית להציע? האם למדען קוגנטיבי יש ראיית רנטגן והוא יכול להסתכל בתוך המוח של הסובייקט? או שיש לו מתודולוגיה על טבעית כלשהי? הוא מסתכל על האדם בדיוק כמו ביהביוריסט. בכל מקרה, לביהביוריסטים יש מתודולוגיה יותר אפקטיבית למחקר של אירועים פרטיים. אם אתה מעוניין לדעת איך פועל "המוח" בזמן שאדם מדמיין, אתה מוזמן להשתמש במתודולוגיה של נוירולוגיה או פיזיולוגיה, ואם תקבל מידע חדש, המידע הזה לא יסתור את העובדות שניתוח התנהגות אקספרימנטלי כבר גילה.ביהביוריסט - שיחה 16:09, 10 במאי 2020 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

בעניינים של פרסום בכתבי עת מקובלים ממליץ לך להתייעץ עם אנשים אשר הם בדרגת מרצה בכיר ומעלה, אשר שרויים בעולם המחקר ובקהילה המדעית. בדוגמה שהבאת עם היונה הנחת שגם היונה מדמיינת הווה אומר יש לה מודעות וזה הנחה לא טריוויאלית. כמו כן מה בנוגע לפעולות שקוגיניטיביסטים מייחסים לזיכרון עבודה כמו מניפולציה בדימיון על דבר מה. ותופעות כמו התעייפות, קיבולת מוגבלת של כח רצון וכו'
דבר שני יש לפסיכולוגיה הקוגניטיבית הרבה עדויות מפגיעות מוחיות (לדוג: אמנזיות)המעידות על הבדלים בין זכירת העתיד לזכירת העבר וכולה. יש עדויות על קיבולת קשב, תאוריית אינטגרציית התכוניות של אן טריזמן, עיבודים לוקאלים מול גלובליים של התפיסה (ראה אותיות נבון). ראה תורת הערך אשר מניחה תפוסי חשיבה מולדים המובילים להטיות בקבלת החלטות. בחקר יצירתיות, כאשר אדם עושב מטלה הכוללת חשיבה מסתעפת רואים רשתות מוחיות הפועלות בדפוס מסויים המתאים לתיאורות על אינהיביציה של רעיונות, יחד עם קשב ממוקד בעולם תוכן פנימי וכו'. כלומר הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מתומכת המון עם הביהביוריזם. אמנם גם לאלמנטים יסודיים של הביהביוריזם יש עדויות ממדעי המוח, אך זה אינו סותר את העדויות כיוון שאלמנטים אלו מצוייים בתוך התיאוריות הקוגניטיביות ארש מוסיפות אלמנטים מולדים ומשתנים מתווכים.Shaishyy - שיחה 17:29, 10 במאי 2020 (IDT)

את כל התופעות שרשמת ניתן ל'תרגם' לתיאורים התנהגותיים ולאתר את סיבותיהם בהיסטוריית החיזוקים ובהיסטוריה הגנטית של המין. הבעיה עם הגישה הקוגנטיבית זה שהיא מחייה את ה'אני' היוצר כסיבה של התנהגות, או שמייחסת את הסיבות של ההתנהגות לתהליכי 'עיבוד' מוחיים. בקיצור היא ממציאה גורמים מתווכחים, או ש'דוחפת את האף שלה' לגורמים מתווכחים נוירולוגיים שהם לא תחום המחקר שלה.ביהביוריסט - שיחה 17:57, 10 במאי 2020 (IDT)

אתה לא חושב שיש קשר בין התהליכים הפסיכולוגים ואלה בנוירולוגיה? והאם נכונה האמרה שלפי הביהביוריזם אם תיקח 2 בני אדם תוכל עם התניות חיזוקים וכו' להפוך אחד למתמטיקאי מחונן ואת השני לצייר כיוון שהאדם נולד טאבולה ראסה? וד"א תודה על הקישור, מקווה שאמצא זמן לקרוא בו בזמן הקרוב. בעצם זה עיבוד שלך לתרגום ישן?Shaishyy - שיחה 19:57, 10 במאי 2020 (IDT)

כן הספר זה תרגום ישן עם עיבוד חדש שלי, מקווה שהספקת להוריד אותו כי מחקתי את הקישור. לדעתי, זה לא שיש "תהליכים פסיכולוגיים" ו"תהליכים נוירולוגיים", יש לך אורגניזם מתנהג, אתה יכול לחקור את ההתנהגות שלו ברמת תצפית ישירה, או שאתה חוקר מה מתרחש במוח שלו כאשר הוא מתנהג. אפשר גם לחקור מה מתרחש בתוכו ברמת האטומים והמולקולות, אבל זה לא נותן "עוד" תהליך, כל זה מתרחש בו זמנית. בנוגע לדוגמה עם 2 בני האדם, לפי הביהביוריזם האדם לא נולד 'טאבולה ראסה' ובספר סקינר משקיע הרבה בכתיבה של השפעות הגנטיקה והאבולוציה על התנהגות האדם, ואם אתה מכיר את האמירה המפורסמת של ווטסון שאמר שיכול להפוך ילד לכל אחד, גם למהנדס וגם לצייר, אז סקינר נטה להתנגד לאימרה הזו לפי מה שאני חושב. אבל לדעתי האישית, אם ניקח שני ילדים בריאים וען מערכת עצבים תקינה, אכן אפשר להתנות אותם להכל.היום יש לך אנסים, מהנדסים, יהודים קיצוניים, מחבלים, ספורטאים ואנשים ממיליון סוגים, כל זה תוצאה של היסטוריית חיזוקים ייחודית.ביהביוריסט - שיחה 22:12, 10 במאי 2020 (IDT)