ועדה קרואה – הבדלי גרסאות

{{סחפ|פקודת העיריות|סעיף 143 לפקודת העיריות}} מונה מספר עילות, שבגינן רשאי שר הפנים להורות על עריכת [[בחירות]] לראש העירייה, למועצתה, או לשניהם, וכן למנות ועדה קרואה במקום ראש העירייה והמועצה או במקום המועצה בלבד:

בשנת [[2004]], במסגרת [[חוק ההסדרים]], נוסף {{סחפ|פקודת העיריות|סעיף 143א לפקודת העיריות}}, הקובע עילות נוספות למינוי ועדה קרואה. לפי הוראות סעיף זה, הוסמכו שר הפנים ו[[שר האוצר]] לקבוע, באישור [[ועדת הכספים]] של הכנסת, שיעורים של [[גירעון]] שוטף, גירעון מצטבר, גביית [[ארנונה]] וגביית תשלומי אספקת מים, שאם הם מתקיימים בעירייה מסוימת, חייב שר הפנים למנות ועדה קרואה במקום ראש העירייה והמועצה. כן הוסמכו השרים לקבוע שיעורים שבהתקיימם לא יהיה חייב שר הפנים למנות ועדה קרואה, אך הוא יהיה רשאי לעשות כן, לפי שיקול דעתו. כל השיעורים נקבעו ב[http://web.archive.org/20041230072213/www.dinmekomi.co.il/LAW/iriot_commitee.doc תקנות העיריות (כללים למינוי ועדה למילוי תפקידי ראש הרשות המקומית והמועצה), התשס"ד-2004].

במסגרת חוק ההסדרים של 2004 תוקן גם {{סחפ|פקושת העיריות|סעיף 206|סעיף 206}}, העוסק בתקציב העירייה. לפי התיקון, אם לא אישרה המועצה את [[תקציב]] העירייה בתוך 3 חודשים מיום אישור [[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]], שר הפנים חייב למנות ועדה למילוי תפקידי ראש העירייה והמועצה, או ועדה למילוי תפקידי המועצה בלבד. השר רשאי להאריך תקופה זו ב-3 חודשים נוספים.

מאז קום המדינה הוקמו 63 ועדות קרואות, ב-53 רשויות מקומיות שונות (נכון לראשית [[2008]]). הוועדה הקרואה הראשונה הוקמה ב-[[1955]], ב[[ירושלים]]. השימוש בוועדות קרואות גבר לאחר הוספת העילות החדשות ב-2004. במשך חמישים השנים שקדמו לה הוקמו 37 ועדות קרואות, ומאז אותה שנה הוקמו עוד 26.

ניתן לזהות שתי מגמות לגבי אופיין של הרשויות שבהן ממונות ועדות קרואות. בעבר מונו ועדות קרואות בערים גדולות, כגון ירושלים (1955), [[אשקלון]] ([[1956]]), [[נתניה]] ([[1959]]) ו[[הרצליה]] ([[1967]]). חרף הגידול במספרן של הוועדות הקרואות מאז 2004, רובן מונו במועצות מקומיות ו[[מועצה אזורית|אזוריות]], והעיר הגדולה ביותר שהוקמה בה ועדה קרואה בשנים אלה היא [[לוד]]. מגמה שנייה היא ריבוי השימוש בוועדות קרואות במגזר הערבי. עד 2004, 81% מהוועדות הקרואות הוקמו ביישובים יהודיים, והוועדה הקרואה הראשונה ביישוב ערבי הוקמה רק ב-[[1987]], ב[[כאבול]]. מאז 2004, 69% מהוועדות הקרואות הוקמו ביישובי מיעוטים.

מקרה נוסף בו הרשות המקומית מנוהלת בידי ועדה שממנה שר הפנים הוא בתקופה שלאחר כינונה. מאחר שבתקופה זו דרוש זמן התארגנות והיערכות עד שיוכלו תושביה של הרשות לנהלה בעצמם, ממנה שר הפנים מועצה לתקופת הביניים. תקופת כהונתה של מועצה כזו מוגבלת באמצעות הוראות סעיף 3 ל[[{{סחפ|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)]]|סעיף 3}}, שקובע כי ה[[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל|בחירות]] הראשונות ייערכו בתוך ארבע שנים וחודשיים מיום כינונה של הרשות. מועד זה ניתן לדחייה עד חמש שנים לאחר [[חובת התייעצות|התייעצות]] עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ובמקרים מיוחדים ניתן לדחותו בשנה נוספת, באישורה של הוועדה.

מקרה נוסף שבו שר הפנים ממנה ועדה למילוי תפקידי המועצה מצוי בסעיף 73א לחוק{{סחפ|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|בסעיף 73א}}, ואולם הנסיבות במקרה זה שונות באופיין מיתר המקרים, ואין מדובר בוועדה קרואה קלאסית. לפי הסעיף, במקרה בו פסק [[בית משפט]] כי הבחירות ברשות המקומית בטלות, בחירות חדשות יתקיימו בתוך 120 ימים. על מנת לא לתת יתרון לראש העיר שנבחר שלא כדין, החוק קובע כי עד לאחר הבחירות תנוהל הרשות המקומית בידי ועדה שמינה שר הפנים. מטבע הדברים, תקופת כהונתה מוגבלת.

כך, למשל, אירע ב[[נהריה]] בשנת [[2005]], לאחר שבית המשפט קבע כי הבחירות שהתקיימו בעיר ב-[[2003]] בטלות, מאחר שראש העיר הנבחר, [[רון פרומר]], חתם על הסכמים בלתי חוקיים ערב הבחירות, שהיה בהם כדי להשפיע על תוצאותיהן. עד הבחירות החדשות, בהן נבחר [[ז'קי סבג]], מונה לשמש כראש העיר, ראש עיריית [[כפר סבא]] לשעבר, [[יצחק ולד]].