ועדת חקירה ממלכתית (ישראל) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת קישור חיצוני לתבנית:פס"ד עליון (תג)
קישורים
שורה 7:
 
== חוק ועדות חקירה ==
ועדת חקירה ממלכתית מתמנה ופועלת בהתאם להוראותיו של {{סחפ|חוק ועדות חקירה, [[תשכ"ט]]-[[1968]]}}. קודם לחקיקתו של חוק זה פעלו ועדות חקירה, (כגון [[ועדת פרומקין]] בראשות השופט [[גד פרומקין]] שהוקמה בשנת [[1950]] כדי לבחון את נושא [[החינוך האחיד]]) לפי [[פקודה (חיקוק)|פקודת]] ועדות חקירה.
 
על-פי החוק, ישנם שני מסלולים להקמת ועדת חקירה ממלכתית:
* {{סחפ|חוק ועדות חקירה}}, המסמיך את הממשלה להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ועל ניסוח כתב מינוי לוועדה. בכתב המינוי של הוועדה נקבעים תחומי פעולתה, כלומר העניינים שיהיו נושאי החקירה. מרגע שהתקבלה ההחלטה בממשלה ונוסח כתב המינוי, הממשלה אינה רשאית עוד להתערב בהרכב הוועדה או בסדרי עבודתה.
* {{סחלפ|חוק מבקר המדינה, התשיתשי"ח-1958}}, מסמיך את [[הוועדה לביקורת המדינה]] להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, בעקבות הגשת דו"ח של [[מבקר המדינה]]. החלטה זו מתקבלת על פי הצעת המבקר או מיוזמתה של הוועדה. מבחינת הממשלה המכהנת מסלול זה עדיף פחות, מכיוון שאז הוועדה לביקורת המדינה מנסחת את כתב ההסמכה של ועדת החקירה ולא היא. בתחילה היה זה מסלול משני ופחות מקובל, ועד שנת 2008 הוקמה ועדה אחת בלבד במסלול זה - [[ועדת בייסקי]] לבדיקת ויסות מניות הבנקים (1985). אולם שלוש הוועדות שהוקמו מתחילת 2008: ועדת החקירה הממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה, בראשות השופטת בדימוס [[דליה דורנר]], ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים בישראל, בראשות השופט [[דן ביין]], וועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון (ועדת מצא), הוקמו על בסיס חוק מבקר המדינה.
 
בשני המקרים הסמכות להחליט על הרכב הוועדה היא בידי נשיא בית המשפט העליון. ועדת חקירה ממלכתית פועלת כמעין בית משפט בהרכב מורחב. לפיכך יש בה לפחות שלושה חברים, או מספר אי-זוגי גדול יותר של חברים (כדי שתמיד ייווצר רוב במקרה של חילוקי דעות). יו"ר הוועדה הוא [[שופט]] של [[בית המשפט העליון]] או שופט של [[בית משפט מחוזי]] או שופט כאמור שיצא לגמלאות או שפרש.
שורה 19:
כאשר הוועדה מוצאת שאדם עלול להיפגע מתוצאות חקירתה, היא מזהירה אותו על כך, ומעמידה לרשותו את חומר הראיות שנאסף בעניינו. כמו כן ניתנת לו אפשרות למסור את גרסתו לוועדה ולחקור עדים מטעמו. הוא רשאי להיעזר בעורך דין מטעמו לשם ניסוח גרסתו ולשם חקירת העדים.
 
בגמר דיוניה עליה להגיש דוח הכולל ממצאים והמלצות, והיא רשאית לפרסם עוד קודם לכן דוח ביניים על תוצאות חקירתה. דוח הוועדה מפורסם לאחר הגשתו לממשלה, אך ניתן לקבוע שהדוח או חלקים ממנו יישמרו בסוד "למניעת פגיעה של ממש בביטחון המדינה, על יחסי החוץ של המדינה, על עניין כלכלי חיוני של המדינה על שלומו או פרטיותו של אדם, או על דרכי הפעולה החסויות של רשות או גוף שיש להם סמכות חקירה על פי דין" (סעיף 20 לחוק{{סחפ|חוק ועדות חקירה|סעיף 20}}).
 
לממשלה נתונה הסמכות להקים ועדה שעצם קיומה וכל דיוניה יישמרו בסוד, כאשר נושא החקירה מחייב זאת.
 
== תפקידן של ועדות חקירה ==
ועדות חקירה אמורות לחקור נושא שנמצא תחת פיקוחה ואחריותה של הממשלה בפני הכנסת. [[חוק ועדות חקירה]] מציין שאם ראתה הממשלה שקיים עניין בעל חשיבות ציבורית חיונית באותה שעה, היא רשאית לבחון אותו באמצעות ועדה שתגיש לה דין וחשבון. ההחלטה לגבי קיום האינטרס הציבורי נתונה בידי הממשלה והיא זו שתצטרך לגבש דעה בנושא כשיוגשו המסקנות.{{הערה|שם=gal|1=[[יצחק גל נור]], '''ועדות חקירה כאמצעי לקבלת החלטות בידי הממשלה''', נתיבי ארגון ומנהל, אפריל 1973, עמ' 323-332}}
 
ועדת חקירה גם עוזרת בטיהור האווירה הציבורית, למרות שייתכן שאת הנושא שבטיפול הוועדה ניתן היה לחקור באמצעים אחרים, ואולי אף יותר יעילים, כגון צעדים משמעתיים, בירור פנימי או חקירה של מבקר המדינה.{{הערה|שם=gal}}
שורה 40:
 
== ועדות חקירה ממלכתיות שהוקמו בישראל ==
מאז נחקק חוק ועדות חקירה ממלכתיות בשנת [[1968]], הוקמו על-פיו 14 ועדות חקירה ממלכתיות, ו-4 ועדות הוקמו על-פי חוק מבקר המדינה (מסומנות בכוכבית):
 
{| class="wikitable" border="1" cellpadding="4" cellspacing="0"
שורה 94:
 
== קישורים חיצוניים ==
*{{ויקיטקסט חוק|חוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968|}}
* דנה בלאנדר, [http://www.idi.org.il/BreakingNews/Pages/Breaking_the_News_1.aspx ועדת חקירה ממלכתית וּועדת בדיקה – מה ההבדל?], באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]
* דנה בלאנדר, [http://www.idi.org.il/Parliament/2007/Pages/2007_53/53_c/Parliament_Issue_53_c.aspx המלצותיה של ועדת החקירה], באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]