ועדת חקירה ממלכתית (ישראל) – הבדלי גרסאות

ועדת חקירה ממלכתית מתמנה ופועלת בהתאם להוראותיו של {{סחפ|חוק ועדות חקירה, [[תשכ"ט]]-[[1968]]}}. קודם לחקיקתו של חוק זה פעלו ועדות חקירה, (כגון [[ועדת פרומקין]] בראשות השופט [[גד פרומקין]] שהוקמה בשנת [[1950]] כדי לבחון את נושא [[החינוך האחיד]]) לפי [[פקודה (חיקוק)|פקודת]] ועדות חקירה.

* {{סחפ|חוק ועדות חקירה}}, המסמיך את הממשלה להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ועל ניסוח כתב מינוי לוועדה. בכתב המינוי של הוועדה נקבעים תחומי פעולתה, כלומר העניינים שיהיו נושאי החקירה. מרגע שהתקבלה ההחלטה בממשלה ונוסח כתב המינוי, הממשלה אינה רשאית עוד להתערב בהרכב הוועדה או בסדרי עבודתה.

* {{סחלפ|חוק מבקר המדינה, התשיתשי"ח-1958}}, מסמיך את [[הוועדה לביקורת המדינה]] להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, בעקבות הגשת דו"ח של [[מבקר המדינה]]. החלטה זו מתקבלת על פי הצעת המבקר או מיוזמתה של הוועדה. מבחינת הממשלה המכהנת מסלול זה עדיף פחות, מכיוון שאז הוועדה לביקורת המדינה מנסחת את כתב ההסמכה של ועדת החקירה ולא היא. בתחילה היה זה מסלול משני ופחות מקובל, ועד שנת 2008 הוקמה ועדה אחת בלבד במסלול זה - [[ועדת בייסקי]] לבדיקת ויסות מניות הבנקים (1985). אולם שלוש הוועדות שהוקמו מתחילת 2008: ועדת החקירה הממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה, בראשות השופטת בדימוס [[דליה דורנר]], ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים בישראל, בראשות השופט [[דן ביין]], וועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון (ועדת מצא), הוקמו על בסיס חוק מבקר המדינה.

בגמר דיוניה עליה להגיש דוח הכולל ממצאים והמלצות, והיא רשאית לפרסם עוד קודם לכן דוח ביניים על תוצאות חקירתה. דוח הוועדה מפורסם לאחר הגשתו לממשלה, אך ניתן לקבוע שהדוח או חלקים ממנו יישמרו בסוד "למניעת פגיעה של ממש בביטחון המדינה, על יחסי החוץ של המדינה, על עניין כלכלי חיוני של המדינה על שלומו או פרטיותו של אדם, או על דרכי הפעולה החסויות של רשות או גוף שיש להם סמכות חקירה על פי דין" (סעיף 20 לחוק{{סחפ|חוק ועדות חקירה|סעיף 20}}).

ועדות חקירה אמורות לחקור נושא שנמצא תחת פיקוחה ואחריותה של הממשלה בפני הכנסת. [[חוק ועדות חקירה]] מציין שאם ראתה הממשלה שקיים עניין בעל חשיבות ציבורית חיונית באותה שעה, היא רשאית לבחון אותו באמצעות ועדה שתגיש לה דין וחשבון. ההחלטה לגבי קיום האינטרס הציבורי נתונה בידי הממשלה והיא זו שתצטרך לגבש דעה בנושא כשיוגשו המסקנות.{{הערה|שם=gal|1=[[יצחק גל נור]], '''ועדות חקירה כאמצעי לקבלת החלטות בידי הממשלה''', נתיבי ארגון ומנהל, אפריל 1973, עמ' 323-332}}

מאז נחקק חוק ועדות חקירה ממלכתיות בשנת [[1968]], הוקמו על-פיו 14 ועדות חקירה ממלכתיות, ו-4 ועדות הוקמו על-פי חוק מבקר המדינה (מסומנות בכוכבית):

*{{ויקיטקסט חוק|חוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968|}}