יחיאל מיכל טוקצינסקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תבנות, בקרת זהויות, הסרת קישורים עודפים |
הוספת פסקה חשובה לדמותו ההיסטורית |
||
שורה 23:
רבי יחיאל מיכל הוציא את הלוח במשך חמישים שנה, בין השנים [[תרס"ה]] - [[תשט"ו]] (1905-1955). עם פטירתו המשיך בנו, רבי [[ניסן אהרן טוקצינסקי]] (נפטר בט"ו בטבת תשע"ב{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|עץ חיים היא • רבי ניסן אהרן טיקוצינסקי זצ"ל|36617|[[10 בינואר]] [[2012]]}}}}) להוציא לאור את הלוח למנהגי ארץ ישראל. עם פטירתו ממשיך בנו רבי צבי אריה טוקצינסקי להוציא לאור את הלוח.
== הכרעתו בסוגיית 'קו התאריך' ==
שמו של רבי יחיאל מיכל התפרסם במיוחד בעקבות [[פולמוס השבת ביפן]]. כאשר עלתה, בקיץ [[ה'תש"א]] לדיון סוגיית קביעת יום השבת ב[[יפן]], התלויה בהכרעה בשאלת מיקומו של [[קו התאריך ההלכתי]], שאלה שהייתה לה משמעות דחופה עבו רבני הישיבות ששהו אז במדינה, לגבי זמנו של [[צום יום כיפור]], פנה האדמו"ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], האדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]] אל הרב טיקוצ'ינסקי, שנודע כאחד ממורי ההוראה הבולטים ב[[ירושלים]] וכמומחה גם בסוגיות של [[זמני היום בהלכה]], בבקשה להכריע בשאלה זו. לאחר בירור שערך הרב טיקוצ'ינסקי, גיבש את מסקנותיו, שעיקרם הייתה ההוראה לשמור את השבת ביפן ביום השביעי למניינם של בני המקום - ואת צום יום הכיפורים ביום רביעי. ב[[פולמוס השבת ביפן#בתקופת מלחמת העולם השניה|אסיפת רבני ירושלים]] שכינס הרב הראשי [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ב[[ד' בתשרי]] [[ה'תש"ב]], בפניה נאם הרב טיקוצ'ינסקי, הוחלט לקבל את הכרעתו בנידון ולהורות לבני הישיבות שביפן לצום ביום רביעי. לעומת אסיפה זו, יצא [[החזון אי"ש]] בהוראה משלו, לצום את צום יום הכיפורים ביום חמישי, על בסיס שיטתו לפיה קו התאריך ההלכתי עובר בגבולה של סין, והיום ההלכתי ביפן הוא כיומו של חצי העולם המערבי.
כעבור שנתיים הוציא הרב טיקוצ'ינסקי את ספרו "היומם בכדור הארץ", בו הוא מבאר ומבסס באריכות את שיטתו לגבי 'קו התאריך ההלכתי', העובר לדעתו באמצע [[האוקיינוס השקט]], 180° מירושלים. החזון אי"ש, מצידו, הוציא לאור את 'קונטרס י"ח שעות', בו הוא תוקף באריכות ובחריפות את גישתו של הרב טיקוצ'ינסקי. השניים החליפו ביניהם מכתבים בנושא, ואף נפגשו פנים אל פנים כדי ללבן את הסוגיה, אך לא הגיעו לעמק השווה.
==ספריו==
| |||