אופולה לובלסקיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קישורים חיצוניים: הפניה לאנצי' של המחנות והגטאות
מ קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
שורה 24:
|יחידה שלטונית שנייה=[[אופולה (מחוז, לובלין)|אופולה]]
}}
'''אוֹפּוֹלֶה לוּבֶּלְסְקְיֶה''' (מ[[פולנית]]: '''Opole Lubelskie''') היא עיירה במזרח [[פולין]], כ-10 ק"מ ממזרח ל[[נהר הוויסלה]], והיא בירת מחוז אופולה שבפרובינציית [[לובלין (פרובינציה)|לובלין]]. נכון ל-[[2006]], אוכלוסיית העיר מונה 8,832 תושבים.
 
קודם [[שואת יהודי פולין|השואה]] הייתה זו [[שטעטל|עיירה יהודית]] בעלת [[הקהילה היהודית|קהילה יהודית]] גדולה.
שורה 33:
==יהודי אופולה לובלסקיה==
[[קובץ:Opole Lubelskie holocaust memorial.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[אנדרטה]] לזכר יהודי אופולה לובלסקיה שנספו בשואה, ב[[בית העלמין בחולון]]]]
משפחות [[יהדות פולין|יהודיות]] החלו להגיע לעיירה ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]]. בתקופת [[גזירות ת"ח ת"ט]] נשרפו רוב בתי היהודים, ורבים מהם נרצחו בידי חייליו של [[בוגדן חמלניצקי|חמלניצקי]]. מאוחר יותר חזרו היהודים לעיר, והיוו חלק נכבד מהתפתחות המקום. ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] התארגנו יהודי העיירה ל[[הקהילה היהודית|קהילה]] מסודרת, בנו [[בית כנסת]], ייסדו [[בית קברות]] ומינו [[רב]] לקהילה. בין הדמויות הבולטות בקהילה היה רבי [[ירמיה קאליש|ירמיה מאופלה]] מ[[חסידות אמשינוב|שושלת אמשינוב]], שכיהן כ[[רב]]כרב וכ[[אדמו"ר]] בעיירה.
 
בראשית המאה ה-20 התארגנו בעיירה חוגים [[ציונות|ציוניים]] ראשונים, אשר פעילותם התחדשה ביתר שאת לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]]. בנוסף לארגונים ה[[ציונים|ציוניים]], פעלו בעיירה גם [[תנועת נוער|תנועות נוער]] [[ציונות|ציוניות]], ובהן [[הנוער הציוני]], [[השומר הצעיר]], [[החלוץ]] ו[[בית"ר]]. כמו כן, פעלה בעיירה [[אגודת ישראל]], שייסדה בשנת [[1922]] [[בית ספר]] מרשת [[בית יעקב]]. רבה של הקהילה ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]] ו[[שנות ה-30 של המאה ה-20|השלושים]] היה הרב ראובן וינקלר. בשנות השלושים סבלה הקהילה מגל ה[[אנטישמיות]] בפולין, [[בית קברות|בית העלמין]] היהודי בעיירה חולל, ויהודים הותקפו ברחובותיה.
 
ערב [[מלחמת העולם השנייה]] ישבו בעיירה כ-4,300 יהודים, כשני שלישים מסך תושביה.
שורה 42:
אזור אופולה לובלסקיה נכבש בידי ה[[גרמניה|גרמנים]] באמצע [[ספטמבר]] [[1939]]. במשך ארבעה שבועות לערך שרר בעיירה תוהו ובוהו, שכן הגרמנים טרם ביססו את שלטונם בעיירה עצמה, ורבים מתושבי העיירה הפולנים ניצלו את המצב למעשי שוד וביזה של רכוש היהודים. כעבור זמן מה ביססו הגרמנים את שליטתם בעיירה, ועד מהרה הפכו אותה למקום ריכוז של יהודי הסביבה. ב-[[29 בדצמבר]] [[1939]] הובאו לעיירה כ-2,500 פליטים מ[[פולאבי]], ולמחרת הובאו עוד כ-300 פליטים מ[[יוזפוב על נהר ויסלה]]. בתחילת [[1940]] כבר היו בעיירה כ-7,000 יהודים. הגרמנים הקימו בעיירה [[יודנרט]] בן 18 חברים, שבראשו עמד יענקל הוכמן. ב[[פברואר]] [[1941]] הובאו לעיירה שתי קבוצות גדולות של יהודים שגורשו מ[[וינה|ווינה]], וכך הגיע מספר יהודי העיירה באביב [[1941]] לכ-9,000. ב[[מרץ]] [[1941]] הוקם בחלק הישן של העיר, בשטח של כ-12 דונם, [[גטו]] וסביבו חומה. בגטו התקיימה צפיפות רבה, ובממוצע התגוררו בכל חדר 9 נפשות.
 
עוד בחודשים הראשונים לכיבוש גויסו יהודים רבים מהעיירה לעבודה בשני כפרים סמוכים, חודצ'ה גורנה וחודצ'ה דולנה. באמצע [[1940]] נצטווה ה[[יודנרט]] להכין רשימה של כל הגברים היהודים בני 14-6014–60, ועל פיה נשלחו מפעם לפעם קבוצות של עובדי כפייה למקומות אחרים במחוז. ב[[קיץ]] [[1941]], עם פרוץ [[מבצע ברברוסה]], הורע מצב היהודים ב[[גטו]], בעיקר בשל קיצוץ מנות המזון. בתחילת שנת [[1942]] פרצה ב[[גטו]] מגפת טיפוס, שנספו בה יותר מ-500 יהודים. המצוקה בגטו החריפה עוד יותר ב[[מרץ]] [[1942]], לאחר שהובאו אליו עוד כ-2,800 פליטים, רובם מ[[קז'ימייז' דולני]] ומיעוטם מ[[ונבולניצה]], ובתקופה זו פיזרו הגרמנים את ה[[יודנרט]]היודנרט של ה[[גטו]], והקימו תחתיו [[יודנרט]] חדש.
 
ב-[[31 במרץ]] [[1942]] הוחל בגירוש יהודים מה[[גטו]] ל[[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]]. 1,950 יהודים הוצאו מבתיהם, ורוכזו בכיכר השוק הסמוכה לחומת הגטו, ומשם הובלו ברגל לתחנת הרכבת ב[[נלנצ'וב]] הסמוכה, הועלו על קרונות משא, ושולחו ל[[בלז'ץ]]. בתחילת [[מאי]] [[1942]] הובאו לגטו עוד כ-1,300 יהודים מ[[גטו]] [[יוזפוב]] שפונה מיושביו. ב-[[25 במאי]] [[1942]] נערך הגירוש השני, וכ-2,000 יהודים שולחו דרך תחנת הרכבת בנלנצ'וב ל[[סוביבור]] (בהם היה שלמה שמייזנר, ממובילי מרד האסירים ב[[סוביבור]]). קבוצה אחרונה של מפונים, כ-1,400 יהודים, רובם מ[[סלובקיה]] ומקצתם מ[[צרפת]], הובאה לגטו ב-[[30 במאי]] [[1942]], ובמועד זה היו ב[[גטו]] כ-7,600 יהודים.