אופולה לובלסקיה – הבדלי גרסאות

|יחידה שלטונית שנייה=[[אופולה (מחוז, לובלין)|אופולה]]

}}

 

קודם [[שואת יהודי פולין|השואה]] הייתה זו [[שטעטל|עיירה יהודית]] בעלת [[הקהילה היהודית|קהילה יהודית]] גדולה.

==יהודי אופולה לובלסקיה==

[[קובץ:Opole Lubelskie holocaust memorial.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[אנדרטה]] לזכר יהודי אופולה לובלסקיה שנספו בשואה, ב[[בית העלמין בחולון]]]]

 

 

ערב [[מלחמת העולם השנייה]] ישבו בעיירה כ-4,300 יהודים, כשני שלישים מסך תושביה.

אזור אופולה לובלסקיה נכבש בידי ה[[גרמניה|גרמנים]] באמצע [[ספטמבר]] [[1939]]. במשך ארבעה שבועות לערך שרר בעיירה תוהו ובוהו, שכן הגרמנים טרם ביססו את שלטונם בעיירה עצמה, ורבים מתושבי העיירה הפולנים ניצלו את המצב למעשי שוד וביזה של רכוש היהודים. כעבור זמן מה ביססו הגרמנים את שליטתם בעיירה, ועד מהרה הפכו אותה למקום ריכוז של יהודי הסביבה. ב-[[29 בדצמבר]] [[1939]] הובאו לעיירה כ-2,500 פליטים מ[[פולאבי]], ולמחרת הובאו עוד כ-300 פליטים מ[[יוזפוב על נהר ויסלה]]. בתחילת [[1940]] כבר היו בעיירה כ-7,000 יהודים. הגרמנים הקימו בעיירה [[יודנרט]] בן 18 חברים, שבראשו עמד יענקל הוכמן. ב[[פברואר]] [[1941]] הובאו לעיירה שתי קבוצות גדולות של יהודים שגורשו מ[[וינה|ווינה]], וכך הגיע מספר יהודי העיירה באביב [[1941]] לכ-9,000. ב[[מרץ]] [[1941]] הוקם בחלק הישן של העיר, בשטח של כ-12 דונם, [[גטו]] וסביבו חומה. בגטו התקיימה צפיפות רבה, ובממוצע התגוררו בכל חדר 9 נפשות.

 

 

ב-[[31 במרץ]] [[1942]] הוחל בגירוש יהודים מה[[גטו]] ל[[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]]. 1,950 יהודים הוצאו מבתיהם, ורוכזו בכיכר השוק הסמוכה לחומת הגטו, ומשם הובלו ברגל לתחנת הרכבת ב[[נלנצ'וב]] הסמוכה, הועלו על קרונות משא, ושולחו ל[[בלז'ץ]]. בתחילת [[מאי]] [[1942]] הובאו לגטו עוד כ-1,300 יהודים מ[[גטו]] [[יוזפוב]] שפונה מיושביו. ב-[[25 במאי]] [[1942]] נערך הגירוש השני, וכ-2,000 יהודים שולחו דרך תחנת הרכבת בנלנצ'וב ל[[סוביבור]] (בהם היה שלמה שמייזנר, ממובילי מרד האסירים ב[[סוביבור]]). קבוצה אחרונה של מפונים, כ-1,400 יהודים, רובם מ[[סלובקיה]] ומקצתם מ[[צרפת]], הובאה לגטו ב-[[30 במאי]] [[1942]], ובמועד זה היו ב[[גטו]] כ-7,600 יהודים.