פתיחת התפריט הראשי

שינויים

עריכה, סקריפט החלפות (היות ש), אחידות במיקום הערות שוליים
 
===פרשת מינויו לרבנות בני ברק===
ב[[כ"ו בשבט]] [[ה'תשמ"ו]] נפטר אביו, ובמהלך [[הלוויה|הלוויתו]] הכריז [[ראש העיר]], [[משה אירנשטיין]]: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודא ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק"{{הערה|{{מעריב|ברוך נאה|"אוי לספינה שאיבדה את הקברניט שלה"|1986/02/06|00302}}, עמ' 3}}. ההכרזה עוררה ויכוח סוער בעיר. הרב [[אלעזר מנחם שך]], מנהיג הציבור ה[[ליטאים (זרם)|ליטאי]], התנגד למינויו של [[חסידות חב"ד|חסיד חב"ד]] כרב העיר{{הערה|{{מעריב|ברוך נאה|צלבי קרס צויירו על מכוניתו של הרב שך|1986/05/23|01100}} עמ' 11; {{מעריב|ברוך נאה נאה|מכונית הרב|1986/05/25|00512}} עמ' 5; {{מעריב|ברוך נאה|באמצע החבילות "על עלבון התווה' ניתק החשמל|1986/05/27|00700}} עמ' 7; {{מעריב|ברוך נאה|מלחמת עגבניות ברחוב החרדי|1986/10/23|01803}} עמ' 18}} והמליץותמך בכך שהרב [[שמואל וואזנר]], רבה של שכונת "[[זיכרון מאיר]]" בעיר, ימלאימונה את התפקידלתפקיד. הרב וואזנר שהה באותה עת ב[[לונדון]] ועם שובו לישראל הכריזהודיע כי הוא מקבל את מרותו של הבן כממשיך דרכו של אביו ברבנות העיר.
 
בפועל חרף תמיכת חלק מקהילות ה[[חסידים]] ברב לנדא, הוא לא מונה לרבנות העיר באופן רשמי מטעם המדינה, והוא קיבל משכורת מהעירייה כרב שכונה. היות ורובשרוב החנויות בעיר היו תחת השגחתו, הקים הרב שך את מערכת השחיטה "קהל עדת ישראל" בראשותו של הרב [[נסים קרליץ]]. כעבור כחודש מהקמת השחיטה החדשה, ניסה הרב קרליץ להוביל פשרה, לפיה יעמוד בית השחיטה הבני-ברקי תחת סמכות משותפת שלו ושל הרב לנדא. הרב שך התנגד להסכם{{מקור}} והוביל להקמתה של מערכת כשרות אלטרנטיבית לציבור הליטאי בשם "[[בד"ץ שארית ישראל|שארית ישראל]]", בראשותו של הרב [[חיים שאול קרליץ]]. במהלך כל השנים עד לפטירתו של הרב לנדא, הקפידו בעיתון [[יתד נאמן]] להשמיט את השורה "רב אב"ד דבני ברק" מחותמת הכשרות שלו בפרסומות למוצרים{{הערה|[https://pashkevil.co.il/9482/ שוב דפקו את הבנעבראקים ואת רבם] 10.20.2010}}.
 
עם זאת, היו רבנים ליטאים שלא תמכו בהקמת כשרות 'שארית ישראל', כמו הרב [[נסים קרליץ]], [[דוב לנדו]], הרב [[דוד פוברסקי]] והרב [[ברוך דב פוברסקי]]. כך פורסם לאחר פטירת הרב לנדא תיעוד של הרב [[אהרן לייב שטיינמן]] כשהוא אומר שההשגחה שלו טובה, וה[[חזון איש]] סמך עליו.{{הערה|{{כיכר השבת|שאול כהנא|מרן הגראי"ל שטיינמן חשף: "ה'חזון איש' אחז מהרב לנדא"|312228|31 במרץ 2019}}}}. אך למעשה בהשפעת הרב שך רוב הליטאים תושבי בני ברק וחלק ניכר מהסרים למרותו של הרב שך גם במקומות אחרים, חדלו להשתמש במוצרים עם חותמת הכשרות של הרב לנדא.
 
רוב [[חצר חסידית|החצרות החסידיות]] עמדו לצדו של הרב לנדא, אך למשל [[בד"ץ מחזיקי הדת]] של [[חסידות בעלז]] העניק הכשר לרשת של קונדיטוריות, שממנה הסיר הרב לנדא את השגחתו. למרות ההתנגדות נותרה השגחתו של הרב לנדא הדומיננטית ביותר ברובן המכריע של חנויות המזון, הירקות והבשר בבני ברק, וגם ועד הכשרות של [[הבד"ץ של העדה החרדית]] נהג להימנע ממתן הכשרים לחנויות ומפעלים בתחומי העיר.
*אסר לאכול תרנגול [[בראקל]] מכיוון שאין מסורת על תרנגול זה ומסיבות נוספות{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|הרב לנדא לרבי מסאטמר: "השטן הצליח להכשיל את המחמירים"|824231|15 באוגוסט 2017}}}}{{הערה|שם=ברונפמן שיטה|שבועון כפר חב"ד, גיליון 1802, 4.4 2019, הטקסט מובא גם ב:[https://www.alysefer.com/rabaylando/ על דרכו ההלכתית של הרב משה לנדא זצ"ל]}}.
*התיר לאכול דגי [[מליח|הערינג]], למרות שייתכן שיש בהם תולעי [[אניסאקיס]], כי סבר שאין איסור באכילת תולעים מסוג זה{{הערה|שם=ברונפמן שיטה}}.
*אסר לאכול דגי [[טונה]] משום שטען שהדגים הכשרים [[כבוש כמבושל|נכבשים]] בספינות יחד עם דגים אחרים שאינם כשרים{{מקור}}.
*התיר לאכול [[בוטנים]] בפסח, גם לאשכנזים;, סברבנימוק שאינם נכללים [[איסור אכילת קטניות בפסח|באיסור אכילת הקטניות]]{{הערה|על פי דברי ה[[רש"ז מלאדי]] ב[[שולחן ערוך הרב]]}}. משך תקופה מסוימת נהג אף לתת הכשר לבוטנים בפסח, אך הפסיק לאחר פניות מרבנים שונים{{מקור}}.
*התנגד לנתינת אקונומיקה או כל חומר חריף אחר במים המשמשים ל[[הגעלת כלים]] כדי ל[[נותן טעם לפגם|פגום את טעם המאכלים]] היוצא מהכלים{{הערה|{{כיכר השבת|שאול כהנא|המחלוקת הראשונה בין רבני בני ברק וההכרעה ההלכתית|314172|17 באפריל 2019}}}}.