בני ישראל (הודו) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoniher (שיחה | תרומות)
Yoniher (שיחה | תרומות)
שורה 2:
[[קובץ:Brockhaus and Efron Jewish Encyclopedia e4 127-1.jpg|ממוזער|בני-ישראל מהודו שנת 1838 (כנראה ממשפחת קמודן מוכאדם דיווקר, נשיאי הקהילה)]]
[[קובץ:Beni-israel-india.jpg|ממוזער|משפחת טלקר: הסבא דניאל, הבן משה והנכד דניאל (שנת 1870 לערך)]]
'''בני ישראל''' (ב[[מרטהי יהודית|מראטהי יהודית]]: '''बेने इस्राएल''', תעתיק: "בֶּנֶה ישראל") הוא שמה של הקהילה היהודית שהתקיימה במערב [[הודו]] בנוסף לקהילת יהודי [[בגדאד]]<ref>יהודי "בגדאד" חיו בבומביי, כלכותה ופונה, לצד "בני ישראל".

Shalva Weil (ed.) The Baghdadi Jews in India: Maintaining Communities, Negotiating Identities and Creating Super-Diversity (Routledge, 2019).</ref> ו[[יהדות קוצ'ין|יהודי קוצ'ין]] בהודו.{{הערה|Weil, Shalva (2010). "Bombay". In Stillman, Norman A. (ed.). ''Encyclopedia of Jews in the Islamic World''}} עם הקמת מדינת ישראל, עלתה במהלך השנים רוב הקהילה לישראל ובה מצוי הריכוז הגדול ביותר של בני ישראל מהודו.
 
בטרם ה[[עלייה לארץ ישראל|עלייה]] לישראל באמצע [[המאה ה-20|המאה העשרים]] מנתה הקהילה כ-24,000 נפשות שהתרכזו בעיקר ב[[מומביי|מומבאי]], [[כלכותה]], [[דלהי]], [[אחמדאבאד]] וטהאנה. כיום, על-פי ההערכות, מונה הקהילה כ-74,000 נפשות בישראל, כ-3,000 נפשות באזור מומבאי, כמה מאות נפשות ברחבי הודו ועוד כ-1,000 נפשות ברחבי העולם כולל צאצאי נישואין בין עדתיים. [[קובץ:Ahmedabad_Synagogue.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת מגן אברהם (הודו)|בית הכנסת מגן אברהם]] של קהילת בני ישראל באחמדאבאד]]
שורה 42 ⟵ 44:
 
== חיי הדת ==
עדיין נותרו כ-20 בתי כנסת ברחבי הודו של הקהילה, רובם כבר לא פעילים. חלק מבתי הכנסת נהרס בשל עזיבת הקהילה. עם זאת, חלק מבתי הכנסת הנותרים גדולים מאוד ומרשימים ועדיין פעילים במיוחד בחגים ושבתות. רוב בתי הכנסת הוקמו בראשית המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20. בתי הכנסת של בני העדה ב[[פקיסטן]] נהרסו עד היסוד לאחר קום המדינה, האחרון שבהם, "[[בית הכנסת מגן שלום|מגן שלום]]" ב[[קראצ'י|קראצ׳י]] נהרס ב-1988 על מנת לפנות מקום למרכז קניות.{{הערה|<ref>{{צ-מאמר year=2011|מחבר=ShalvaWeil WeillShalva|שם=?What Happened to Pakistan's Jews|כתב עת=Journal for the Study of Antisemitism, 2011}}|שםכרך=3(3)|עמ=701-703}}</ref> בשנים האחרונות נשלחו למומבאי רבנים שונים, ושירתו שם תקופות קצרות, וכן נציגים של תנועת חב"ד.
 
בני ישראל דבקים במסורת שלהם ובמנהגיהם, והמועדים החשובים ביותר להם הם ראש השנה, יום כיפור, שמחת תורה וחג הפסח. בחתונה, למשל, הכלה לובשת סארי לבן ויוצאת לקבל את פני החתן, כשהוא עומד על בימת בית הכנסת ומזמר את "שיר החתן" המיוחד לבני ישראל. אחד המנהגים המיוחדים של בני ישראל קשור ב[[פסח|חג הפסח]]: יהודי אליבג נוהגים לטבול בערב פסח את כף היד בדם, להטביע את היד על נייר ולתלות את הנייר מעל משקוף הדלת. מנהג זה הוא זכר ל"פסחתי על הבתים" אשר במצרים, אבל הוא ייחודי ליהודי "בני ישראל".
שורה 62 ⟵ 64:
לפי דו"ח הוועדה העליונה על הפזורה ההודית (2012), שסקר את החיים בישראל עבור קהילת בני ישראל. הוא ציין כי בעיר באר שבע בדרום הארץ נמצאת הקהילה הגדולה ביותר של בני ישראל, יש להם סוג חדש של משפחה רב-לאומית.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Shalva Weil|שם=The Bene Israel Indian Jewish Family in Transnational Context|כתב עת=Journal of Comparative Family Studies, 2017|כרך=43(1)|עמ=71-80}}}}
 
בדרך כלל בני ישראל לא פעלו פוליטית ופעלו באמצעים צנועים. הם לא יצרו קשרים כלכליים מתמשכים עם הודו, והם בעלי מעמד פוליטי מצומצם בישראל. הקהילה, למרות שהייתה בישראל במשך דורות רבים, שמרה על מסורות רבות מהודו, מלידה ופולחנים כמו מהנדי.{{הערה|Weil, S. 2018 'Indian Judaic Traditions'. In: Sushil Mittal and Gene Thursby (eds) Religions in South Asia: an Introduction  (second edition),   New York and London: Routledge, Taylor and Francis Group, pp.186-205.}} יהודים ממוצא הודי נחשבים בדרך כלל לספרדים; הם השתלבו היטב מבחינה דתית עם הקהילה הספרדית בישראל.{{הערה|"Report of the High Level Commission on the Indian Diaspora" Indian Diaspora}}
 
== המעמד בהלכה הרבנית ==