יהדות אוסטריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תוכנ\1ת, \1סימפתי
שורה 261:
בתקופת השואה האוסטרית פעל בווינה ה[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] ה[[סין (אזור)|סיני]] הכללי בווינה, [[פנג שאן הו]]. פנגשאן סיכן את הקריירה שלו ואת חייו בעת שהציל אלפי יהודים שנמלטו מידי הנאצים, על ידי כך שאישר במהירות אלפי ויזות ליהודים שמיהרו לברוח מהמדינה. בשל מעשיו הוא הוכר לאחר השואה כ[[חסיד אומות העולם]] בידי [[יד ושם]].
 
ב-[[1939]] החלו הנאצים בתהליך השמדת היהודים. נכבדי הקהילה, כ-6,000, נשלחו ל[[מחנה הריכוז דכאו]], ול[[בוכנוולד]]. מחנה הריכוז העיקרי באוסטריה היה [[מאוטהאוזן]], ששכן בקרבת העיר [[לינץ]]. יהודים רבים אחרים נשלחו למחנות הריכוז [[טרזינשטט]] ו[[לודז']] ומשם למחנה ההשמדה של [[אושוויץ]]. בקיץ אותה שנה נסגרו מאות מפעלים וחנויות יהודיות בידי הממשלה. באוקטובר [[1941]] נאסר על היהודים באופן סופי לצאת מגבולות אוסטריה. מספר היהודים הכולל של היהודים שהצליחו לצאת מאוסטריה עומד על כ 28,000. חלק מיהודי וינה נשלחו למחנה האיסוף [[תכניתתוכנית לובלין|ניסקו]] שב[[פולין]]. בסוף חורף [[1941]] נשלחו 4,500 יהודים נוספים מווינה למחנות השמדה וריכוז שונים בפולין (בעיקר ל[[איזביצה קויאווסקה|איזביצה]] ולגטאות אחרים באזור [[לובלין]]). ביוני [[1942]] יצא משלוח ישיר מהעיר למחנה ההשמדה [[סוביבור]] ובו היו כאלף יהודים. בסתיו שלחו הנאצים יהודים נוספים לגטאות בערי האזורים שכבשו מ[[ברית המועצות]]: [[ריגה]], [[קובנו]], [[וילנה]] ו[[מינסק]]. יהודים אלו נרצחו בידי חילי ה[[אס אס]] בעיקר ביריות.
 
באוקטובר [[1942]] נותרו על אדמת אוסטריה בסביבות 2,000 עד 5,000 יהודים בלבד.{{הערה|שם=OEHK|1=as quoted in: Österreichische Historikerkommission: ''Schlussbericht der Historikerkommission der Republik Österreich.'' Band 1. Oldenbourg Verlag, Wien 2003, S. 85–87}} כ-1,900 מהם נשלחו אל מחוץ למדינה בשנתיים הבאות, והשאר נותרו במסתור. רבים מאלו שהצליחו לשרוד את השואה בווינה נטמעו ב[[התבוללות]]. מספרם הכולל של יהודי אוסטריה שנספו בשואה הוא 70,000. שאר האוכלוסייה היהודית של אוסטריה, למעט היהודים שנותרים באוסטריה, הצליחו להגר החוצה מהמדינה.
שורה 284:
ב[[יולי]] [[1991]] הכירה הממשלה האוסטרית בהיותה שותפה לפשעי [[הרייך השלישי]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. בתור מעין לקיחת אחריות על מעשיה, שחזרה ממשלת אוסטריה ב [[1993]] את בית הכנסת ב[[אינסברוק]] שנהרס ב[[ליל הבדולח]] ושנה לאחר מכן הספרייה היהודית בווינה נפתחה מחדש.
 
ה[[נאו נאציזם]] וה[[אנטישמיות]] שבים וצצים מפעם לפעם בחיים הציבוריים באוסטריה. בשנות ה-90 נשלחו מכתבי איומים רבים לפוליטיקאים ועיתונאים, וגם היום אנשים בכירים שונים עדיין משמיעים סימפטיהסימפתיה כלפי הנאציזם בהזדמנויות שונות. אחד הנודעים שבהם היה הפוליטיקאי הימני [[ירג היידר]].
 
דוגמה טובה לאנטישמיות של היידר היא פרשת אריאל מוזיקנט, נשיא הקהילה היהודית באוסטריה. בכנס בו נוהגים ללעוג לפוליטיקאים, אמר היידר על מוזיקנט כי "איני מבין כיצד אדם ששמו אריאל יכול להיות בעל ידיים מלוכלכות כל כך" (משחק מילים עם אבקת הכביסה "אריאל"). ההתבטאות הזו גרמה להתרגזות רחבה, בגלל שהשימוש בביטוי "ידיים מלוכלכות" היה כינוי מקובל של הנאצים ליהודים. בעקבות ההתבטאות הזו הגיש מוזיקנט תביעת דיבה נגד היידר. בסופו של דבר היידר התנצל ואמר "אני חוזר בי מהדברים שנאמרו ב-28 בפברואר 2001, מביע חרטה ומבקש סליחה". עקב ההתנצלות ביטל מוזיקנט את תביעת הדיבה.{{הערה|1=[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1607928,00.html כתבה על פרשת אריאל מוזיקנט] ב ynet}}