דואג האדומי – הבדלי גרסאות

משמו של דואג ניתן להסיק שמוצאו ככל הנראה מ[[אדום (עם)|אדום]]. על פי [[יוסף בן מתיתיהו]] בספרו קדמוניות היהודים, היה דואג ממוצא סורי וזאת כנראה בעקבות הגרסה "ארמי" תחת "אדמי" המתועדת ב[[תרגום השבעים]].{{הערה|יוסף בן מתיתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ירושלים, מאגנס, 2007, ע"מעמ' 207.}} דואג היה "אַבִּיר הָרֹעִים, אֲשֶׁר לְשָׁאוּל", כלומר ה[[שר]] הממונה על ה[[רועה צאן|רועים]] בממלכתו של שאול. ניתן להבין כי דואג היה איש אדוק - מתואר כ"נֶעְצָר לִפְנֵי ה'" ב[[משכן נוב]]. בעת שהותו במשכן נוב, היה עד לעזרה שהגיש ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] [[אחימלך בן אחיטוב]] ל[[דוד]] בברחו מפני [[שאול]]. דואג סיפר על כך לשאול אשר גזר מוות על אחימלך ובית אביו. כאשר סירבו עבדי שאול לבצע את גזר הדין, פנה שאול לדואג והורה לו לפגוע בכוהנים. דואג ביצע את צו המלך באכזריות רבה: הרג שמונים וחמישה כוהנים והכה בעיר נוב "מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה, לְפִי חָרֶב".{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|כב|יט}}}}

לדעת [[משה גרסיאל]] קיימת זיקה בין שמו לבין מעשהו. ייתכן כי המחבר המקראי יוצר זיקה בין שמו לדאגתו לאחימלך. [[חז"ל]] ייחסו את שמו למעשהו בשונה: "כתיב דואג וכתיב דויג - אמר רבי יוחנן: בתחילה יושב הקב"ה ו'''דואג''' שמא יצא זה לתרבות רעה" (סנהדרין ק"ו, ע"ב).{{הערה|משה גרסיאל, '''מדרשי שמות במקרא''', רמת גן, רביבים, 1987, ע"מעמ' 145}}