אתה הנחלת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטגוריה:פיוטים באמצעות HotCat |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1, דוגמה\1, לחלופין |
||
שורה 5:
===דרך מנין המצוות באתה הנחלת===
דרך מניין המצוות בפיוט מבולבלת וחסרת סדר, ושיטתו של הפייטן בעריכת הפיוט עודנה בגדר תעלומה; בנוסף, חסרות מצוות רבות האמורות בתורה (יונה פרנקל{{הערה|במבואו ל"מחזור שבועות", שם.}} כתב כי כל המצוות המנויות בפיוט אינן אלא 570
על פי פרופ' [[יונה פרנקל]]{{הערה|במבואו ל"מחזור שבועות", שם.}}, אין ספק שהפייטן לא נתכוון למנות את כל המצוות, שהרי החסיר מספר מצוות עיקריות כגון [[פריה ורבייה]] (שהיא המצווה הראשונה בתורה), אכילת [[מרור]] או נתינת [[מחצית השקל]]; מצוות נוספות אף חוזרות על עצמן כמה פעמים, בהתאם לחזרת התורה עליהן. פרנקל מעיר כי אכן אין הפייטן כותב בשום מקום שכוונתו היא למנות את כל תרי"ג המצוות.
שורה 17:
==זמן הפיוט ומחברו==
{{לעדכן|נושא=ספרות}}
את רוב פיוטי האזהרות האשכנזיים חיבר [[אליהו הזקן|ר' אליהו הזקן]], שהיה גיסו של [[רב האי גאון]] ותלמידו של [[רבינו גרשום]]{{הערה|ראו ה[[תוספות]] בנידה דף ל' עמוד א' ויומא דף ח' עמוד א'.}}; פיוטיו מצוטטים מספר פעמים אצל [[בעלי התוספות]]. עד שנמצאו אזהרותיו המקוריות, היו שטעו לחשוב{{הערה|[[החיד"א]] ב"שם הגדולים" ח"א ערך רבנו האי גאון, חידושי המהרד"ם על ספר המצוות לרמב"ם, שורש שלישי.}} שהוא גם מחברה של אזהרה זו, "אתה הנחלת"; ואכן, בכמה מחזורים נדפס בראש הפיוט "אזהרות דאליהו זכור לטוב"{{הערה|
אחרים סברו שהוא שייך ל[[אלעזר הקליר|רבי אלעזר הקליר]], מחברם של רוב הפיוטים המצויים בידינו{{הערה|[[הרמ"א]], בספרו "תורת העולה" חלק ג', פרק ל"ח.}}, ורבים נוספים מביאים אותו כמיוחס לפייטן [[שמעון בן יצחק|רבינו שמעון הגדול]] בן ר' יצחק{{הערה|[[וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]] במחזורו לשבועות, הנובר תקי"ט, עמ' 10 ו-139, [[שלום (בן יחזקאל) אלבק|ר' שלום אלבק]] בהקדמתו לספר הראב"ן, וורשה תרס"ה, [[ירוחם פישל פרלא|ר' ירוחם פישל פרלא]] (הגרי"פ) בהקדמתו לביאורו לספר המצוות לר' סעדיה גאון ועוד.}}. יש המייחסים אותו לרבינו [[שמעון ממאנש]]{{הערה|ייתכן שהכוונה אינה למחוז [[מאנש]] אלא לחבל לה-מאן.}}, פייטן צרפתי שחי בסביבות השנים [[ד'ת"ר]]-[[ד'תר"ן]] ([[המאה ה-9]]) והיה מאבותיו של רבי שמעון הגדול{{הערה|שו"ת ה[[מהרש"ל]] סימן כ"ט, ועל פיו [[יצחק אייזיק בן יעקב|רי"א בן יעקב]] ב"אוצר הספרים", ערך "אזהרות"; ובהבנת דברי המהרש"ל הללו טעו הסוברים שר' שמעון הגדול עצמו כתבו.}}.
למעשה, ברור כי הפיוט היה ידוע כבר בתקופת אחרוני ה[[גאונים]] ונכתב קודם תקופתו של רס"ג, בן [[המאה ה-9]]; ישנם גם המקדימים את זמנו של המחבר ל[[המאה ה-6|מאה הששית]]{{הערה|ראו [[יונה פרנקל]] במבואו שם, ו[[שד"ל]] בעמ' כ"ד למבואו למחזור בני רומי, ליוורנו תרי"א.}}. יונה פרנקל{{הערה|במבואו ל"מחזור שבועות", שם.}} כתב כי הפיוט התחבר כנראה לאחר חתימת ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], אך קדם למאה התשיעית, בה חי בעל [[הלכות גדולות]] שהעתיק במניין המצוות שלו את לשון הפיוט. לפי תיארוך זה קדם זמן חיבורו של הפיוט בוודאות לתקופתם של רבינו שמעון הגדול ורבי אליהו הזקן. בנוסף, כנראה שהפיוט חובר בבבל והוא שייך לסוגת הפיוט הבבלי הקדום{{הערה|פרנקל, שם.}}, ולפיכך לא ייתכן שמחברו הוא רבי אלעזר הקליר או
==הערות שוליים==
|