הסכם סייקס–פיקו – הבדלי גרסאות

החיכוכים והחשדנות בין שתי המעצמות הגיעו לשיאם באירוע שנקרא [[תקרית פשודה]].{{הערה|ג'יימס באר, קו בחול, בריטניה צרפת והמאבק שעיצב את המזרח התיכון, אופוס הוצאה לאור, 2015, עמודים 32-31}} ממשלת בריטניה הזהירה בשנת [[1895]], שממשלת בריטניה תפרש כל ניסיון לתבוע בעלות על מקורות נהר ה[[נילוס]] כ"פעולה עוינת". הצרפתים חשבו שמדובר באיום ריק מתוכן, מכיוון שהבריטים איבדו את השלטון ב[[סודאן]] כעשר שנים קודם לכן, ובשנת [[1898]] שלחו משלחת שהגיעה ממערבמ[[מערב אפריקה]], כדי לתבוע בעלות על מקורות הנילוס. הבריטים פתחו במערכה צבאית לכיבוש מחודש של סודאן, לעומתם, הצרפתים הגיעו לעיירה פשודה, והציבו שם את הדגל הצרפתי. כוחות צבא והצי הבריטי פנו דרומה כדי להתעמת עם הצרפתים, והצרפתים נסוגו מהמקום. תקרית פשודה הביאה את בריטניה וצרפת לסף מלחמה, ושני הצדדים שרצו להימנע מכך, הגיעו בשנת [[1904]] להסכם שנקרא '''[[ההסכמה הלבבית]]'''. הצרפתים הכירו בשלטון הבריטי במצרים ובסודאן, ובתמורה הכירו הבריטים בתביעתם של הצרפתים לשלטון ב[[מרוקו]].