דיודורוס סיקולוס – הבדלי גרסאות

'''דיודורוס סיקולוס''' (ב[[יוונית]]: ''דיודורוס סיקליוטס'', '''Διόδωρος Σικελιώτης'''{{הערה|הגיית השם ביוונית: ד'''יו'''דורוס, ב[[מלעיל]] דמלעיל (ה[[הטעמה]] ב[[הברה]] השלישית מהסוף).}}; ב[[לטינית]]: '''Diodorus Siculus'''; {{כ}}[[90 לפנה"ס|90]] – [[21 לפנה"ס]] לערך) היה [[היסטוריון]] [[יוון העתיקה|יווני]] מ[[אגיריום]] (אגירה) שב[[סיקיליה|סיציליה]].{{הערה|דיודורוס סיקולוס, [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Diodorus_Siculus/1A*.html#4.4 '''ביבליותקה היסטוריקה''', ספר 1, פרק 4, סעיף 4].}}.

המקור העתיק היחידי שמספק מידע על דיודורוס, מחוץ לחיבורו של דיודורוס עצמו, הוא [[הירונימוס]],{{הערה|הירונימוס, '''[http://www.tertullian.org/fathers/jerome_chronicle_03_part2.htm כרוניקון]''', ה[[אולימפיאדה (פרק זמן)|אולימפיאדה]] ה-182, שנת 1968 להולדת אברהם (49 לפנה"ס).}}, שמציין שבשנת 49 לפנה"ס הפך דיודורוס לאישיות חשובה.

חיבורו של דיודורוס, "[[ביבליותקה היסטוריקה]]" ("הספרייה ההיסטורית"), שחלק גדול ממנו נשתמר, הוא [[היסטוריה אוניברסלית]] מימי קדם ועד [[מלחמת גאליה]] (50-58 לפנה"ס) של [[יוליוס קיסר]].

דיודורוס מזכיר בחיבורו מספר מקומות ב[[ארץ ישראל]]. הוא מזכיר את [[יפו]], [[עכו]], [[שומרון]] ו[[עזה]]{{הערה|דיודורוס סיקולוס, '''ביבליותקה היסטוריקה''', [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Diodorus_Siculus/1B*.html#31.2 ספר 1, פרק 31, סעיף 2]; [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Diodorus_Siculus/19C*.html#59.2 ספר 19, פרק 59, סעיף 2]; [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Diodorus_Siculus/19E*.html#93.7 פרק 93, סעיף 7].}} בתיאורו את [[מלחמות הדיאדוכים]], ומתאר את [[ים המלח]] בשני מקומות: בתיאורו את ארץ ערב{{הערה|דיודורוס סיקולוס, [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Diodorus_Siculus/2B*.html#48.6 '''ביבליותקה היסטוריקה''', ספר 2, פרק 48, סעיפים 9-6].}} ובתיאורו את מלחמתו של [[דמטריוס פוליורקטס]] נגד ה[[נבטים]],{{הערה|דיודורוס סיקולוס, [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Diodorus_Siculus/19E*.html#98 '''ביבליותקה היסטוריקה''', ספר 19, פרקים 99-98].}}, במסגרת ההיסטוריה של תקופת הדיאדוכים, שמקורו ב[[הירונימוס מקארדיה]].

הקטע אצל הירונימוס מקארדיה הוא היחיד מלבד זה של דיודורוס, שמציין שהאגם נמצא בארץ הנבטים.{{הערה| M. Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, XXXII. Diodorus, p. 174|שמאל=כן}}

זאת הפעם הראשונה בספרות היוונית שהשם "יהו" מציין את האל של היהודים (שני המקורות הפגאניים האחרים שמזכירים את "יהו" הם [[מרקוס טרנטיוס וארו|וארו]] ו[[קורנליוס לבאו]]). זה לא קורה ב[[תרגום השבעים]], מאחר שהשם הפך לביטוי שאין לבטאו, אולם הוא נמצא בשימוש בקרב יהודי מצרים בתקופה הפרסית, כפי שמתועד ב[[מכתבי יב|פפירוסים של יב]].{{הערה| M. Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, XXXII. Diodorus, p. 172|שמאל=כן}}

קטעים מהספרים האבודים של הביבליותקה היסטוריקה הגיעו לידינו דרך הביבליותקה של [[פוטיוס]] ([[פטריארך קונסטנטינופול]] ב[[המאה ה-9|מאה ה-9]]).{{הערה|Bezalel Bar-Kochva, '''The Image of the Jews in Greek Literature''', p. 441|שמאל=כן}}

פוטיוס טוען שדיודורוס הפיץ שקרים על העם היהודי וכדי להוכיח את האשמתו הוא מצטט שני קטעים מחיבורו.{{הערה|Bezalel Bar-Kochva, '''The Image of the Jews in Greek Literature''', p. 99|שמאל=כן}}{{הערה|1=[http://publishing.cdlib.org/ucpressebooks/view?docId=ft3290051c&chunk.id=d0e684&toc.depth=1&toc.id=d0e261&brand=ucpress Bar-Kochva, Bezalel. '''Pseudo Hecataeus, "On the Jews", 2. The Jewish Excursus, p. 19]|שמאל=כן}}

בקטע הראשון דיודורוס מתאר את המצור של [[אנטיוכוס השביעי]] (סידטס) על [[ירושלים]]{{הערה|דיודורוס סיקולוס, [http://attalus.org/translate/diodorus34.html '''ביבליותקה היסטוריקה''', ספרים 35-3434–35, פרק 1, סעיפים 5-1].}} בשנת 134 לפנה"ס, שנת שלטונו הראשונה של [[יוחנן הורקנוס]] החשמונאי. לא ניתן לדעת בוודאות, אך ככל הנראה המקור לתיאור היה [[פוסידוניוס]]. דיודורוס משלב בתיאור המצור (דיווח מקביל על המצור נמצא גם אצל [[יוסף בן מתתיהו]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר 13, פרק ח, פסקאות ב-ג, סעיפים 248-236.}}) סיפורים עוינים על ההיסטוריה של היהודים:

פוטיוס מצטט את דיודורוס במטרה לבקר אותו על גישתו כלפי היהודים כפי שמשתקפת בעצתם של ה"חברים" של המלך. הוא מציין שדיודורוס משקר בנוגע למוסדות והחוקים של משה, [[יציאת מצרים]] וייסוד ירושלים ושכדי לא להיתפס בחרפת השקר, תוך שהוא סותר את עצמו ייחס את השקרים לאנשים אחרים (כלומר ל"חברים").{{הערה|Bezalel Bar-Kochva, '''The Image of the Jews in Greek Literature''', pp. 455|שמאל=כן}}

טיעוניהם של האנטישמים בפמלייתו של אנטיוכוס סידטס משקפים את הגרסה המצרית-יוונית הידועה להיסטוריה היהודית.{{הערה| M. Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, XXXII. Diodorus, p. 184|שמאל=כן}} גרסה אלטרנטיבית זו כוללת את [[עלילת המצורעים]] וגם את [[עלילת פולחן החמור]], שהופיעה בצורות שונות גם בכתביהם של [[מנסיאס]], [[פוסידוניוס#פוסידוניוס על היהודים|פוסידוניוס]], [[אפולוניוס מולון#אפולוניוס מולון על היהודים|אפולוניוס מולון]], [[אפיון (מדקדק)|אפיון]] ו[[טקיטוס#טקיטוס על היהודים|טקיטוס]].

ייתכן והמקור לדיווח של דיודורוס על המצור של סידטס (ובתוכו גם הסיפור על אפיפנס) היה [[טימוכארס]], היסטוריון חצר של [[בית סלאוקוס|בית המלוכה הסלאוקי]] מהמחצית השנייה של [[המאה ה-2 לפנה"ס]].{{הערה|Bezalel Bar-Kochva, '''The Image of the Jews in Greek Literature: The Hellenistic Period''', p. 238-239|שמאל=כן}}

לאחר הקטע הזה מאת דיודורוס עצמו, מופיע קטע נוסף ובו תיאור מפורט של היהודים,{{הערה|דיודורוס סיקולוס, [http://attalus.org/translate/diodorus40.html#3 '''ביבליותקה היסטוריקה''', ספר 40, פרק 3].}}, שהגיע לידינו גם הוא דרך הביבליותקה של פוטיוס. בשל טעות מעתיק, הדברים מיוחסים שם ל[[הקטאיוס איש מילטוס]] (סביב 500 לפנה"ס), אבי הז'אנר האתנוגרפי, אולם יש הסכמה אחידה שצריך לתקן ל"הקטאיוס איש אבדרה".{{הערה|Bezalel Bar-Kochva, '''The Image of the Jews in Greek Literature''', pp.105-106|שמאל=כן}}

בסוף הדברים המיוחסים להקטאיוס, הכוללים דברי שבח לחוקים שניתנו ליהודים על ידי משה, מופיע משפט מסתייג, שהוא ככל הנראה תוספת של דיודורוס עצמו:{{הערה|Bezalel Bar-Kochva, '''The Image of the Jews in Greek Literature''', p. 102|שמאל=כן}}

פוטיוס מאשים את דיודורוס גם לגבי הקטע הזה וטוען שבכל הנוגע להיסטוריה היהודית הוא מספר שקרים על רוב הדברים, מעוות את האמת ובעזרת אמצעי ערמומי שמשמש לו מפלט, מייחס לסופר אחר (הקטאיוס) את הדברים הללו, המנוגדים להיסטוריה.{{הערה|Bezalel Bar-Kochva, '''The Image of the Jews in Greek Literature''', pp. 102-103|שמאל=כן}}

* [[בצלאל בר כוכבא]] - [http://ark.cdlib.org/ark:/13030/ft3290051c/ Bar-Kochva, Bezalel. '''Pseudo Hecataeus, "On the Jews":''' Legitimizing the Jewish Diaspora. Berkeley: University of California Press, c1996 1996]; I. 2. The Jewish Excursus, pp. 18-43; VI. 3. The Structure of an Ethnographical Work, 191-219; Extended Notes, 1. Hecataeus as a Source of Diodorus's Egyptian Ethnography, p. 289-290; 5. The Beginning of the First Section in Hecataeus's Egyptian Ethnography, pp. 296-297