אסון הפאטריה – הבדלי גרסאות

אחד הקולות הבודדים כנגד המעשה בקרב אנשי מפא"י היה קולו של [[יצחק לופבן]]. בישיבת מרכז [[מפא"י]] ב-[[15 בדצמבר]] 1940, ציין לופבן כי טיבוע הספינה הוא היום השחור ביותר בשלושים ושתים שנות חייו בארץ ישראל. "לא ייתכן שיהודים [[קידוש השם|מקדשים את השם]] על ידי הריגת יהודים אחרים. באיזו רשות מותר להטביע בים נשים, גברים, זקנים ונערים אשר לא שאלו את פיהם ולהגיד שאנחנו מביאים קורבן?"{{הערה|י' לופבן, "משנת חיים", בתוך: '''ערכין''': קובץ לזכרו של [[א. ד. גורדון]], תל אביב: הוצאת ההנהגה העליונה של ׳[[גורדוניה]]–[[מכבי הצעיר]]׳, תש"ב, עמ' 12.}} שבוע לפני כן התפרסם ב"[[הפועל הצעיר (עיתון)|הפועל הצעיר]]" מאמר בשם "היד הזדונית" מאת סגנו של לופבן, ישראל כהן, ובו המשפט "ביום מר ונמהר אחד, הטביעה יד זדונית את האונייה"{{הערה|גלעד קדומים, [http://www.news1.co.il/Archive/003-D-33313-00.html?tag=22-42-26 היד הזדונית], [[חדשות מחלקה ראשונה]], 23 בנובמבר 2008.}}. בשל דבריו אלה "הוענש" לופבן ב[[סטירת לחי]] פומבית שניתנה לו במשרדי המערכת על ידי [[עמוס בן-גוריון]].▼