השחתת זיכרון – הבדלי גרסאות

דוגמה בולטת להשחתת זיכרון היא ניסיון כתיבה לתא ב[[מערך (מבנה נתונים)|מערך]] כאשר הוא אינו קיים. בעיה זו ניתן למצוא במרבית שפות התכנות, בחלקן תהיה הודעת שגיאה ובחלק - לא. למשל ב[[C (שפת תכנות)|שפת התכנות C]], תאים במערך מקבלים ערכים סדורים החל מ־0 ולא מ־1, ולכן למעשה התא ה־n (והאחרון) מקבל את התווית 1-n. טעות תכנותית נפוצה היא ניסיון כתיבה לתא הלא קיים n, דבר אשר גורם להשחתת זיכרון שלא בניהול המערך (אם כי, יש לציין שרוב הסיכויים שהזיכרון הנפגע שייך לתוכנית הרצה ולא למערכת ההפעלה, כך שאין סכנה ממשית לתפקוד המחשב).

 

 

בתכנות, כאשר קוראים לפונקציה מתוך תוכנית, למעשה עוצרים את רצף הקוד הנוכחי כדי לבצע סדרה של פקודות שנמצאת במקום אחר (שבו מוגדרת הפונקציה). המעבד "קופץ" משורת הקוד שקראה לפונקציה אל שורת הקוד הראשונה של הפונקציה, ושומר מספר פרמטרים על גבי המחסנית שמשמשת את התהליך. פרמטרים אלה הם פרטים שהפונקציה צריכה כדי לפעול, ובנוסף להם צריך לשמור גם את כתובת החזרה, על מנת שבסיום ביצוע הפונקציה המעבד יוכל "לקפוץ" חזרה למקום שממנו הפונקציה נקראה ולהמשיך לבצע את הקוד של התוכנית.

התוקף יבקש למלא את המערך בתוכן שהוא בכוונה גדול מאוד, גדול יותר מהממדים של המערך.

 

 

==התמודדות עם השחתת זיכרון==