גלוקגון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לרמת הסוכר בדם
מ הוספת קישור לחד-סוכר
שורה 3:
גלוקגון נוצר ב[[תאי אלפא]] שב[[איי לנגרהנס]] שב[[לבלב]], בסמוך ל[[תאי בטא]] המייצרים [[אינסולין]], אלא שפעולתו הפוכה לאינסולין. אם רמת הסוכר ב[[דם]] פוחתת מתחת לתחום הנורמה, מיד [[הפרשה (ביולוגיה)|מופרש]] הגלוקגון מהלבלב. אם [[רמת הסוכר בדם]] יורדת עקב מחסור ב[[מזון]] או כתוצאה מ[[פעילות גופנית]], מופרש עוד גלוקגון כדי למנוע את המשך ירידת רמת הסוכר ולספק ל[[גוף]] את ה[[אנרגיה]] הדרושה לו.
 
כמו לאינסולין, גם לגלוקגון יש השפעה על [[רקמת תאים|רקמות תאים]] נוספות, אבל בעיקר על ה[[כבד]], גלוקגון גורם לכבד לשחרר לדם את ה[[גלוקוז]] ([[חד-סוכר]]) האגור בתאי הכבד, המביא ישירות לעלייה ברמת הסוכר בדם. הגלוקגון גם מעורר [[סינתזה (ביולוגיה)|סינתזה]] (יצירה) של גלוקוז מ[[גליקוגן]] - רב סוכר המהווה מקור לסוכר ונאגר בעיקר בכבד ובשרירים, או ממקורות שאינם [[פחמימות]], כגון: [[חומצה לקטית]] ו[[חומצת אמינו|חומצות אמינו]] מסוימות. לכן, פעילות גופנית נמרצת וארוחות עתירות [[חלבון|חלבונים]] מעוררות הפרשת גלוקגון.
 
רמת הגלוקוז בדם משפיעה ישירות על הפרשת גלוקגון באמצעות מנגנון של משוב שלילי.