השמיים שבתוכי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 18:
 
==רקע היסטורי==
הספר "השמיים שבתוכי" מתרחש בתקופה שבה הנאצים כבשו את [[אמסטרדם]] אשר ב[[הולנד]] בשנות [[השואה]] 1941-1943. במהלך הספר, אתי הילסום, גיבורת הספר, אישה צעירה בת 27 שחיה באמסטרדם ורושמת יומן אישי במשך שנתיים עד מותה ב[[מחנה ריכוז]] ב[[אושוויץ|אושוויץ]], ובו היא מתארת את חייה האישיים, אהבתה, תחושותיה בתור אישה יהודייה על רקע השואה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אתי הילסום|שם=השמיים שבתוכי|מקום הוצאה=כתר|שנת הוצאה=2002|עמ=164,168}}}}. היא מתארת ביומנה את תקופת [[מלחמת העולם השנייה]] בהולנד, מדינה אשר שמרה על נייטרליות עד לפלישת [[גרמניה]] להולנד.
 
פלישת הנאצים להולנד הובילה לגל חרדה בקרב [[יהדות הולנד|יהודי הולנד]] כאשר יהודים רבים ניסו לברוח ל[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] או דרומה, עשרות התאבדו משום שחששו שתהיה [[יהודים|רדיפת יהודים]]. דבר זה אומת כבר בקיץ 1940 - עד שליחתם של היהודים ל[[מחנה השמדה|מחנות השמדה]] החלו לצאת הגזירות באופן הדרגתי - מהקל אל הכבד. היהודים חשו כי הגזירות הן כאלה שניתן לעמוד בהן, והמשיכו לקוות שלא יוטלו עליהם גזרות נוספות בעתיד{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.daat.ac.il/daat/shoah/biton27.pdf|הכותב=גדעון רפאל בן-מיכאל [עורך]|כותרת=יהדות הולנד בשואה המכון ללימודי השואה ע"ש ח.אייבשיץ-חיפה|אתר=|תאריך=}}}}.
שורה 24:
אך בשנת 1941, הנאצים הוציאו גזרות חדשות וקשות יותר על יהודים, ביניהם: איסור על כניסת יהודים למוסדות ציבור, פארקים, מקומות רחצה, מרוצי סוסים, בתי מלון, בתי קפה, מועדוני ספורט, תיאטרונות, גנים ציבוריים, ריקודים ועוד…{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14811|הכותב=ישראל גוטמן|כותרת=הולנד והקהילה היהודית שבה, בתקופת מלחמת העולם השנייה, 1947 - 1933.|אתר=|תאריך=1990}}}} גם במרץ 1942, הנאצים הטילו גזרות נוספות ואסרו על היהודים לצאת ולטייל מחוץ לעיר ובכל מקום החלו להופיע שלטים של איסור כניסת יהודים. כשגיבורת הספר הולכת ברחובות הולנד, היא שמה לב לכל הגזרות הנוספות שהוטלו על היהודים ואף רואה מעשי רצח.
 
במאי 1942, היהודים חויבו לענוד את ה[[הטלאי הצהוב|טלאי הצהוב]], טלאי שנשא את הכיתוב "JOOD" שמשמעותו "יהודי" בהולנדית. בחודש לאחר מכן, החלו שמועות על גזרות חדשות ליהודים ההולכות להיכנס לתוקף בקרוב, הכוללות: איסור לקנות אצל ירקן, מסירת האופניים שלהם, איסור לנסוע בחשמלית וחיוב לשהות בביתם כל ערב, משעה שמונה ועד לשעה שש למחרת בבוקר{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אתי הילסום|שם=השמיים שבתוכי|מקום הוצאה=כתר|שנת הוצאה=2002|עמ=79}}}}.
 
אתי הילסום ציינה כי ישנו רעב שהולך וגובר עקב מחסור כבד במזון{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אתי הילסום|שם=השמיים שבתוכי|מקום הוצאה=כתר|שנת הוצאה=2002|עמ=80}}}}. לקראת קיץ 1941,לפי עדותה של אתי, החלה הרעה נוספת במצבם של היהודים - מעצרים, מעשי טרור, שליחה למחנות ריכוז, והיעלמות שרירותית של קרובי משפחה כאשר ברקע רצות שמועות על שליחת כל היהודים למחנות ריכוז ב[[פולין]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אתי הילסום|שם=השמיים שבתוכי|מקום הוצאה=כתר|שנת הוצאה=2002|עמ=24}}}}.