עם עובד – הבדלי גרסאות

הוצאת "עם עובד" הייתה חזונו של ברל כצנלסון עוד מראשית דרכו הציבורית, לפיו ה[[פרולטריון|פועל]] העברי הוא אדם קשה-יום אך בעל שאיפה להשכלה רחבה, לפיכך על הסתדרותו לסייע לו לבנות את ארון הספרים שלו, שיהיה עשיר בתוכן איכותי, במחיר שווה לכל נפש ותוך בחירה מושכלת של הכותרים. כמו כן היוותה ההוצאה חוליה חשובה בברית בין "הפועלים" ל"[[אליטה אינטלקטואלית|אינטליגנציה]]", שעמדה בבסיס התפיסה של [[תנועת העבודה]]. ראשית ההוצאה ב[[הוצאת דבר]] שהייתה מסונפת לעיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]", אך דווקא בסערת [[מלחמת העולם השנייה]] מצא כצנלסון, בתמיכת ראשי [[מפא"י]] וההסתדרות את המועד להקמת הוצאת ספרים גדולה ועצמאית, תוך הבטחת האחרונים שלכצנלסון יהיה חופש בחירה ועצמאות.
על אף התנגדותן של מפלגות השמאל, החליטה מועצת ההסתדרות בסוף ינואר 1941 להקים הוצאת ספרים של ההסתדרות ובחרה בכצנלסון כעורך יחיד.{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק ב, עמ' 630.}}

לפי דברי כצנלסון, "עם עובד" היא צלע חיונית של ההסתדרות, "כפי ש[[חברת העובדים]] אחראית להקמת הארץ, אחראית "עם עובד" לתרבותו של העם." עבור כצנלסון היו לעם עובד גם מטרות לשיקום התרבות העברית והיהודית וגם סיוע ל[[סופר]]ים יהודים מ[[מעמד הפועלים]], בעיקר עקב צפייתו, שנים רבות לפני כן, במאמצי הקיום של [[יוסף חיים ברנר]].