טומאה וטהרה – הבדלי גרסאות

 

===הטומאה כמציאות קיימת===

 

השקפה זו פותחה על ידי רבי [[עובדיה ספורנו]]. במאמרו "כוונות התורה"{{הערה|נדפס בדרך כלל כ[[הקדמה]] לפירושו לתורה, אף שזהו מאמר בפני עצמו, וכך יצא לאור על ידי הרב [[יהודה קופרמן]], ירושלים תשנ"ד. בהוצאה זו המאמר מחולק לפרקים, והציטוט שלהלן הוא מפרק י"ג, וראו שם בפרט בהערת המהדיר מס' 82.}} כותב ספורנו כי ה[[שד (מיתולוגיה)|שד]]ים ניזונים מן הטומאות, ובפרט מטומאת מת, ומטרת ההרחקה מן הטומאות היא להרחיק את השדים הנספחים אליהם מן הקודש והמקדש. על פי דרכו הסביר מדוע ב[[תקופת בית שני|ימי הבית השני]] הירבו חז"ל להוסיף גזירות בענייני טומאה וטהרה (ראו להלן: [[#הלכות טומאה נוספות שקבעו חכמים|הלכות טומאה נוספות שקבעו חכמים]]), שכן בתקופה זו רבו השדים. מדבריו עולה, שהטומאות שגזרו חכמים אף הן משקפות מציאות קיימת, הגורמת לשדים להסתפח אליהן, אלא שבזמן [[מתן תורה]] הייתה זו מציאות זניחה, שניתן היה להתעלם ממנה, ואילו בתקופת בית שני הייתה מציאות השדים מפותחת יותר, ולכן דרשה טיפול והתייחסות.