שלמה קלישר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (פיזיק, וועד, אורתודוקס, היבחרו)
מ קו מפריד בטווח מספרים
שורה 1:
פרופ' '''שלמה קלישר''' (8 באוקטובר 1845 - 22 בספטמבר 1924) היה פרופסור לפיזיקה ב[[האוניברסיטה הטכנית של ברלין|אוניברסיטה הטכנית המלכותית בשרלוטנבורג]] ומראשי הרפורמים ב[[ברלין]].
 
קלישר נולד ב[[טורון]], אז במערב [[פרוסיה]], לבנו של הרב [[צבי הירש קלישר]]. הוא למד ב[[בית המדרש לרבנים בברסלאו]] ובאוניברסיטאות [[ברסלאו]] ו[[ברלין]]. בשנת 1868 קיבל דוקטורט על עבודתו "האתיקה של [[אריסטו]]" ("De Aristotelis Rhetoricis et Ethicis Nicomachæis et in Quo et Cur Inter Se quum Congruant tum Differant"), שזכתה בפרס מהפקולטה ל[[פילוסופיה]] של [[אוניברסיטת ברלין]]. אחרי שנת הוראה ב[[אמסטרדם]] הוא חזר לברלין ללמוד כימיה ופיזיקה. בשנת 1876 הוא הוכתר בתואר [[פריבט-דוצנט]] ב-Bauakademie שבברלין ובהמשך ב[[האוניברסיטה הטכנית של ברלין|אוניברסיטה הטכנית המלכותית בשרלוטנבורג]]. בשנת 1894 הוא קודם למרצה ובשנת 1896 לפרופסור. קלישר ערך את כתביו המדעיים של [[יוהאן וולפגנג פון גתה]] שיצאו בשנים 1877-18791877–1879, תרגם את ספרו של [[מייקל פאראדיי]] ל[[גרמנית]] (יצא לאור בשנים 1889-18911889–1891) ופרסם מאמרים רבים בפיזיקה, כימיה וחשמל בכתבי עת מדעיים.
 
בשנת 1912 נבחר ליושב ראש ברית הקהילות היהודיות בגרמניה{{הערה|{{הצפירה||מכתבים מחוץ לארץ|1912/09/29|00108}}}}. הוא השתייך למחנה הרפורמי וניהל ויכוחים קשים עם האורתודוקסים. הוא גינה בחריפות את פיצול הקהילות וספג בחזרה ביקורת קשה מעל דפי ה[[דער איזראעליט]]{{הערה|The reform advocate October 12, 1912, volume 44, page 279}}. בעת היבחרו נכתב עליו ב[[הצבי]]{{הערה|{{הצבי||פרופסור קלישר במקום פרופסור פילפסון|1912/09/23|00206}}}}: