פרה אדומה – הבדלי גרסאות

* לא עלה עליה עול. אם הפרה משכה בעול המחרשה, היא לא תוכל לשמש כפרה אדומה. לשם כך ניתנו סימנים מיוחדים (שערות בגב הבהמה, הנכפפות לאחר שעלה עליה עול)., ולא רק עול אלא

* לא עשו בה כל עבודה שהיא לצורך האדם אף אם רק נשען עליה{{הערה| {{רמב"ם||פרה אדומה|א|ז|ללא=שם}}}}.

לאחר בחירת הפרה, לוקחים אותה אל [[הר הזיתים]], למקום המכוון אל מול פתח ההיכל, ובנוי בצורה מיוחדת, כך שגם אם יש מת מתחת לאדמה - הפרה והעוסקים בה לא יטמאו. כהן טהור שלובש [[בגדי כהונה]] ושהופרש מביתו שבעה ימים קודם לכן, שוחט את הפרה, לוקח מדמה בתוך כף ידו ומזה (מתיז) ממנו שבע פעמים אל מול פתח ההיכל שבמקדש, כאשר כל הזאה באה עם טבילה נוספת בתוך כף ידו.

לאחר השחיטה והזאת הדם, שורפים את הפרה על גבי מערכת עצים ואל השריפה זורקים עץ [[ארז הלבנון|ארז]], [[אזוב מצוי|אזוב]] ו[[תולעת שני]] כאשר תולעת השני כרוכה על הארז והאזוב. לאחר שהאש נכבית, כותשים את כל מה שנשאר מהשריפה ולא הפך לאפר כגון עצמות, עד שנוצר אפר. את האפר שנוצר מהשריפה, מחלקים לשלושה חלקים: חלק אחד ניתן ב[[החיל|חיל]] והוא נשמר לדורות. החלק השני ניתן למשמרות הכהנים, והוא מיועד לשימוש הכהנים; והחלק השלישי ניתן בהר הזיתים, ומשם הוא מתחלק לכל ישראל.