מפרש שמש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←חלליות מפרש שמש ששוגרו: עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Solarsail_msfc.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפרש שמש ברוחב חצי קילומטר, על פי [[נאס"א]]]]
[[Image:Nano Sail D.jpg|left|thumb|NanoSail-D של [[NASA]]]]
'''מפרש שמש''' הוא מתקן ל[[שיטות הנעה של
== מקור הקרינה ==
יש שני מקורות אפשריים לקרינה המניעה את המפרש:
*קרינת [[כוכב]] - צורה זו מתאימה לחלליות המשייטות ב[[מערכת השמש]], כיוון שאור [[השמש]] מספק מספיק אנרגיה במרחק ממנה .
*קרינה ממקור מלאכותי - למשל [[לייזר]]. בצורה זו התכנון הוא לשדר לעבר
== מבנה ==
מפרש השמש הוא משטח גדול, והוא מחזיר [[קרינה]]. כאשר פוגעת בו קרינה הוא נהדף ממנה והלאה. כאשר ייקשר המפרש אל עצם כלשהו, ינוע העצם אתו יחד. [[
יעילותו של מפרש שמש היא פונקציה של יכולת החזרת הקרינה שלו. ככל שתוחזר ממנו קרינה רבה יותר (כלומר פחות קרינה תיבלע בו), כך הדחף שיספק המפרש יגדל.
שורה 16:
* שטח פנים גדול מאוד (היות שעצמת הקרינה אינה גבוהה ואף פוחתת ככל שמתרחקים מהכוכב).
* עליו להיות חזק מאד.
* אם
למפרש המוזן ממקור מלאכותי יש יתרונות אחדים:
שורה 24:
עם זאת, למפרש המונע על ידי קרינת כוכב יתרון בולט. הוא מאפשר חיסכון ניכר בעלויות משום שהוא איננו זקוק לדלק לשם תנועתו. כל האנרגיה הדרושה להנעתו ב[[חלל]] מגיעה מהכוכב.
לשיטת הנעה
* המפרש יכול לנוע אך ורק בכיוון אחד - הכיוון שאליו נעה הקרינה. לפיכך יש לצייד את
* גודלו של המפרש וחוסר יכולת התמרון מגבירים את ההסתברות להתנגשות בעצמים כגון [[אסטרואיד|אסטרואידים]], התנגשות שבהכרח קטלנית עבור המפרש.
שורה 31:
בראשית [[המאה ה-21]] הגיעה הטכנולוגיה לרמה המאפשרת ייצור מפרש שמש. [[ניסוי|ניסויים]] אחדים במפרשי שמש נעשו ב[[מסלול לווייני נמוך|מסלול ארץ נמוך]] (LEO - Low Earth Orbit).
מפרש שמש שוגר ב-[[21 בפברואר]] [[2006]] על גבי [[משגר לוויינים]] מדגם M5 של [[סוכנות החלל היפנית]], אך לא נפרש בצורה שלמה.
בשנת 2010 שיגרה יפן את הגשושית הניסיונית [[איקרוס (גשושית)|איקרוס]] לעבר כוכב הלכת [[נוגה]], והיא הייתה הראשונה להשתמש במפרש שמש כמערכת ההנעה המרכזית שלה במסע בין-פלנטרי{{הערה|Elizabeth Howell, [http://www.space.com/25800-ikaros-solar-sail.html Ikaros: First Successful Solar Sail], Space.com, May 07, 2014}}. מפרש השמש של
בשנת 2015 נשלחה בהצלחה לחלל
ב-25 ביוני 2019
==תכנונים עתידיים==
שורה 60:
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מדעי החלל]]
[[קטגוריה:שיטות הנעה של
|