ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: \1וונצואלה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 41:
הכספים לפעילות הארגון נתרמו על ידי אישים וקהילות מסביב לעולם. את חלק ניכר מההוצאות מימן משה דה פיג׳וטו מכיסו. בתו מרים נחום אף קיימה מספר נשפי התרמה לטובת הארגון.
בוועידות הבין-ארציות שקיימה ההתאחדות בבלגרד בשנת 1930, בלונדון ב-1935 וב[[אמסטרדם]] ב-1938, הצטמצם הייצוג של חברי ההתאחדות מארץ ישראל, ועיקר הייצוג שבלט היה של קהילות הגולה. בוועידת היהודים הספרדים מארצות הבלקן, שהתקיימה בבלגרד בחודש מאי 1930, נאם משה דה פיג'וטו כנציג ארץ ישראל, ואמר כי מאחר שמאמצי ההתאחדות שבנשיאותו לא צלחו לטפל באפליית יוצאי יהדות ספרד והמזרח בארץ ישראל בכל הקשור לתעסוקה, משרות, עלייה, התיישבות וחלוקת כספי הקרנות, יש לתרום לקרנות הלאומיות אך ורק בתנאי שכספי התרומה ילכו לטובת יוצאי ספרד והמזרח בארץ ישראל. מסקנה זו קיבלה תמיכה מנציגי קהילת יהודי סופיה מבולגריה, והצהירו כי אם מוסדות התנועה הציונית לא ייענו לדרישות יוצאי ספרד והמזרח, לא יתרמו האחרונים כספים לקרנות הלאומיות.
בסוף שנת 1931 נוסד בפריז שבצרפת וועד מרכזי שכלל 12 חברים, שמטרתו הייתה לפעול לכינוס ועידה ספרדית עולמית, ובראשו הועמד משה דה פיג'וטו, שלבינתיים עבר להתגורר בפריז, ולסגניו מונו הרב נסים עובדיה וסלבדור אברבנאל. בחודש [[יולי]] [[1932]] ([[סיוון]] [[ה'תרצ"ב]]) ייסד הרב נסים עובדיה יחד עם [[עובדיה קמחי]] כתב עת בשם "Le Judaisme Sepharadi" ("היהדות הספרדית") שיצא לאור בפריז, ובו פרסם את מאמריו אודות ארגון ואיחוד הקהילות הספרדיות בעולם. כתב העת שימש גם כבמה להפצת רעיונותיה של ההתאחדות ובמה למחקרים ומאמרי הגות וספרות בנושאי הקהילות הספרדיות בעולם. עם הכותבים בו נמנו [[זאב ז'בוטינסקי]], [[מנחם אוסישקין]], [[משה דוד גאון]], [[דוד ילין]], [[אברהם אלמליח]] ואחרים. בשנת [[1940]] פסקה הוצאת הירחון בשל המשבר בצרפת, ובשנת [[1945]] חזר לצאת תחת השם "קול ספרד" עד לשנת 1967 בעריכת עובדיה קמחי.
| |||